דו”ח: המשרות בישראל פגיעות פחות לאוטומציה, אך ההכשרה ירודה

מדינת ישראל לא צריכה להשקיע הרבה יחסית כדי להכשיר עובדים להתמודד עם אוטומציה, אבל ההכשרה הטכנולוגית לעובדים נמוכה גם היא – כך עולה מדו"ח שפרסם בסוף השבוע ארגון ה-OECD. על פי הדו"ח, העוסק ביכולתם של עובדים להסתגל לשוק עבודה עתיר טכנולוגיה ובייחוד לתרחיש שבו יאבדו את עבודתם בעקבות אוטומציה, המשרות שנמצאות בסכנה בישראל ודורשות הכשרה מחדש הן מצומצמות יחסית, אך שיעור האנשים בעלי כישורים טכנולוגים ירודה גבוהה ביחס לשאר המדינות ועומד על 19%, כמעט חמישית.

דו"ח המיומנויות שפרסם ארגון ה-OECD מתמקד באחת הסוגיות המורכבות בעולם העבודה המודרני: היעלמות משרות בגלל אוטומציה. בניתוח מפורט, ממפה הדו"ח את שיעור המשרות שצפויות להיעלם בכל מדינה בגלל פיתוחים טכנולוגים, ומבצע הערכה של העלות שתידרש מכל מדינה לעבור ל"איזור הבטוח", כלומר להכשיר מחדש את העובדים באותם משרות לתפקידים חדשים ובטוחים יותר.

מניתוח זה עולה נתון אופטימי, לפיו מספר המשרות שנמצאות בסכנה להיעלם בישראל ודורשות הכשרה משמעותית כדי לקלוט מחדש את העובדים – הוא כמעט הנמוך ביותר בכל מדינות ה-OECD, ועומד על בין 0.5% ל-2%. המדינות הפגיעות ביותר הן צ’כיה, סלובקיה וקוריאה. ארצות הברית, צרפת, בריטניה וגרמניה נמצאות כולן במרכז הגרף.

במונחים כלכליים, מדובר בהשקעה בסדר גודל של 4% מתקציב החינוך, וזאת לעומת השקעה של כ-20% באיטליה, וכ-10% בצרפת ובריטניה. למעשה, ההשקעה היחסית הנדרשת בישראל היא הנמוכה ביותר אחרי בלגיה.

מנגד, מהדו"ח עולה כי העובדים בישראל סובלים מרמה גבוהה יחסית של אי שוויון כשמדובר בכישורים טכנולוגיים. על אף העובדה שהעובד הישראלי הממוצע שולט ברמה סבירה בכישורים טכנולוגיים, חלק גדול מהאוכלוסייה הישראלית סובלת מרמה נמוכה של כישורים, ורמה נמוכה של השקעה.

הכשרת חרטים בפארק תעשיות תפן (צילום ארכיון: משה מילנר / לע״מ).

על פי הגדרות הדו"ח, כ-23% שולטים ברמה גבוהה בכישורים טכנולוגיים, ומחזיקים בכישורים הנדרשים להם לניידות גבוהה בשוק העבודה. לעומת זאת, ל-19% מהעובדים שלהם יש רמת כישורים נמוכה, שלא מאפשרת להם ניידות בשוק העבודה. זאת לעומת יפן, שם רק 4% מהעובדים אינם בעלי כישורים בסיסיים, ואוסטרליה שם 8% בלבד מהעובדים עונים להגדרה זו. ישראל היא המדינה הרביעית בשיעור האזרחים חסרי הכשירות הבסיסית, אחרי צ’ילה טורקיה וסינגפור.

על פי הדו"ח, העובדים הישראלים סובלים מרמה גובהה של חוסר כשירות טכנולוגית. עד לגיל 25, כ-14% מהצעירים חסרים כישורים טכנולוגיים להתמודדות עם שינויים בשוק העבודה. בגילאי העבודה המרכזיים כ-15% מהעובדים סובלים מחוסר כשירות, ואצל מבוגרים מעל גיל 55 מדובר ב-35%. גם במדד זה יפן מובילה עם שיעור נמוך במיוחד של עובדים חסרי כישורים טכנולוגיים בסיסיים. יש לציין כי שתי המדינות המופיעות אחרי ישראל במדד זה הן ארה"ב ובריטניה.

כותבי הדו"ח ממליצים להגביר את ההשקעה בחינוך הטכנולוגי כבר מגיל צעיר, ולשלב את הלימודים הטכנולוגיים בבתי הספר. עם זאת, הדו"ח מראה כי ישראל היא אחת המדינות שבה הגישה של תלמידים למחשבים ולחינוך טכנולוגי הוא מהנמוכים ביותר ב-OECD. כותבי הדו"ח ממליצים לשלב הכשרה מקצועית לעובדים עם השקעה בחינוך הטכנולוגי בגיליאי בית הספר כדי להגביר את יכולתם של עובדים ועובדים לעתיד להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים בשוק העבודה.

בדו"ח מציינים כי חידושים טכנולוגיים הם תהליך מבורך, אבל יש לדאוג לכך שעובדים יוכלו להתמודד עם תהליכי האוטומציה בשוק העובדה. "מגמה זו עלולה להחריף את אי השוויון אם ישנם אוכלוסיות או אזורים שנשארים מאחור. מדינות יכולות להבטיח שטכנולוגיות חדשות יביאו לתוצאות טובות בעבור כולם על ידי השקעה בשיפור המיומנות הטכנולוגית של כלל העובדים", נכתב בדו"ח, "המדינה צריכה לעודד ולממן הכשרה מקצועית לעובדים כדי לשפר את המיומנויות הטכנולוגיות שלהם"