דוח קו לעובד חושף את מצבן העגום של מהגרות העבודה בישראל

מהגרות עבודה חוות דיכוי כפול בחיי היום היום שלהן: כנשים עובדות הן חוות חוסר שוויון מגדרי, וכמהגרות עבודה המתמודדות עם היחס לעובדים זרים. לנשים הפלסטיניות שבהן, מתווספת גם ההתמודדות עם הגזענות כנגד ערבים. עם פחות הגנה מהחוק הישראלי, ללא שכר מינימום ויותר הטרדות מיניות, מעמדה של האישה, המהגרת, העובדת, הנלחמת על פרנסת משפחתה, נראה עגום מאוד.

ארגון "קו לעובד" פרסם ליום האישה נתונים מדאיגים על נשים מהגרות עובדות במשק הישראלי. נתונים שעולים מתוך סקרים ועבודת שטח שנעשית בקרב עובדות פלסטיניות, עובדות חקלאות תאילנדיות ועובדות סיעוד. תמונת המצב חמורה ונשים סובלות מהטרדות ותקיפות מיניות, המרחב האישי שלהן לא נשמר: עובדות סיעוד רבות לא זוכות לפרטיות, עובדות חקלאות נאלצות לחלוק את מרחב השירותים, האמבטיה והלינה עם גברים. אלו ואלו נדרשות לעבוד ללא תמורה כספית עבודות אחרות מאשר אלו שלשמן הן הגיעו כמו עבודות ניקיון, טיפול בילדים ועוד, לצד עבודתן. העובדות הפלסטיניות, מועסקות מחוץ לגדר של חוקי העבודה בישראל – ללא שכר מינימום, חופשות, דמי הבראה ועוד.

עובדות הסיעוד מוטרדות

בישראל 42,994 עובדות סיעוד מהגרות עבודה. אחת הבעיות החמורות איתן מתמודדות העובדות היא הטרדות ותקיפות מיניות במקום עבודתן, המשמש גם כבית עבורן לאורך שהותן בארץ. על פי קו לעובד, במהלך השנה האחרונה הגיעו לטיפולם עשרות עובדות שדיווחו על הטרדה או תקיפה מינית. רוב העובדות מעדיפות לא לחשוף זאת, להתלונן או לפעול בנושא מהסיבה הפשוטה שכל מעבר ממעסיק, עשוי להותירן בלי אשרה, בלי קורת גג, עם חוב כלכלי גדול עקב תשלום דמי תיווך.

ומטפלת סיעודית בתל-אביב. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

הפחד של נשים אלו  לאבד את קורת הגג והכנסה הופכת את התלות המוחלטת במעסיקיהן למנגנון השתקה של אחת התופעות החמורות בחברה הישראלית דווקא אחרי שנה של קמפיין מי-טו אשר חשף יותר את היקף התופעה.

למציאות זאת מתווספים נתונים נוספים שנאספו מסקר שנעשה בדצמבר 2018 בקרב 46 עובדות מהפיליפינים, הודו, סרי לנקה, נפאל, מולדובה ואוקראינה: בסקר דיווחו 50% כי אין להן מקום ללכת אליו כאשר הן חולות,  23% מהעובדות אינן זוכות לפרטיות בדירה, 30% דיווחו כי בניגוד לחוק הן נדרשות לעבוד עבור ילדי המטופלים – בניקיון, בישול ועוד.

מחפשות בן זוג שיגן עליהם

בישראל ישנן 672 עובדות חקלאות, מהגרות עבודה מתאילנד, שעובדות לצד 21,417 עובדי חקלאות מארצן.

עובדי החקלאות סובלים מתנאי מגורים ירודים, הזנחה רפואית, ואי מתן שכר מינימום, חופשות או שעות נוספות. בתוך כך מצבן של הנשים חמור אף יותר, כאשר 50% מעובדות החקלאות התאילנדיות בוחרות להיות עם בן זוג כדי שיגן עליהן מגברים אחרים.

עובדים זרים מתאילנד בחקלאות (צילום ארכיון: תומר ניוברג/פלאש90)

סקר שנערך על ידי "קו לעובד" בקרב 80 עובדות העלה גם מספר נתונים נוספים מדאיגים: 37.7% מתגוררות עם גברים באותו מבנה מתוכן 57.1% חולקות חדר עם למעלה מ-3 גברים. 12.5% נחשפו לתשומת לב מינית לא רצויה ורק רבע מהן פנו לעזרה. 9.7% הוטרדו מינית כאשר 73.6% לא מילאו תלונה, ומתוך אלו שמילאו 41.7% לא מצאו את הגשת התלונה יעילה.

מבחינת תנאי עבודה אז למעלה מחצי- 59.7% נאלצות לעבוד בעבודות אחרות בנוסף, שאינן חקלאות, רובן המוחלט בניקיון.

הנשים פלסטיניות עובדות ללא זכויות

בחינת מצבן של הנשים הפלסטיניות העובדות בשטח ישראל חושף שוק עבודה מקביל, בו אין כל חוק או הגנה סוציאלית בסיסית.  מהגרות עבודה יומיות פלסטיניות עובדות בלי שכר מינימום או תלוש, ומשלמות דמי תיווך. סקר שנערך בקרב נשים פלסטיניות עובדות, אשר נכנסות לעבוד יום יום בישראל העלה כי 92.8% מהנשים עובדות בחקלאות. 84% מהנשים קיבלו שכר פחות מ-170 ש"ח ליום ו-85% קיבלו את השכר במזומן. 73.5% לא מקבלות תלוש, 86% לא קיבלו חופש, 70% לא קיבלו נסיעות, 88.6% לא קיבלו הבראה ו-67% לא קיבלו תלושים.

עובדת במפעל ארכיון (נתי שוחט / פלאש90)

מארגון קו לעובד נמסר: "בקו לעובד תובעים מן הרשויות השונות לעשות את הנדרש עבור הנשים העובדות, אשר עושות את העבודות הקשות ביותר, עבור כולנו. עובדות הסיעוד אשר עבודתן מפנה אחרים ואחרות לעבודתם המשתלמת יותר כלכלית, עובדות חקלאות תאילנדיות ופלסטיניות, שמביאות אוכל לשולחננו. על הרשויות השונות לנקוט בכל אמצעי האכיפה והחקירה, לייצר את כל מנגנוני הפיקוח ומתן הסיוע הנדרשים כדי שנשים אלו יקבלו את כל זכויותיהן, ויהיו מוגנות – בגופן, בנפשן, ובזכויותיהן במקום העבודה שלהן."

Leave a Reply

Name *
Email *
Website