הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה: פלייליסט אלטרנטיבי ליום הפועלים הבינלאומי

"מִתַּחַת לְכָל מֶטָפוֹרָה / יוֹשֶׁבֶת עוֹבֶדֶת מַתְפֵּרָה" כתב המשורר מאיר קובלסקי בשירו ‘בנטון’, שתי שורות הממחישות קשר שיש בין עולם העבודה הסיזיפי לעולם היצירה, קשר דו כיווני ומורכב ביותר. היצירה העברית והישראלית האדירו בראשית דרכן את עולמה וחייו של העובד והפועלת, אך היצירה החלוצית-סוציאליסטית, תיארה אזורים ספציפיים של חווית העבודה בישראל.

במרוצת השנים, אחרי הקמת המדינה, העליות, המלחמות והמשברים הכלכליים, גם המוזיקה הפופולרית היתה צריכה לומר דבר מה על המשק המתפתח פה, בטח לאחר פירוקה של מדינת הרווחה הישראלית והפנייה לעבר כלכלה קפיטליסטית, בה לאיכר העברי יש פחות מקום והניכור מהתוצר הולך ומעמיק, בשלל דרכים.

הפליליסט נעדר את השירים האייקונים של עולם העבודה הישראלי, לא כי הם לא חשובים או לא רלוונטיים, אלא כדי בנסיון לבטא עוד פינות בחוויה של העובדים בארץ הזו. 22 השירים בפליליסט מבקשים לספר על חלקי מציאות של אבטלה ופיטורין, תעשייה ופס ייצור, גלובליזציה והשלכותיה, והמשק הישראלי החדש ואנחנו בתוכו. שני השירים בסוף מבטאים שני פנים לאיך יכולה החברה להראות תחת משטר כלכלי נצלני, וכזה בו יש מקום לכולם ולכולן. חג פועלים שמח!

לא, ספפו / אהרון שבתאי – ביצוע: קובי דווידר וטל שחר

פּוֹעֲלֵי הַזֶּבֶל, מַשָּׂאִיּוֹת הַזֶּבֶל, סַפְּפוֹ, הֵם הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה

ספפו היתה משוררת יוונית במאה שביעית לספירה, שעסקה בקיומו ובסיבותיו של היופי בעולם. המשורר אהרון שבתאי מאיר על הסיבה ליופי בתקופתנו – האיגוד המקצועי, המעלה את האדם והאישה העובדים למציאות שיוויונית וצודקת יותר

שער ראשון: אבטלה

לשכת עבודה / ג’ו עמר / ביצוע: זאב רווח
הלכתי לשכת עבודה אמר לי מאיפה אתה?

זאב רווח חידש את שירו של עמר בסרט ‘טיפת מזל’, שעסק בקשיי הקליטה של עולי מרוקו בישראל. אחת החוויות המרכזיות של ז’וז’ו בן שושן, אותו משחק רווח, היא הקושי למצוא עבודה בארץ החדשה.

המובטל בלוז / מאיר גולדברג / ביצוע: מאיר אריאל
תמיד הם יודעים איך לצאת מזה בזול 
לצאת בזול

פיטורים היא חוויה לא נעימה, מטלטלת, כזו שיכולה לשנות את מסלול החיים. גולדברג בחר לקחת אותה לכיוון אחר, לנצל את הזמן ולהפסיק להיות "נמושה".

אינתי עומרי / מיכה שטרית
זה עניין של כלכלה, של פוליטיקה
עניינים שברומו של עולם אבל לא בעניין,
לא בעניין שלנו

שטרית סיפר כי השיר נכתב לאחר סגירת מפעל ‘פולגת’ בשנות ה-90, עת מפעלי הטקסטיל עברו למזרח ולירדן. השיר מתאר מציאות כלכלית-חברתית קשה, בה היחיד מרגיש שהכוחות הגדולים משחקים בו, ולו נותר רק לברוח לטבריה, בשבת.

חוץ ממך כלום / איתן גלס / ביצוע: רמי קליינשטיין
המפעל נסגר
הבנק סגר
הכח נגמר
והלב נשבר

כמו אצל שטרית, גם כאן הכוחות הגדולים של הכלכלה זורקים את היחידים לבית הפרטי שלהם, לדאגות הגדולות של ילדים, של בריאות והעתיד הכלכלי. הכוחות של ישראל בתחילת שנות ה-2000, עם הגלובליזציה והכלכלה החדשה, מתוארת בשיר של קליינשטיין בחריפות וחשש.

אבא מובטל / אסנת זאנו ולהקת צעירי קריית מלאכי (דור שני)

בערב חזר מאוחר ובכלל
הוא נחשב לעובד החרוץ במפעל

להקת דור שני היא פלא ייחודי – לא רק שקולם של הצעירים בפריפריה נשמע, הטקסטים כולם עוסקים בחייהם עצמם. אבא מובטל הוא שיר של דור שלם בעיירות הפיתוח בנגב, סמל לתוצאות של השינויים הכלכליים בשנות ה-90. אבא מובטל מספר גם על גלי ההדף של אותם פיטורים, ההשפלה, הדאגה למשפחה ולאבא עצמו.

שער שני – עולם תעשייתי

שיר המקצוע / מאיר אריאל

עבד עבד עבד ברזל
עבד חשמל וכרטסת
תגיד תגיד תגיד לעזאזל
איך שהמכונה בך נכנסת 

איך משפיע העולם התעשייתי על העובדות והעובדים בו? האדם כחלק מהמכונה, הופך לבורג, ונפלט ממנה כשיש שינויים. אריאל מתאר את כל התהליך – מרכישת המקצוע, דרך הפיכה לחלק מהמפעל, ועד לפיטורים.

חיפה / דיויד ברוזה

בארבע בבוקר 
אני כבר עסוק 
שני אוטובוסים לבית הזיקוק 
עובד ומזיע אני רק פועל 
עד שהערב יורד בכרמל 

חיפה האדומה כסמל ישראלי לעיר עבודה תעשייתית. פעם, לפני שהתקשורת הניאו-ליברלית הפכה את הנמל ועובדיו למושחתים ולבעיה המרכזית במשק הישראלי, היה הנמל מקור גאווה ישראלי, ודוגמא לכיבוש העבודה העברי ולנצחון על הים.