בלי התערבות משמעותית מצד המדינה, 65 אלף עסקים ייסגרו בעקבות הקורונה

ממשלת ישראל נדרשת להוסיף 45 מיליארד שקלים לתכנית החילוץ הכלכלית כדי להתמודד עם השפעות הגל השני של הקורונה, כך על פי מחקר שערך המכון הישראלי למחקר כלכלי חברתי. החוקרים הזהירו מפני פגיעה קשה במשק בעקבות הגל השני, וטוענים שללא הגברה משמעותית של הסיוע למשק, ההתאוששות הכלכלית צפויה להיות ארוכה וקשה ממה שהוארך עד כה.

"צריך לחשוב אסטרטגית. צריך לחשוב במושגים של איך לשקם את הכלכלה, ולהפנות לזה משאבים", אומר פרופסור רובי נתנזון, שהיה שותף בכתיבת המחקר, "צריך להתמקד בשאלה איך יראה המשק ביום שאחרי הקורונה, אחרת אנחנו נישאר פה עם כומת גדולה של אבטלה כרונית. צריך להפסיק לחשוב במושגים של סתימת חורים לטווח קצר, לא לחשוב על הצעדים כפלסטר נקודתי. צריך לחשוב על המשבר במונחים של טווח ארוך".

ד"ר רובי נתנזון (צילום: אלבום פרטי)

"מה שקורה עד עכשיו זה חשיבה לטווח קצר", הוא מוסיף, "סקטור מסוים צועק והאוצר מתקפל ומעביר כמה מיליונים כדי להשתיק אותם. אבל זה לא פותר את הבעיה לטווח הארוך".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

צניחה של 40%-30% במספר העסקים החדשים שיפתחו ב-2021

על פי החוקרים, הנתונים הכלכליים הקשים איתם נכנס המשק הישראלי לסגר השני הובילו לפגיעה כלכלית חמורה בהרבה לעומת הסגר הראשון, וללא התערבות דרמטית מצד הממשלה עלולים להיסגר מעל ל-65 אלף עסקים.

על פי המחקר, ללא התערבות כלכלית משמעותית מצד הממשלה, כ-200 אלף עובדים עלולים למצוא את עצמם מובטלים בטווח הארוך, וכ-87 אלף עצמאים עלולים לסגור את עסקיהם בעקבות הגל השני. מרבית הפגיעה צפויה להיות בעסקים הקטנים ובעצמאים. 54% מכלל העובדים שהושבתו בעקבות משבר הקורונה היו מועסקים בחברות קטנות.

על פי התחזית, ללא התערבות צפויה צניחה של 40%-30% במספר העסקים החדשים שיפתחו ב-2021, ירידה של כ-20 אלף עסקים. 18.4% מהעסקים העצמאיים צפויים להיסגר בתקופה הזו, ובסך הכל צפויים כ-90 אלף עסקים להיסגר עד לסוך 2021.

הגדלת ההשקעה בהכשרות ובתשתיות

את המכה הקשה ביותר ספגו העובדים הצעירים והבלתי מיומנים, והחשש העולה מהמחקר הוא מפגיעה לטווח ארוך ביכולתם למצוא עבודה. לכן, ממליצים החוקרים להשקיע 7 מיליארד שקלים בתכניות הכשרה מקצועית, לעומת רק 275 מיליון שקלים שהוקצו לעניין בתכנית הנוכחית.

בנוסף, ממליצים החוקרים לבצע סבב השקעות דרמטי בתשתיות התחבורה בישראל, בהיקף של 28 מיליארד שקלים. לטענתם, במקביל לייצור מקומות עבודה רבים נוספים, הדבר יוביל לירידה בפגיעה בתוצר הישראלי כתוצאה מגודש בכבישים, שעומד על שיעור כפול מהממוצע ב-OECD. בתכנית הנוכחית ל-2020, הוקצו 1.2 מיליארד שקלים להשקעה בפיתוח תשתיות.

עוד ממליצים החוקרים להעלות את המענקים לעצמאים לרמה של דמי האבטלה הניתנים לשכירים, על ידי הקצאה של לפחות 420 מיליון שקלים, והשתתפות בעלות ימי הבידוד של העובדים בעסקים העצמאיים והקטנים בהיקף של 2.9 מיליארד שקלים.

4% ביצוע של המענקים לעידוד התעסוקה

החוקרים מצביעים גם על שיעור ביצוע נמוך של ההחלטות שהתקבלו עד כה, ובמיוחד בתכניות שמטרתם עידוד תעסוקה, וטוענים שמדובר במכה נוספת למשק הישראלי. עד כה לא בוצעו כלל תכניות הכשרה מקצועית, ומענקי הסיוע לעסקים לעידוד תעסוקה בוצעו רק בכ-4%. "ביצוע אופטימלי של התוכניות יוכל לאושש את הנפגעים המרכזיים מהמשבר אבל גם יהווה צעד משמעותי לצמיחת המשק לעתיד", כתבו.

שיעור הביצוע של תכניות האצה ופיתוח, שיכולות לזרז את היציאה של המשק מהמשבר, עומד על 25% בלבד. "זהו אינדיקטור לא מעודד להערכת אפקטיביות השקעת הממשלה בתוכניות סיוע ובפרט לענפים דוגמת ענף המסעדנות שנפגע באופן קשה מהמשבר כענף והענף מורכב מסקטור שנפגע קשה מהמשבר אף הוא", נכתב במחקר.