בג”ץ דן באיסור ביקור ילדים עם צרכים מיוחדים: “לעשות הכל תוך שקיפות מלאה”
בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירה של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים נגד החלטת משרד הרווחה לאסור על ביקור ילדיהם שנמצאים במסגרות חוץ ביתיות, ועל הנהלים המחמירים שהטיל על יציאת הילדים הביתה, בשל התפרצות מגפת הקורונה. השופט יוסף אלרון: "עצם זה שנמצאים פה ומשמיעים את קולם ההורים, מראה שמדובר על הליך לא תקין". המשך הדיון בעתירה נדחה וטרם התקבלה החלטה בנושא.
לפני כחודשיים הטיל המשרד איסור גורף על ביקורים ויציאות מהמסגרות החוץ ביתיות, ולפני שבועיים הודיעו משרדי הבריאות ווהרווחה כי השוהים במוסדות יורשו לצאת לביקור של שמונה שעות אצל משפחותיהם. למרות זאת, מנהלת אגף המעונות הממשלתיים במשרד הרווחה, ד"ר דיצה מורלי שגיב, פרסמה לאחר מכן הוראה שלפיה יציאה לביקורים מסוג זה אסורה בקרב חוסים במעונות הממשלתיים.
על פי עו"ד גלית קרנר, המייצגת את העותרים, כיום מחויבים ההורים לחתום על כך שהילדים ישהו איתם לסוף שבוע קצר של 48 שעות בניגוד למציאות לפני התפשטות המגפה. עוד אמרה כי הילדים והמשפחות יהיו עם מסכות בתוך הבית, ולא יפגשו עם חברים ובני משפחה אחרים, זאת לטענתה "ללא ביסוס רפואי".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל
אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר
מאה ההורים העותרים טענו בפני בית המשפט כי יש להשוות את ההנחיות הנוגעות לילדיהם לאלו שהוטלו על כלל הציבור. לדברי עו"ד קרנר, "לא יתכן שידירו אותם מהחברה ולא יתכן שמשרד הרווחה לא יישם את החלטות משרד הבריאות".
לטענתה, רק אתמול, יום לפני הדיון, התקבלה תגובת משרד הרווחה, שבה נכתב שיש לפעול על פי ההנחיות מה-30 באפריל, ושמשרד הרווחה מתעלם מההנחיות של משרד הבריאות. ראש ההרכב, השופט פוגלמן אמר בדיון: "יש לבחון את דברי העותרים וההורים ושהכל ייעשה תוך שקיפות מלאה".
על פי חוות דעת שהגיש לבית המשפט פרופ’ נדב דוידוביץ, יו"ר פורום בריאות הציבור וראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, "לא ברור עם אילו אנשי מקצוע מתחום בריאות הציבור והרפואה התייעצו עורכי המסמכים ומקבלי ההחלטות. אני סמוך ובטוח שכותבי המסמך מעוניינים לשמור ולקדם את בריאותם של האוכלוסיות עליהם הם אחראים, אך על פניו נראה כי לא נבחנו חלופות שונות וכי אין די מחשבה ופתרונות הנדרשים והרלבנטיים לצורכי המשפחות והדיירים".
דוידוביץ הוסיף כי "חשוב לזכור כי בסופו של דבר בריאות הציבור הינה תפיסה רחבה הכוללת לא רק את ההיבטים הפיזיים, אלא גם היבטים נפשיים וחברתיים, וכמובן גם היבטים שאינם קורונה. בתקופת זמן זאת, לאור שיעורי ההדבקה הנמוכים, חשוב להסתכל בהסתכלות רחבה על אוכלוסייה מיוחדת זו, לפעול באופן מידתי ובייחוד לערב בתהליכי קבלת החלטות גורמי בריאות ורווחה מהדיסציפלינות הרלבנטיות כדי לקבל החלטות מושכלות".
חנה קים, ממובילי המאבק אמרה כי "בעקבות הטלת סגר בלתי הגיוני, החלטנו להקים ארגון הורים ארצי שחברים בו הורים לילדים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים במעונות ובהוסטלים. אלמלא הקמת הארגון ומחאתם של ההורים, ספק אם טבעת החנק של הסגר על ילדינו היתה מוסרת".
לדבריה, "גם עתה, כשיש חזרה לשגרה, קיימת אפליה בוטה בין ילדינו לבין שאר ילדי ישראל, ולא היתה לנו ברירה אלא לעתור לבג"ץ מה שהיה לא יהיה עוד".
קים הוסיפה כי "לא נאפשר שוב שיכניסו אותם לאותו ‘סל’ עם קשישים ובעלי מחלות רקע. ילדינו אינם קשישים. הם אנשים שרובם צעירים וזקוקים לקשר רציף עם הוריהם".
עו"ד קרנר אמרה לאחר הדיון כי "לא יכול להיות שההנחיות של משרד הרווחה נכתבות רק על ידי אנשים מהמשרד ולא על ידי צוות מולטי דיסיפלינארי. בסוף הדיון השופט אמר שהוא מצפה לשקיפות של ההנחיות מצד המשרד. ההנחיה לא הייתה ידועה עד שהם נדרשו להגיב במסגרת העתירה. ביקשנו שכמו שמשרד הבריאות מעלה את ההנחיות לאתרו כך גם צריך לעשות משרד הרווחה".