בגדי המלך ה”חדשים”: בדי ארגמן משנת 1,000 לפני הספירה נמצאו בתמנע

אריגים צבועים מסביבות שנת 1,000 לפני הספירה, תקופת המלכים, נמצאו בבקעת תמנע. כך פורסם היום (חמישי) בכתב העת Plos One. פיסות האריג נצבעו בארגמן שהופק מחלזונות שמקורם בים התיכון. זו הפעם הראשונה שאריג בצבע זה נמצא בארץ ישראל, ובכלל בדרום המזרח התיכון.

"זו תגלית מרגשת וחשובה מאוד", אמרה ד"ר נעמה סוקניק, אוצרת ממצאים אורגניים ברשות העתיקות, שהובילה את המחקר. "לבוש הארגמן יוחס בעת העתיקה לבני אצולה, לכוהנים וכמובן למלכים. צבעו היפה של הארגמן, העובדה שאינו דוהה והקושי בהפקת הצבע הנמצא בגוף החילזון בכמות זעירה, הפכו אותו לצבע היקר ביותר, שמחירו היה לעתים גבוה מזה של זהב.

קונכיות חלזונות הארגמן. אלפי חלזונות מאכל שימשו את החוקרים לשחזור הצביעה הקדומה (צילום: שחר כהן, באדיבות זוהר עמר)

סוקניק הסבירה את המשמעות הדרמטית של הממצאים החדשים: "עד הגילוי הנוכחי, הכרנו רק פסולת של חלזונות ושברי קרמיקה עם כתמי צבע, שהיוו עדות לתעשיית הארגמן בתקופת הברזל, אבל זו הפעם הראשונה שיש לנו עדות ישירה לאריגים הצבועים עצמם, שהשתמרו כ-3,000 שנה".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מממלכת אדום של אז עד איטליה של ימינו

"הממצאים החדשים מחזקים את ההנחה שלנו שבתמנע הייתה אליטה, כלומר שהחברה שם הייתה מרובדת", אמר פרופ’ ארז בן-יוסף מהחוג לארכיאולוגיה ע"ש יעקב מ. אלקוב באוניברסיטת תל אביב, שהוביל לצד סוקניק את המחקר.

"בנוסף, מאחר שמקור החלזונות בים התיכון, החברה הזאת קיימה קשרי מסחר עם עמים אחרים, שחיו על מישור החוף". בן-יוסף סייג את דבריו: "אנחנו לא רואים בממלכת אדום יישובי קבע. ממלכת אדום הייתה ממלכה נוודית. מסתבר שבתנאים מסוימים, גם נוודים יכולים ליצור מבנה חברתי-פוליטי מורכב, כזה שסופרי המקרא ידעו לזהות כממלכה".

עיבוד ממצא במחנה משלחת אוניברסיטת תל אביב לבקעת תמנע. "העבודה המעשית החזירה אותנו אלפי שנים אחורה" (צילום: ארז בן יוסף ופרויקט חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)

"העבודה המעשית החזירה אותנו אלפי שנים אחורה, ואפשרה לנו להבין טוב יותר מקורות היסטוריים סתומים הקשורים לצבעי התכלת והארגמן היוקרתיים", אומר פרופ’ זהר עמר, שערך עם סוקניק את הבדיקות האנליטיות של הצבע במעבדות אוניברסיטת בר אילן. במסגרת המחקר הרחיק עמר לאיטליה, שם פיצח אלפי חלזונות מאכל והפיק מבלוטות הצבע שלהם חומר ששימש למאות ניסיונות שחזור של הצביעה הקדומה.

לצד סוקניק, בן-יוסף ועמר השתתפו במחקר גם ד"ר דוד אילוז וד"ר אלכסנדר ורוואק מאוניברסיטת בר אילן, וד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות.