באשקלון לא שומעים את האזעקות והפתרונות שמציע לכך פיקוד העורף אינם מספקים

אנחנו רגילים לחשוב על מערכת האזעקות כדרך של הצבא להבטיח את יכולתם של אזרחי ישראל שנמצאים באזורי סיכון להגן על עצמם, אך מסתבר שבפיקוד העורף רואים את הדברים אחרת. ברחבי עוטף ישראל ובאשקלון בפרט ישנם אזורים בהם למרות הסיכון, האזעקות נשמעות בווליום חלש, כך שמי שנמצא בבית מתקשה לשמוע אותן. בפיקוד העורף טוענים שישנן דרכים נוספות להתעדכן על אזעקות, אך אלו אינן נגישות לחלק גדול מאוכלוסיית הדרום.

ביום שני לפנות בוקר נורה מטח קצר לכיוון העיר אשקלון. "אני בן אדם עם שינה קלה מאד, ולא התעוררתי מהאזעקה. חברה שגרה יחד איתי בדירה התעוררה והעירה אותי, ורק ככה ידעתי להיכנס למרחב המוגן" סיפר ל’דבר ראשון’ עמרי (26) המתגורר באשקלון. "יום למחרת שאלתי חברים שגרים באותו רחוב, והתברר לי שגם הם לא התעוררו מהאזעקה".

ההתכתבות של עמרי עם פיקוד העורף

מדובר בתופעה נפוצה יחסית בדרום. בבתים רבים, ובייחוד בדירות שנמצאות בגובה, קשה לשמוע את האזעקות מבפנים – בייחוד בחורף כשהחלונות סגורים. גם בקיבוצים האזעקה נשמעת באופן חלש עבור מי שנמצא בבתים הרחוקים יותר, כך שכשהחלונות סגורים קשה לשמוע את האזעקה. אלא שמבחינת הנחיות פיקוד העורף, האזעקות לא מכוונות למי שנמצא בתוך הבית, אלא רק למי שנמצא בחוץ.

"התקשרתי לפיקוד העורף ואמרתי להם שברחוב שלי לא שומעים את האזעקות כמו שצריך. במקום לשאול איפה אני גר ומה הבעיה, הם אמרו לי שהאזעקות זה בשביל מי שבחוץ, ובשביל מי שבפנים יש את האפליקציה. שאלתי מה לגבי זקנים, חרדים, אנשים שאין להם סמארטפון, ולחיילת לא הייתה תשובה. התשובה הזאת הדהימה אותי כי גם אם רוצים להוסיף עוד טכנולוגיה אזעקות זה דבר שצריך לפעול במאה אחוז, בכל נקודה ובכל עיר. אם רוצים להוסיף על זה עוד אמצעי בטיחות אז מעולה, אבל האזעקות עדיין צריכות להיות על מאה אחוז ולא פחות. זה דבר שמדיר אנשים עניים, זקנים, חרדים. חוץ מזה, האפליקציה של פיקוד העורף לא תמיד עובדת מספיק טוב" הוסיף עמרי.

על פי הנחיות פיקוד העורף "ניתן לקבל התרעות על ידי הצופרים הפרוסים ברחבי הארץ. הצופרים מיועדים בעיקר לשוהים בחוץ". עוד על פי פיקוד העורף, אמצעי ההתראה שמיועדים למי שנמצא בתוך הבית בזמן אזעקה הם האפליקציה, הרדיו, הטלוויזיה ואתר האינטרנט של פיקוד העורף. אלא שאמצעים אלו אינם זמינים לכל הציבור הישראלי, ואלו עלולים שלא לקבל התרעה על ירי רקטות.

"אמא שלי אישה מבוגרת, אין לה אפליקיצות ושטויות כאלו" אמר ל’דבר ראשון’ ולד, בן 45, המתגורר גם הוא באשקלון. "לא שומעים אצלה את האזעקה, ואם יש בלילה היא נשארת לישון. זה מסוכן" אמר.

הריסות בבניין שנפגע באשקלון (יונתן קירשנבאום)

בפיקוד העורף טוענים כי מדובר בדרך האפקטיבית ביותר להתריע על מתקפת רקטות, והסבירו כי כדי לגרום לאזעקות להישמע בקול רם גם בתוך הבתים יש צורך באזעקות חזקות בהרבה מאלו שקיימות היום, וכי הן עלולות לפגוע במי שנמצא בחוץ. עם זאת, ישנן מספר אוכלוסיות שלא נוטות להחזיק טלפונים חכמים וכך, קשישים, ורבים מהציבור החרדי, שלא מחזיק בטלפון חכם, עלולים שלא להיות מודעים לאזעקה. כמו כן, מי שלא יכול להרשות לעצמו לרכוש טלפון חכם או חיבור לאתר האינטרנט של פיקוד העורף נשאר למעשה ללא התרעה.

בנוסף, טוענים תושבים ביישובי הדרום כי האפליקציה של פיקוד העורף אינה מספיקה כדי לספק מידע בזמן תקיפה. לאחרונה החליט פיקוד העורף לחסום את פעילותן של אפליקציות פרטיות להתרעה, שלטענתו סיפקו לעיתים מידע מוטעה ובאיחור. אלא שבימים האחרונים דווח על תקלות באפליקציה, וללא גישה לאפליקציות חלופיות או אזעקה, נותרים התושבים ללא יכולת להתגונן.

בעיריית אשקלון נאמר ל’דבר ראשון’ כי ההחלטה על פרישת הצופרים בערים מתקבלת על ידי פיקוד העורף בתיאום עם העיריות השונות, וכחלק מתקציב שמועבר לצורך כך ממשרד הפנים. ההחלטה להגדיל את מספר הצופרים או לרכוש צופרים חזקים יותר נמצאת למעשה בידי משרד הפנים.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website