בג”ץ הביעור: רות דוד נתנה את ההוראה לשרוף את התיק

בית המשפט העליון דן היום (שני) בעתירתו של חושף השחיתויות רפי רותם, שביקש לחקור את החלטת ביעור תיק השחיתות ברשות המיסים, אותה חשף ב-2003. במענה לעתירה נודע לראשונה כי דוד היא שנתנה את ההוראה לגנוז את תיק החקירה, שבועיים לאחר שהגיע לפרקליטות. בדיון טענו השופטים כי החקירה חשובה אך הדגישו את הצורך למצות הליכים מול המשטרה והפרקליטות, לפניי פנייתו של רותם לבג"ץ בנושא.

רות דוד (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

העתירה, המכונה "בג"ץ הביעור", הוגשה על ידי רותם כנגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה. רותם ביקש מבית המשפט להורות על המשטרה לחקור מי קיבל את ההחלטה לבער את תיק החקירה כנגד רשות המיסים, מהו הרקע שהוביל להחלטת הביעור, ומדוע החלטת הביעור התקבלה מלכתחילה.

כזכור, בשנת 2003, רותם, לאחר 22 שנות עבודה כקצין חקירות ומודיעין ברשות המיסים, החל להתריע לראשונה על מעשי שחיתות במחלקת החקירות של רשות המיסים. חקירת משטרה החלה בנושא, ותיק חקירה עמוס חומרים הועבר לפרקליטות – בו הוא נסגר לאחר ימים ספורים בלבד. מאז, טוען רותם כי המשטרה, הפרקליטות, נציבות שירות המדינה ומשרד מבקר המדינה, לא פעלו מספיק על מנת לחקור ולהגיע לשורש האמת אודות תלונותיו על שחיתות ברשות המסים. בעתירה, מכנה רותם את סגירת תיק החקירה בפרקליטות כדבר שנעשה "ללא הצדקה, וכתוצאה מהתנהלות מושחתת בפרקליטות מחוז תל אביב בראשות פרקליטת מחוז תל אביב רות דוד".

בעתירה ספציפית זו, דורש רותם לחקור את הסיבות שהובילו לגניזת תיק החקירה בפרקליטות, שנפתח בה בשנת 2004, ובוער בשנת 2014. עצם גניזתו של התיק נודעה רק לאחר מאמצים חוזרים ונשנים של רותם לחקור את סגירת התיק, ובפרט – לאחר בקשות חוזרות של מי ששימש עד לאחרונה כנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן.

השופט בדימוס דוד רוזן (צילום: הרשות השופטת)

כאשר רוזן ביקש לקבל אליו את התיק, הוא נענה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן כי התיק בוער. על כך כתב רוזן בדו"ח שפרסם בנושא ב-2017: "מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם או בוער אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור, כמו גם זהות הגורם שקיבל את ההחלטה לבער את התיק". על סגירת התיק במהירות כתב רוזן באותו דו"ח כי "סגירת ‘מגה תיק’ שכזה, תוך ארבעה ימים, על ידי פרקליט מחוז שעיין בחוות דעת שנפרשה על ידי 160 עמודים – אינה יכולה שלא לעורר תמיהה".

על רקע זה, טוען רותם בעתירה כי "חקירת משטרה בדבר זהות הגורם שהחליט לבער ושיקוליו, יכולה להיות גם קצה חוט שיוביל להרמת המסך על הטיוח הכפול בפרשה זו". רותם אכן פנה למשטרה בבקשה לחקור את החלטת גניזת התיק, ונענה בשלילה.

הרקע להחלטה לגנוז את תיק החקירה לא היה ידוע עד עתה, ונגלה באופן חלקי רק בתגובת הפרקליטות לעתירתו של רותם. שם, מגלה הפרקליטות לראשונה כי ההחלטה לבער את התיק התקבלה על ידי רות דוד עצמה, ורק שבועיים וחצי לאחר שהתיק הועבר לפרקליטות.

התיק התקבל בפרקליטות בתאריך 24.06.14. כשבועיים וחצי לאחר מכן, קיבלה דוד את ההחלטה לבער את התיק, ותזמנה את הביעור לשנת 2010. לפי הודעת הפרקליטות, "על פי הרישום בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), ביום 12.07.04 החליטה פרקליטת המחוז דאז, רות דוד, על גניזת התיק. החלטה זו נסמכה על חוות דעת מפורטת אשר גובשה בעניינו של התיק הנדון, ואשר בגדרה הומלץ על גניזתו. בהתאם לרישום המופיע במערכת הממוחשבת, מועד ביעור תיק החקירה נקבע לתאריך 12.07.10".

גילוי זה הוביל לבקשת רותם לצרף את דוד כמשיבה בעתירתו, וטען כי העובדה שהחליטה לגנוז תיק חקירה ענף כל כך, שבועות ספורים לאחר שהגיע לידי הפרקליטות, מראה על ניסיונות טיוח התיק. בבקשת צירופה של דוד לעתירה כותב רותם כי "לאור התנהלותה העבריינית לכאורה של עו"ד רות דוד כאמור לעיל, ומאחר ומועד ביעור התיק הינו בשנת 2010 סמוך למועד פרישתה מהפרקליטות – מי יתקע כף לידינו כי אין המדובר שוב בשיבוש הליכי משפט, והפעם באמצעות ניקוי שולחן מתוכנן של הטיוח בפרשת תלונות העותר על שחיתות, ומניעת כל אפשרות לבדיקתן ולבדיקת מניעיה לסגור את התיק".

היום, התקיים הדיון הראשון בעתירה בבג"צ, על ידי השופטים סולברג, וילנר, ושטיין. השופטים הדגישו במהלך הדיון את דרישתם כלפיי רותם למצות הליכים מול המשטרה והפרקליטות, לפניי פנייתו לבג"צ בנושא.

השופט סולברג פתח את הדיון באומרו: "העותר צריך למצות הליכים, לפני שמגיעים אלינו. צריך לפנות לאפיק הזה מול המשטרה". השופטת וילנר תמכה בכך ואמרה כי "הטענות בעתירה חשובות. אבל הדברים חייבים להיעשות לפי הסדר שנקבע לכך בחוק".

עו"ד איתן ענבר המייצג את רותם, אמר כי "רותם פונה החל משנת 2004 לכל רשויות אכיפת החוק. אין גורם שהוא לא פנה אליו. אם זה באמצעותי, או באופן אישי, או דרך עורכי דין אחרים, כל מי שרק אפשר".

בהמשך אמר ענבר: "אנו נמצאים בתחנה האחרונה שלו לטעון את הטענות שלו. הוא התחיל את מאבקו בשנת 2004. בכל מקום נדחה עד שהגיעה ההחלטה של רוזן. מאותו רגע הדברים נעו לכיוונו. רוזן בניגוד למה שנטען, כן פנה ליועמ"ש. היועמ"ש בינתיים לא עשה עם זה דבר. התוצאה ידועה מראש".

בהמשך, שאלו השופטים אודות הבקשה לצרף את רות דוד לעתירה, שנעשתה לאחר שהעתירה המקורית הוגשה. על כך אמר ענבר כי "כשהגשנו מי ידע שדוד תתגלה כרלוונטית? יש קשר על פניו בין עו"ד רות דוד ובין הנסיבות התמוהות של סגירת התיק. יש אינטרס שתראו את הדברים האלה. לטענת רותם, מדובר בקשר מושחת ביותר, אף אחד לא יודע מה קרה כאן. הוא לא נאבק על כסף, הוא נאבק לטובתנו".

הדיון הסתיים תוך זמן קצר, כשעה לאחר שהחל, בהחלטת השופטים לשלוח פסק דין בעתירה. רותם לווה בדיון על ידי כעשרים פעילים חברתיים, שתומכים במאבקו בשחיתות. הוא ביקש לדבר בקולו בדיון, בקשה שלא אושרה על ידי שופטי ההרכב.

עו"ד איתן ענבר אמר עם סיום הדיון כי "התקיים דיון, נטענו עיקר הטענות של רותם בעניין. בית המשפט התעכב על הנושא של מיצוי הליכים, שהוא נושא פורמלי. לטענתו של רותם, הוא מיצה את ההליכים, וכל שנותר לו זה רק בג"צ".