בין הברוטו לנטו: ההצלחות, ההישגים והחריקות בכהונתו של כחלון כשר אוצר

שר האוצר משה כחלון נכנס למשרד האוצר במאי 2015 עם שורה של הבטחות. מלחמה ביוקר המחיה, הורדת מחירי הדירות, הורדות מיסים ושורה של רפורמות מבניות. כחלון ריכז לידיו כח משמעותי, כשלקח למפלגתו גם משרד השיכון ומאוחר יותר גם את משרד הכלכלה, את השליטה ברמ"י ואת מטה הדיור. כחלון גם השיג מנתניהו הבטחה לעצמאות בניהול ענייני משרד האוצר.

בארבע השנים האחרונות נהנה כחלון מסביבה כלכלית טובה אבל מורכבת, כשמצד אחד הכלכלה העולמית נמצאת בהתאוששות והצמיחה בישראל יציבה, ומצד שני בנק ישראל כבול למלחמת המטבעות ולריבית אפסית. כחלון גם נהנה משנים של גאות בגביית מיסים, שנתמכה גם על ידי הכנסות חד פעמיות גדולות. מה בעצם עשה כחלון בארבע השנים האחרונות? ניתן למספרים של המשק הישראלי לדבר.

שר האוצר, משה כחלון, בכנסת בזמן ההצבעה על תקציב 2019 בקריאה ראשונה במליאת הכנסת (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).

צמיחה

מדיניות שר האוצר משפיעה מאוד על הצמיחה, בעיקר בטווח הארוך. הוא יכול לעודד פיתוח ענפי כלכלה והקמת מפעלים, הוא יכול להגדיל את ההשקעה הממשלתית בתשתיות מעודדות צמיחה ולחזק את קשרי הסחר הבינלאומיים. בטווח הקצר השפעתו של שר האוצר על הצמיחה מוגבלת יותר. בנוסף, חשוב לציין כי התנודתיות של הצמיחה מושפעת מאוד מהתנאים הגלובאליים.

סיכום כהונת כחלון כשר האוצר (גרפיקה: אידאה)

בכל זאת, אפשר לומר שכחלון שמר על צמיחה יציבה יחסית, לא גבוהה מאוד אבל גם לא נמוכה. ב-2016 צמח המשק הישראלי בכ-4%, ב-2017 נרשמה צמיחה שנתית של-3.4% וב-2018 נרשמה צמיחה שנתית של כ 2.8% (נתון לא סופי).

תעסוקה ואבטלה

בסעיף זה כחלון בהחלט יכול להתגאות. בסוף כהונתו של שר האוצר לפיד (דצמבר 2014) עמדה האבטלה על 5.7%. במהלך כהונתו של כחלון, שיעור האבטלה הממוצע ירד לרמה של 4.5%, כשבמחצית השניה של כהונתו שיעור האבטלה הממוצע יורד ל-4.1% ולחודשים מסויימים גם לפחות מ-4%. אין ספק שמדובר בנתונים טובים מאוד, במיוחד כשהאבטלה שמרה על רמה נמוכה ויציבה לאורך מספר שנים רצופות.

סיכום כהונת כחלון כשר האוצר (גרפיקה: אידאה)

עם זאת, יש לציין כי קשה לזקוף את הירידה באבטלה רק למדיניות שר האוצר כחלון. למעשה הירידה באבטלה החלה כבר בתקופתו של לפיד, שקיבל מקודמו שיעורי אבטלה המתקרבים ל-7%. בטווח הארוך למדיניות של שר אוצר ולהחלטותיו יש השפעה עקיפה על שיעורי האבטלה, שמושפעת כמובן גם ממשתנים גלובאליים שאינם תלויים בממשלה כזו או אחרת. את ההשפעה של מדיניות הממשלה נכון יותר למדוד בשנים ולא בחודשים. בשורה התחתונה, כחלון הצליח לשמור על המגמה של הירידה באבטלה ולהביא אותה לשיאים חדשים.

סיכום כהונת כחלון כשר האוצר (גרפיקה: אידאה)

בתחום עובדי הקבלן, הצליח כחלון לצד המהלכים של ההסתדרות, להביא להפחתה של 33% במספר עובדי הקבלן במשרדי הממשלה, 20% ברשויות המקומיות ו 32% בגופים הנתמכים על ידי הממשלה.

מיסוי

אחת ההחלטות המשמעותיות הראשונות כחלון במשרד האוצר הייתה להוריד בנובמבר 2015 את המע"מ מ-18% ל-17%. החלטתו נתמכה בעודפי הגביה שהצטברו ב-2015, מגמה שתתגבר גם ב-2016 ו-2017. "כפי שדיווחנו בחודשים האחרונים, הצטברו בקופת המדינה עודפי גבייה של מיליארדים. הכסף הזה הגיע מהאזרחים ואנחנו מתכוונים להחזיר אותו לאזרחים", הסביר כחלון את ההחלטה. על הרעיון שאת עודפי הגביה צריך להחזיר לאזרחים יחזור כחלון שוב ב-2017, רק שאז יעדיף להוריד את מס הכנסה על ידי ריווח מדרגות המס ואת מס הקניה על שורה ארוכה של מוצרים מיובאים.

לאורך הקדנציה, הפעיל כחלון גם מתווה להורדת מס החברות מ-26.5% ל-23%. צריך גם להיות הוגנים ולומר כי מעבר למצב הטוב של המשק בשנים האחרונות, הורדות המיסים של כחלון התאפשרו גם הרבה בזכות מהלך שהתחיל דווקא בקדנציה של קודמו בתפקיד לפיד, שחיזק את רשות המיסים והביא להעמקת הגביה.

סיכום כהונת כחלון כשר האוצר (גרפיקה: אידאה)

בשורה התחתונה כחלון הוריד מיסים, הוא לא העדיף הורדה של מיסוי פרוגרסיבי או רגרסיבי, כלומר הוא לא השתמש בהורדת המיסים ככלי לצמצום פערים. פעם בחר בשכבות החלשות (הורדת המע"מ) פעם במעמד הביניים (ריווח מדרגות מס הכנסה) ופעם בבעלי ההון (מס החברות). עם זאת, אפשר לומר כי ההחלטה העקבית של כחלון הייתה להעדיף הורדות מיסים על פני הפניית העודפים להגדלת התקציב.

תקציב הממשלה והוצאה ציבורית

בקדנציה האחרונה העביר כחלון תקציב לארבע שנים 2016-2019. בממוצע הגידול השנתי בתקציב עמד על 4.95%, כשבשנת 2017 גדל התקציב ב-6%. לשם השוואה הגידול בבסיס התקציב בשבע השנים שקדמו לכחלון (2009-2015) עמד על ממוצע של 3.2%. יש לציין כי כחלון ויתר כמעט לגמרי על שיטת הקופסאות, והגידול השנתי בתקציב הוכנס לבסיס התקציב, כלומר משך אחריו גם את הגידול בתקציב בשנים הבאות. 

באשר לשיעור ההוצאה האזרחית מהתוצר, נתון זה עמד בשנת 2016 על 17% ובשנת 2017 על 17.5%. מדובר בעליה קטנה לעומת ממוצע של 16.9% ב-12 השנים שקדמו לכחלון (2004-2015), עם זאת מדובר בנתון נמוך מהעשור שקדם למדיניות הקיצוצים של נתניהו כשר אוצר (1994-2003), אז ההוצאה האזרחית עמדה על ממוצע של 18% מהתוצר.

סיכום כהונת כחלון כשר האוצר (גרפיקה: אידאה)

האמת היא שכחלון קיבל מתנה ששרי אוצר אחרים לא קיבלו – הזדמנות לחולל שינוי אמיתי, לפחות באחד מהתחומים שבהם ישראל נשרכת מאחור לעומת שאר המדינות המפותחות. הוא יכל לבחור בהגדלת ההוצאה הממשלתית פר תלמיד, או בהוצאה הממשלתית על בריאות או בשינוי עומק במצבם של הקשישים והנכים. כחלון אומנם הגדיל את ההוצאה האזרחית במעט, אבל לא ניצל את תקופת הגאות כדי לפתור אף אחת מבעיות העומק של השירותיים הציבוריים בישראל. בעניין הזה כחלון העדיף את העמדה השמרנית וניצל את הגאות הכלכלית להקטנת נטל החוב של הממשלה.

גרעון ויחס חוב תוצר

לאורך הקדנציה שלו שמר כחלון על גרעון נמוך במיוחד. שנת 2015 הסתיימה עם גרעון של 2.2%, 2016 הסתיימה עם גרעון של 2.15%, בשנת 2017 נרשם גרעון של 1.9% בלבד ובשנת 2018 נרשם גרעון של 2.9%. במובן הזה כחלון היה שמרן יותר מכל שר אוצר שקדם לו, הוא ניצל את הגאות הכלכלית בעיקר כדי להקטין את הגרעון וכתוצאה מכך גם את יחס החוב תוצר של הממשלה לרמה של 59.7%. כחלון היה שר האוצר הראשון שהגיע ליחס חוב תוצר נמוך מזה שנקבע באמנת מאסטריכט. אמנם בחודשים האחרונים עלה מעט יחס החוב תוצר, בעיקר בגלל הגידול הנמוך בתוצר ב-2018, אך הוא עדיין נמוך מהיעד.

שר האוצר כחלון נואם בפני מליאת הכנסת. ארכיון (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

מחירי הדיור

הורדת מחירי הדיור הייתה הבטחת הבחירות הבולטת ביותר של שר האוצר כחלון. הוא ריכז מאמץ לנתון האחד והיחיד הזה והשקיע בו משאבים רבים. כחלון הלך בכל הכח על תוכנית מחיר למשתכן, והפך תכנית שולית שהוציאה כמה מאות יחידות דיור בשנה לתכנית דגל של עשרות אלפי יחידות דיור בשנה.

מתחילת הקדנציה ועד לאוגוסט 2018 זכו 52,000 איש בדירות במסגרת מחיר למשתכן ויותר מ-20,000 דירות קיבלו כבר היתרי בניה. כששיעור ההנחה על כל דירה עומד על 200,000-500,000 שקל, מדובר בהישג לא מבוטל.

השרים גלנט וכחלון ויושב הראש לשעבר של מטה הדיור אביגדור יצחקי בראשון לציון (צילום: עמר כהן)

באשר למחירי הדירות בשוק החופשי, כחלון לא הצליח להוריד את המחירים, לפחות לא באופן משמעותי. הוא נכנס למשרד האוצר כשדירה ממוצעת עלתה כמו 140 משכורות ממוצעות. בסוף 2017 דירה ממוצעת עלתה כמו 149 משכורות ממוצעות. במהלך 2018 מדד מחירי הדירות נעצר ואפילו לחודשים מסויימים הראה סימני ירידה קלים. בשורה התחתונה כחלון הצליח לייצר שמורת טבע מגודרת של דירות בהנחה לזוגות צעירים. לקח לו שלוש שנים כדי לעצור את העליה במחירי הדירות. ירידה? זה עדיין נשמע כתסריט דמיוני.

שכר ואי שוויון

זהו כנראה התחום בו כחלון יכול לרשום את ההצלחה הגדולה ביותר שלו בקדנציה הנוכחית. כשר אוצר, כרת כחלון ברית עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וביחד הצליחו השניים להוביל מספר מהלכים שהביאו לעליה משמעותית בשכר, עם דגש על עליית שכר בשכבות הנמוכות. בין השנים 2015-2017 עלה שכר המינימום בשיעור של כ-23.25% שהם כ-1,000 שקלים בחודש. השכר הממוצע הריאלי עלה בין מאי 2015 לנובמבר 2018 בכ-10.4%. בנוסף, חשוב לציין כי השכר החציוני טיפס ב-2017 לבדה בכ-6%, כלומר השכר החציוני עולה בקצב גבוה יותר מהשכר הממוצע. בשורה התחתונה הקדנציה של כחלון אופיינה בעליה משמעותית של השכר ובעיקר של השכר בשכבות החלשות.

סיכום כהונת כחלון כשר האוצר (גרפיקה: אידאה)

בתחום האי שוויון הצליח כחלון להביא לירידה במדד ג’יני לאי שוויון בהכנסות. מרמה של 0.3653 ב 2015 לרמה של 0.352 ב 2017. אי השוויון בישראל הוא עדיין מהגבוהים בין מדינות ה OECD, אבל מגמת השיפור של השנים האחרונות מקרבת את ישראל לכיוון הממוצע.

המספר הנוסף

המספר שכחלון כנראה לא ירצה לזכור מהקדנציה האחרונה הוא 23, אם יש לו כישלון מהדהד מרכזי הוא נמצא במספר הזה. 23 שקלים בלבד זו התוספת שהביא כחלון לקצבת הזקנה. בשנת 2015 עמדה קצבת הזקנה הבסיסית ליחיד על 1,531 שקלים בחודש בלבד. בארבע שנים עלתה הקצבה המוצמדת למדד המחירים ב-23 שקלים בלבד, כך שבינואר 2019 קצבת הזקנה ליחיד עומדת על 1,554 שקלים בלבד. בארבע שנים עלו קצבאות הזקנה ב 1.5% אחוזים בלבד.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website