בדרום עוד יום עבר

אחרי מערכת בחירות סוערת, זכתה טל אוחנה (34) ב-60% מקולות התושבים ונכנסה לנעליו של מיכאל ביטון בראשות המועצה המקומית ירוחם. חודש עבר מאז הבחירות ואוחנה קיבלה הפתעה לא נעימה כשפורסם שירוחם ירדה מאשכול 4 לאשכול 3 בדירוג הכלכלי-חברתי החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

"קיבלנו בהפתעה את ההודעה על הירידה של ירוחם בדירוג. אבל צריך לקחת בחשבון שהדרוג המדובר מבוסס על נתוני 2015", אמרה אוחנה ל’דבר ראשון’. "מאז קרו בירוחם המון דברים. אנחנו רואים עליה בשיעורי מקבלי תעודות בגרות ובאיכות התעודות של תלמידי ירוחם, ירידה באבטלה, גידול דמוגרפי ועליה במספר המשרות עם שכר גבוה, אבל עם כל השינויים לטובה שעוברת ירוחם. אני מקבלת את הנתונים מהלמ"ס ומנסה להבין מה קורה בעיירה שלי". לדבריה, התגובה הראשונה עם קבלת הדירוג הייתה להתקשר ללמ"ס. "ביקשנו שיגיעו להפגש איתנו. אנחנו חייבים להבין את הנתונים הללו לעומקם", הסבירה.

אם אני אגלה שיש בירוחם מה שנקרא ‘עומק עוני’ במסגרתו הזוג הצעיר הממוצע עובד, משתכר ועדיין חי ברמת חיים נמוכה, אני חייבת להתייחס לזה ולמצוא פתרונות

אבל כראש רשות, ירידה באשכול חברתי כלכלי זה לא בשורות טובות? זה מגדיל את ההכנסות של הישוב במענקי איזון ובתמיכות ממשלתיות.

"ממש לא. ישבתי עם הגזבר שלי להבין את המשמעויות התקציביות של ירידה בדירוג. מדובר על תוספת של כמה מאות אלפי שקלים לתקציב של 90 מיליון שקלים. ככה שלא מכאן יבוא השינוי בירוחם. אני רואה את עצמי כאחראית להתפתחות הכלכלית של הרשות לשינוי עומק. יש פה נתונים שהלמ"ס מציג, שאני חייבת להבין אותם לעומקם. אם אני אגלה שיש בירוחם מה שנקרא ‘עומק עוני’ במסגרתו הזוג הצעיר הממוצע עובד, משתכר ועדיין חי ברמת חיים נמוכה, אני חייבת להתייחס לזה ולמצוא פתרונות. אם מה שהוריד אותנו בדירוג זה צפיפות הדיור, אז אני צריכה למצוא כלים להתייחס לזה ולשנות את תמהיל הבניה בעיר".

את בעצם מתייחסת למדד הזה כמו איבחון רפואי של הבעיות של תושבי העיר ולא כמדד מינהלי שתפקידו לגזור תמיכות ותקציבים.

"ברור. מה מעניין אותי עוד שקל בתקציב, כשבאים ואומרים לי שהתושבים שלי סובלים ממצוקה כלכלית כזו או אחרת? האתגר הכלכלי שלי כראשות מוניציפאלית קיים. אבל האתגר האמיתי שלי הוא החסמים שמונעים צמיחה חברתית של התושבים שלי, מה שקוראים לו צמיחה מכלילה".

טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם

יש רשויות שבהן ירידה באשכול למס הייתה האות לפתיחת השמפניה. זה מאפשר לרשות לקבל יותר תקציבים.

"אני בכלל לא מסתכלת על הנתונים דרך תקציב המועצה. הנתונים האלו אומרים לי שהמצב של התושבים שלי קשה ממה שחשבנו קודם. זו הבעיה האמתית. אני חייבת להתייחס לנתונים הללו ברצינות. אם יש נסיגה ברמת החיים אני חייבת להסתכל עליה בעיניים. אני מאמינה שבלמ"ס עבדו מאוד קשה במשך שנתיים על הנתונים ולא מדובר בטעות סטטיסטית. מבחינתי זה כלי להבנת המציאות ביישוב ונקודת התחלה למציאת הפתרונות".

על ירוחם, עם קצת פחות מ-10,000 התושבים שחיים בה, עוברים בשנים האחרונות תהליכים מעניינים. עם המהלך של הורדת צה"ל לנגב, ירוחם יכולה להיות אחד המקומות שייהנו מהשינוי שיביא לעיר גם אנשי קבע וגם יחזק את העיר במקומות תעסוקה ובמקורות ארנונה חדשים. מצד שני, העיירה הדרומית עדיין נסמכת בעיקר על חמשת המפעלים התעשייתיים שממוקמים בה ומספקים עבודה לרבים מתושביה.

הנתונים האלו אומרים לי שהמצב של התושבים שלי קשה ממה שחשבנו קודם. זו הבעיה האמתית. אני חייבת להתייחס לנתונים הללו ברצינות. אם יש נסיגה ברמת החיים אני חייבת להסתכל עליה בעיניים

בכירים אחרים בעיריית ירוחם טוענים שהם יודעים מה מקור הירידה של הישוב. "בנו פה בצורה מאוד משמעותית, אבל האוכלוסיה שנכנסה לעיר היא חלשה יחסית", אומר לנו בכיר בעירייה. "שכר הדירה נמוך. מי שהיה חזק שיפר את רמת החיים שלו ועבר לבית מרווח יותר ביישוב ואת הדירה הישנה הוא משכיר".

לא רק בירוחם טוענים שהירידה בדירוג החברתי כלכלי לא מביאה איתה בשורה תקציבית. העיר לוד ממוקמת מקום אחד מתחת לירוחם במדד, וגם היא ירדה מאשכול 4 לאשכול 3. בכיר בעיריית לוד הסביר לנו שהמשמעות התקציבית עבור לוד מוערכת בשניים עד שלושה מיליון שקלים. "לעירייה שמנהלת תקציב של 300 מיליון שקל זה ממש לא משמעותי", הוא אומר. "לוד נמצאת בדרך הנכונה, הירידה במדד הסוציואקונומי נובעת בעיקר מהקמה של שכונה חרדית חדשה. ברור שאנחנו מעדיפים לראות את לוד עולה במדד, אבל ההוצאות שיש לרשות על אוכלוסיה חלשה הן גדולות הרבה יותר מהתמיכה הממשלתית שנגזרת מהמדד הסוציואקונומי".

לעומת ראשי הרשויות, במרכז השלטון המקומי מתייחסים דווקא בעניין רב לשינויים התקציביים הנגזרים מהשינויים במדד החברתי כלכלי. לטענתם המדד שבודק את רמת החיים של התושבים ביישוב לא באמת מצביע על החוסן הכלכלי של הרשות המקומית. "כל פרסום כזה גורם זעזועים ולשינויים בתקציבן של רשויות מקומיות רבות. בפרסום האחרון ישנן 26 רשויות מקומיות שעולות אשכול חברתי כלכלי והן יקוצצו במאות מליוני שקלים. מהלך שיפגע ישירות בשירות לתושבים".