דברים שמוצאים מתחת לאף. חברי וחברות מערכת ‘דבר’ יצאו לסיבוב בחוץ

12 חברי מערכת ‘דבר’ יצאו להתאוורר בגבולות המותר וזה מה שהם מצאו בדרך.

קיבוץ אשבל (צילום: יאיר צוקר)

זה דבש. סוס פוני. רק 90 צעדים מהבית שבו אני מתארח. אם כבר סגר, אז שיהיה בקיבוץ. (יאיר צוקר, קיבוץ אשבל)

באר שבע (צילום: טל כרמון)

החנות בטווח המותר. הלכתי לקנות שוקולד. ומצאתי דרכונים. רק שאין לאן לנסוע (טל כרמון, באר שבע)
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

תל אביב (צילום: שי ויינבלום)

המון אנשים, לפחות ביד אליהו, מנצלים את ההזדמנות להיפטר מדברים שהם לא צריכים. ואף אחד לא מעז לקחת. (שי ויינבלום, תל אביב)

חיפה (צילום: יהל פרג’)

עובדת סוציאלית מאגף הרווחה: "בוקר טוב / אני צריכה אוכל להיום / יש קשיש שלא קיבל אתמול בטעות / ברשימה / ואין לו בכלל / יש לכם משהו?" (יהל פרג’, חיפה)

זיכרון יעקב (צילום: אליאנה ויינברגר)

חתול שחור, זר. עיניי עוקבות אחריו כבר שבועות. האם נהפוך אי פעם לחברים? (אליאנה ויינברגר, זיכרון יעקב)

עכו (צילום: רז רותם)

גם בימים שבהם אף אחד לא הולך לשום מקום, בעכו מחפשים סנדלר. (רז רותם, עכו)

פתח תקווה (צילום: ניצן צבי כהן)

חצי שנה אנחנו חונים במרחק רחוב או שניים מהבית, ודווקא עכשיו, כשאין לאן לנסוע, גילינו את האוצר הזה – חניון קרוב. (ניצן צבי כהן, פתח תקווה)

קיבוץ החותרים (צילום: מור הופרט)

כשתם הבידוד הלכתי לבקר את האנפות, החרציות והלבנינים בבריכת החורף הצנועה הזאת. (מור הופרט, קיבוץ החותרים)

באר שבע (צילום: אלון ווליניץ)

העיר העתיקה כמו קפאה בזמן. בימים כתיקונם, בשישי בצהריים, נאספים כאן עשרות, מתקהלים בפרלמנטים מפוארים, אבל היום – ממלאים הנחיות (אלון ווליניץ, באר שבע)

חיפה (צילום: יאיר ויטמן)

היום הוא עומד על הגבול המותר לתנועה, אבל כשאני מדריך סיורים, כאן אני עוצר ומספר שאת הבניין, שהיה בניין הטכניון, תכנן האדריכל אלכסנדר ברוולד; שאת הדקלים נטעו אלברט איינשטיין ורעייתו אלזה; ושההסתדרות קמה כאן; ושעכשיו זהו המדעטק. אבל היום דממה. אין שום סיור והמדע עסוק בדברים אחרים לגמרי. (יאיר ויטמן, חיפה)

קיבוץ אשבל (צילום: אוריאל לוי)

כחול הוא הצבע הנדיר ביותר בצמחים, פטריות ובעלי חיים. מרגנית השדה, אפילו לא 100 מטר – 11 מטר מהבית. (אוריאל לוי, קיבוץ אשבל)

רחובות (צילום: דייאנה פאל)

למישהו בבניין ממול יש מסר אופטימי. לא יודעת אם השתכנעתי, אבל לרגע זה גרם לי לחייך. אז מעבירה הלאה. (דייאנה פאל, רחובות)