בלעדי: ליקויים באבטחת מידע עיכבו חלוקת תווי מזון למשפחות נזקקות

מבצע חלוקת תווי מזון לכ-150 אלף משפחות נזקקות נדחה במספר ימים, עקב ליקויי אבטחה במאגר המידע של המשפחות שיקבלו אותן. משרד הפנים, שמוביל את המבצע, לא הקים מאגר מידע ייעודי לשמירה על פרטיות המשפחות שיקבלו את הסיוע, כפי שמחייב החוק. המשרד עשה זאת רק בעקבות סירוב של רשויות מקומיות להעביר את המידע.

חלוקת תווי המזון, בשווי כולל של 700 מיליון שקלים, הייתה אמורה להתחיל היום (חמישי), ולהתבצע בשלוש פעימות עד חודש אפריל. הזכאות לקבלת תווי המזון מתבססת על מבחני הכנסה ומספר הנפשות בבית, והיא נבדקת על ידי הרשויות המקומיות, באופן דומה לקבלת הנחה בארנונה. התווים שיחולקו למשפחות מיועדים לרכישה בחנויות רשת שופרסל, שזכתה במכרז שערך המשרד.

רשויות רבות, ביניהן תל-אביב, ירושלים, אשדוד, בני ברק, ראשון לציון, באר שבע ובית שמש סירבו להעביר נתונים על המשפחות הזכאיות, מחשש שייעשה בהם שימוש לרעה.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הרשויות המקומיות דרשו להגן על פרטי הזכאים לסיוע

לקראת חלוקת תווי המזון פרסם משרד הפנים חוזר מנכ"ל שהורה לרשויות המקומיות להעביר למשרד את נתוני הזכאים לתווי מזון, הכוללים את גובה הכנסתם, עם מי הם מתגוררים ועוד. בחוזר צוין כי הנתונים יועברו לרשת שופרסל. אך המשרד לא הסדיר את הבקרה על השימוש שתעשה שופרסל בנתונים מעבר לקבלת תווי המזון. העברת הפרטים מהמשרד לשופרסל, ללא הקמת מאגר מידע ייעודי והסדרה בין בעלי המאגר (משרד הפנים) למחזיק בפרטי המאגר (שופרסל) מנוגדת לחוק.

בעקבות היעדר מאגר המידע סירבו פורום רכזי אבטחת מידע ברשויות המקומיות, שמיוצגות בו כ-80 רשויות מקומיות, ופורום היועצים המשפטיים ברשויות המקומיות, סירבו להעביר את הנתונים ודרש הקמת מאגר בהתאם לחוק. דרישה נוספת של הפורום הייתה שכל עובדי שופרסל יעברו הדרכה מה מותר ומה אסור להם לעשות עם המידע.

רק בעקבות הדרישה פתח משרד הפנים מאגר מידע, שהשימוש בו הוסדר הבוקר (חמישי) – התאריך המיועד לתחילת חלוקת תווי המזון. עקב כך תידחה החלוקה לאמצע השבוע הבא, לפי משרד הפנים. כ-200 מתוך 256 רשויות מקומיות כבר העבירו את פרטי המשפחות.

"המידע צריך להיות מועבר בלי לחשוף את הזכאים"

גורם באחת הרשויות המקומיות אומר ל’דבר’: "בשביל לתת לאנשים תווי מזון צריך להעביר מידע כדי לקבל זכאות, אבל המידע צריך להיות מועבר בלי לחשוף אותם ושאחר כך ייעשה שימוש לא חוקי בפרטים שלהם. יש הרבה מאוד דברים רעים שאפשר לעשות למקבלי תווי המזון אם יודעים את המידע עליהם".

החוק קובע כי כשאדם מוסר מידע אישי לגוף ממשלתי או רשות מקומית, מותר לאותו גוף לעשות בו שימוש רק למטרה שעבורה נמסר המידע. למשל, אם אדם מסר את תאריך הלידה שלו לעירייה לצורך קבלת הנחה בארנונה, אסור לרשות לעשות במידע שימוש לצורך אחר. עם זאת, החוק מתיר העברת מידע בין גופים ציבוריים בלבד. רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה יכולים להעביר את המידע ביניהם. כשמדובר בהעברת מידע לגוף פרטי, חלים כללים מחמירים יותר.

בחוק הגנת הפרטיות מגדירים שני גורמים שונים: הבעלים של מאגר המידע, והמחזיק במאגר. הסמכות לקבוע מה ייעשה במידע שבמאגר, לאיזו מטרה ואילו פעולות מותר ואסור לבצע נתונה לבעלי המאגר. המחזיק במאגר רשאי לבצע רק את הפעולות שהגדיר בעלי המאגר ונאסר עליו לבצע כל פעולה מעבר לכך.

"חשש שיפרצו להם הביתה כי יודעים שהם חלשים"

ברשויות המקומיות שדרשו להקים את מאגר המידע מודעים לקושי שבדחיית חלוקת תווי המזון, אך מסבירים שמדובר ברצון להגן על המשפחות. גורם ברשות גדולה מסביר: "יש כאן שאלה האם התועלת עולה על הפגיעה. האם הנזק שנגרם לאנשים מכך שיפרצו להם הביתה כי יודעים שהם אנשים חלשים, גדול מהנזק שוהם יקבלו את האוכל עכשיו או אחר כך. אנשים מוחלשים לא מודעים לחשיבות של פרטיות, ומן הסתם הפגיעה בהם גדולה יותר. זה לא צריך להיות אחד על חשבון השני. אנחנו מאפשרים העברת נתונים, אבל דרשנו מהצד השני לשמור עליהם. ששופרסל לא יעשו שימוש ברעה בפרטים".

"מניחים כמובן מאליו שמי שחי בעוני מחל על זכותו לפרטיות"

"הפרטיות של המידע אודותינו נפגעת היום בהקשרים רבים, אולם מי שחי בעוני ונזקק לסיוע המדינה מוצא עצמו במצב בו מניחים כמובן מאליו שמחל מראש על זכותו לפרטיות", אומרת עו"ד בקי קשת, מקדמת מדיניות בעמותת רבנים לזכויות אדם. "לשם ההשוואה, אם אני מבקשת הטבת מס או פטור במיסוי מקרקעין, החוק מגדיר תחום צר ביותר של מידע רלוונטי, ולפיכך אדרש למסור מעט מידע אישי, מתוך ההנחה כי אני זכאית לפרטיות. מאידך, עניה הניגשת לבקש סיוע מהרווחה בסבסוד טיפול שיניים, סל מזון או אישור להשתתפות בסבסוד ילד במעון, תידרש למסור מידע אישי רב ביותר על מנת לזכות בסיוע הזה."

קשת מדגישה כי "הדבר חמור שבעתיים עת המידע לא מגיע לעובדת סוציאלית המחויבת בשמירת סודיות וחיה בעולם של אתיקה מקצועית, אלא בפקידים, וכעת חברות עסקיות פרטיות".

קשת מבקרת את משרד הפנים על כך שלא דאג מלכתחילה לפרטיות הנזקקים. "במקרה זה של שוברי המזון, לא נראה בתחילת הדרך שפרטיות האדם הזקוק למזון עמדה כזכות ועקרון אשר יש לחפש ולמצוא מה הדרך הטובה ביותר להגן עליה, ומהי הפגיעה המזערית ההכרחית הדרושה בפרטיות על מנת לסייע בביטחון תזונתי. טוב שכעת יירשם מאגר מידע למטרה מסוימת, שיימחק המידע בסוף השימוש בו, ושחברה פרטית לא תותיר בידה מידע אישי ופרטי של אנשים החיים בעוני".

משרד הפנים: "יש להצטער על כל דחייה במתן הסיוע"

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "משרד הפנים, בעזרת ראשי הרשויות המקומיות ועובדיהן שפועלים במרץ וביעילות להעברת פרטי הזכאים, יעניק לכ-150 אלף משפחות מוחלשות כרטיסים נטענים לרכישת מזון ומוצרים חיוניים בכבוד. מדובר בפרויקט חשוב, מורכב ורחב היקף לימי משבר כלכלי בתקופת הקורונה.

"המכרז נוהל באופן מוקפד, מקצועית ומשפטית ועבר בחינה מעמיקה, הן של גורמי משרד הפנים והן של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. כאשר היה חשש ולו הקל ביותר לאי אמינות הנתונים שהועברו למשרד, הדברים נבחנו לעומק וניתנו הבהרות בהתאם. חברת ‘שופרסל’ נבחרה כחברה המנהלת את הפרויקט, וזאת בין השאר, בשל העובדה שהציעה למעלה מ-1500 נקודות מכירה בפריסה ארצית רחבה, מתוכן כ-1200 מכולות שכונתיות ורשתות פרטיות. מדובר בכמות גדולה ורחבה באופן ניכר משאר המציעות במכרז.

"כל שנותר הוא להצטער על כל עיכוב בחלוקת כרטיסי המזון ודחיה במתן הסיוע. בשעת משבר זו, יש לפעול במהירות וללא דיחוי, במטרה לסייע לתושבים שעבורם הקורונה היא סיוט כלכלי מתמשך ומסע הישרדות יום-יומי."

כ-200 רשויות כבר העבירו פרטי זכאים לשופרסל, והחלוקה תחל באמצע שבוע הבא".