בתי ספר ישראלים בהשוואה לעולם: תשתיות דיגיטליות ירודות ותלמידים שלא מאמינים בעצמם

בבתי הספר בישראל פחות מחשבים, בממוצע ביחס למספר התלמידים, מאשר במדינות המפותחות (מדינות ה-OECD). כך חושף דו"ח התכנית הבינלאומית להערכת תלמידים (פיז"ה) לשנת 2018, שהתפרסם היום (שלישי).

בעוד בבתי הספר הישראלים ניתן למצוא 0.45 מחשבים לתלמיד, ממוצע המדינות המפותחות עומד על 0.85 מחשבים לתלמיד. זאת, על אף עליה של 15 אחוז ברכש מחשבים ניידים לבתי ספר בישראל בשלוש השנים האחרונות.

הדו"ח אמנם נכתב הרבה לפני מגפת הקורונה, אך חלק מהממצאים רלוונטיים דווקא לתקופה הנוכחית. בין היתר, נמצא כי מחצית מהמורים בארצות המפותחות טוענים שאין להם גישה למערכת למידה מרחוק נוחה ויעילה.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לפי הדו"ח, רק 82% מהמחשבים בישראל מחוברים לרשת האינטרנט, הרבה מתחת לממוצע ה-OECD אשר מראה שברוב מדינות המערב היום החיבור לאינטרנט בבתי הספר נושק ל-100%.

שיעור בכיתה באמצעות מחשב. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום ארכיון: קובי גדעון / פלאש 90).

הדו"ח מראה בבירור שחוסר הכשרה בשימוש במערכות מקוונות הוא תופעה כלל עולמית. על פי הדו"ח, רק 35 אחוז מהתלמידים בארצות המפותחות לומדים בבתי ספר בהם המורים עוברים הכשרה דיגיטלית. ממצאים אלו תואמים מספר מחקרים שנערכו בישראל.

רק מחצית מהתלמידים לומדים בעזרת אמצעים מקוונים על בסיס קבוע בתוך מערכת השעות השבועית. בנוסף לכך, רק מחצית מהמורים במדינות המפותחות אמרו שיש להם גישה למערכת למידה מקוונת יעילה ונוחה לשימוש. 40 אחוז מהתלמידים בארצות המפותחות טענו שתשתית האינטרנט בבתי הספר שלהם לא תואמת את דרישות הלמידה המקוונת.

בחינת הישגים בלימודי שפה

הדו"ח נכתב בין השנים 2015 ל-2018, ומטרתו הייתה לבחון אם מחסור במכשירים דיגיטליים ומערכות מקוונות משפיע על הישגים בשיעורי השפה. מוכנות בתי הספר לסגירת מערכת החינוך בשל מגפה עולמית לא היתה חלק ממטרות הבדיקה. ממצאי הדו"ח קובעים כי לא נמצא מתאם בין זמינות אמצעים דיגיטליים והישגי התלמידים בשיעורים אלו.

הדו"ח מציין שככל הנראה אנחנו נהיה עדים להגדלת הפערים בכישורי השפה בין המדינות ובתוך המדינות, בטווח הרחוק. רוב הפערים בהישגים בין התלמידים נמצאים בתוך בתי הספר עצמם (67%), בעוד הלמידה מרחוק נתקלת בקשיים בעיקר בקרב תלמידים מארצות מפותחות פחות, ומגזרי אוכלוסייה מוחלשים בתוך כל מדינה.

בין יתר מסקנות הדו"ח, הודגשה חשיבות מסגרות לגיל הרך. המחברים מצאו מתאם בין אי השתתפות במסגרות טרום חובה להישגים נמוכים במבחני הקריאה בגיל 15. בישראל נמצא השיעור הנמוך ביותר של תלמדים שאינם לוקחים חלק במסגרות לגיל הרך, פחות מ-2 אחוז.

נתון נוסף שראוי שיזככה לתשומת לב בישראל הוא העובדה כי תלמידים ישראלים אינם מאמינים שיכולותיהם ישתפרו לאורך שנות הלימוד בבית הספר. חוסר האמון הזה גבוה מאשר זה שתועד במדינות האחרות שהשתתפו במחקר.

תלמידי תיכון בבחינת בגרות. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יוסי זליגר/ פלאש 90)

ישראל ממוקמת מתחת לממוצע המדינות המפותחות גם במספר השעות המוקדשות ללימודי שפה, הן בעברית והן שפה זרה. כמחצית מהתלמידים בישראל  לוקחים חלק בשיעורים פרטיים או תכניות לימוד מעבר לשעות הלימודים כדי להשתפר בשיעורי השפה, בדומה לממוצע המדינות המפותחות.

עם זאת, מדגישים כותבי הדו"ח, אין מתאם בין מספר שעות לימודי השפה להישגי התלמידים, נתון המהווה אף הוא נקודה למחשבה הן בשנים כתיקונן והן נוכח ההגבלות על מערכת החינוך בתקופת הקורונה.

מחסור במורים פוגע בהישגים והמשכורת אינה התשובה היחידה

ברוב מדינות ה-OECD מנהלים שדיווחו על מחסור בכוח אדם הראו תוצאות נמוכות יותר בקריאה. 27 אחוז מהמנהלים ב-OECD דיווחו שהלימודים נפגעים בגלל מחסור במורים. הדיווח השלילי בישראל נמצא הרבה מעל ממוצע ה-OECD, כאשר 37% מהתלמידים לומדים בבית ספר שבהם המנהלים ציינו כי חסרים להם מורים ו-33% ציינו שהמורים לא מוכשרים מספיק.

הדו"ח מפרט מספר דרכים לשיפור הישגים בתחום השפה: השקעה בתרבות בבית הספר, הקצאת חדרים אישיים לשיעורי בית, והשדעת משאבים בשיעורי אמנות, מוזיקה ותרבות. נמצא שתלמידי בתי ספר שנקטו בצעדים אלו הצליחו יותר במבחני השפה.

מורה ותלמידה בבית ספר. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90)

גם כיתות ללמידה פרטנית נמצאה כנתון משמעותי, אך נכון לשנת 2018, ועל אף רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך, ישראל עדיין נמצאת בתחתית הטבלה בכל הנוגע למספר בתי הספר המספקים כיתות ללמידה פרטנית.

הדו"ח מציין גם שהעלאת משכורות אמנם תמשוך מורים איכותיים יותר לתוך המערכת, אך היא לבדה אינה מספיקה. דווקא בתקופה בה המערכות הכלכליות צפויות להיות נזילות פחות, מזהיר הדו"ח, כי קובעי המדיניות צריכים לייצר מדיניות חכמה ויעילה שתעצים את המורים, ותדע להכין אותם לאתגרים הדיגיטליים העתידיים.

הדו"ח ממליץ כצעד מדיניות ראשוני לספק לתלמידים מרקעים מוחלשים מחשבים ניידים על ידי בית הספר, בשל נוחיות השימוש בהם, ובנוסף למקד את המדיניות ביצירת כיתות קטנות (שיאפשרו למידה מקוונת יותר יעילה), הגדלת מספר המורים בהכשרה אקדמית מלאה, דיגיטציה של בתי הספר והגדלת כמות הזמן המוקדשת ללמידה מקוונת בתוך מערכת החינוך עצמה.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website