בעולם מכינים תכניות כלכליות ל-2030, בישראל מעבירים תקציב לשבוע

בגרמניה ישקיעו 130 מיליארד אירו ביציאה ממשבר הקורונה, 50 מיליארד מתוכם בהשקעה ממשלתית בבינה מלאכותית, תעשייה רכב ירוקה וטכנולוגיות שיסייעו למשק הגרמני לעבור לשלב הבא. בצרפת הכריזו על תכנית כלכלית עד 2030, הכוללת השקעות ציבוריות במיליארדים וגיוס של 160,000 עובדים לבנייה מחדש של המגזר הציבורי. ובישראל בינתיים? אחרי מאמצים רבים, בסוף השנה יעבור תקציב לשבוע ימים.

למרות שאנחנו בעיצומה של המגיפה, המרוץ להתאוששות מנגיף הקורונה כבר החל, ושלא יהיה ספק  – מדובר במרוץ. התפרצות הנגיף היא אירוע היסטורי, כזה שיכול לעצב מחדש את הסדר העולמי, והאופן בו כלכלות העולם יתמודדו איתו יקבע את מקומן ביום שאחרי.

על פי תחזיות קרן המטבע שפורסמו אתמול המיתון בישראל נכון לעכשיו יהיה חמור קצת יותר ממוצע המדינות המפותחות, אך חמור פחות מזה שבגרמניה, בצרפת ומהממוצע במדינות אירופה. ישראל נכנסה למרוץ להתאוששות במצב כלכלי טוב, אבל התחילה לאט בחבילות תמריצים מהוססות, ועד שכמעט הדביקה את הקצב הצליחה כעת לקשור לעצמה את שתי רגליה בתסבוכות פוליטית כלכלית. 
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

על פי לוח הזמנים שהציג שר האוצר, מדינת ישראל עומדת להיכנס ל-2021 בלי תקציב מאושר – עוד שנה תפתח עם תקציב המשכי של אחד חלקי 12. כ"ץ טוען שהתקציב יעבור במרץ, אבל צריך לזכור שהסיבה שהוא נדחה מלכתחילה היא כדי להיות חלון יציאה נוסף מממשלת האחדות. מרץ יכול להיות רק ההתחלה: אם ישראל תלך לבחירות, התקציב הבא שיעבור פה יהיה בערך באוקטובר 2021. שלוש וחצי שנים מאז התקציב האחרון שאושר, במרץ 2018.

את התסריט של תקציב המשכי למדנו כבר להכיר מקרוב השנה, שהתנהלה בצורה זו כמעט עד סופה: עמותות שמקוששות נדבות, משרדי ממשלה שלא יכולים לתכנן, תכניות מוקפאות וכמובן – קיצוץ בפועל של הוצאות המדינה. הרעיון שניתן לאורך זמן להתנהל במסגרת של 1/12 כאשר כל חודש מחולק מחדש התקציב למשרדים, כשהיכולת לקבל החלטות ולקבוע סדרי עדיפויות שואפת לאפס, יכול להחזיק תקופה קצרה. הפיכתו של התקציב ההמשכי לשיטת עבודה היא קטסטרופה.

אבל בזמן התמודדות ובתקווה גם התאוששות ממגיפה עולמית, מדובר בבעיה עמוקה אפילו יותר. תכניות הסיוע למשק, המענקים, ההלוואות, החל"ת, כל אלו כלים טקטיים ברמת המפקד בשטח. כלים שאמורים לסייע למשק לתמרן במעבר שטח נחות ולהתגבר על המכשול הבא שבדרך. קצת ימינה, קצת שמאלה וצולחים אותו. תקציב המדינה הוא עמוד השדרה האסטרטגי של המערכה. הוא מה שמאפשר את עצם קיומן של היחידות בשטח. נדמה שהישראליות כמנהגה התאהבה בטקטיקה, ואיבדה את האסטרטגיה, את היכולת להסתכל לטווח ארוך ולהפעיל את השגרה האפורה.

ההחלטה לא להעביר תקציב משדרת לשווקים, לציבור ולמשקיעים כי מדינת ישראל איבדה את היכולת לקבוע סדר עדיפויות, לקבוע כיוון ולצעוד בו שנים קדימה. ממשלת ישראל לא מסוגלת להכריע, לא מסוגלת להשקיע. היא מתפעלת את ההווה. מי יכנס להשקיע במשק כזה? מי שרוצה לעשות את המכה ולברוח. לנצל את הריק  ולעשות קופה.

אין מדינה אחרת בעולם שמעיזה לותר על עמוד השדרה הכלכלי שלה, על המכשיר המרכזי לקבלת החלטות והוצאתן לפועל. ההחלטה שלא להעביר תקציב היא בחירה מודעת לקחת את ישראל ולהפוך אותה למדינת עולם שלישי.

יש אירוניה מסויימת במצב הנוכחי. החלטת המחוקק לקבוע שחוסר הצלחה בהעברת התקציב מביא לפיזור הכנסת, היתה אמורה לחזק את מעמדו של התקציב. הרי ההגיון קובע שממשלה נבחרת תרצה להישאר בתפקיד ולכלות ימיה. ולכן הצמדת התקציב להישרדותה של הממשלה נועד לוודא שנשמרת שגרת תקציב.

ממשלת ישראל צריכה, חייבת, להניח כל שיקול אחר בצד ולפעול להעברתו של תקציב, עדיף שיהיה תקציב טוב ומרחיב ומעודד צמיחה, לשנת 2021. כל השאר, אחר כך.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website