האם נמצא הפתרון לבעיית היתושים הטורדים את מנוחתנו ועוקצים את גופנו?

הן לא רק מפריעות לכם לישון ומנקדות את עורכם בעקיצות אדומות ומגרדות – היתושות הן "החיה הקטלנית ביותר בעולם". יתושות גורמות לכ-750 אלף קורבנות בנפש בשנה וזאת על-ידי העברת מחלות שונות מבעלי חיים לבני אדם ובין בני אדם. יותר ממחצית מהקרבנות מתים ממלריה, מחלה אותה מעבירות יתושות מקבוצת האדס. אתמול (רביעי) אושרה לראשונה בפלורידה תכנית בה ישוחררו מאות מיליוני יתושי אדס מצרי זכרים, שעברו שינוי גנטי שאמור להכחיד את אוכלוסיית היתושות. האם נמצא פתרון לאיום היתושות או שמא מדובר בהתערבות מסוכנת במארג המזון שעשויה לגרום לתגובת שרשרת אקולוגית?

במסגרת הניסוי, ישוחררו באזור הביצות במחוז מונרו שבפלורידה יתושים זכרים הנושאים גן העובר בתורשה שגורם למותם של צאצאים ממין נקבה. כלומר, גן "קוטל נקבות", שמונע את התפתחותן של ביצי זחלים ממין נקבה. הצאצאים הזכרים שורדים וממשיכים לשאת את אותה מוטציה גנטית שתעבור גם לצאצאיהם – עד שהמין יוכחד באזור.

ענן יתושים. (קרדיט: shutterstock)

בתחילת החודש שעבר אישרה הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית לחברת אוקסיטק הבריטית, שנוסדה בשנת 2002, לביצוע ניסוי שטח ואתמול (רביעי) הודיע משרד החקלאות של פלורידה כי נתן אור ירוק לניסוי, ולהרחבתו בהמשך, אלא אם כן יגרום נזק סביבתי.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"התכנית הזו היא ניסוי פארק היורה", אמרה לגרדיאן ג’יידי הנסון, מהמרכז הבינלאומי לפיתוח טכנולוגיות מזון ובריאות ברות קיימא. "מה כבר יכול להשתבש? אנחנו לא יודעים, כי החברה סרבה בניגוד לחוק לנתח את ההשלכות הסביבתיות באופן מעמיק". בארי וורי, מנהלת הקואליציה הסביבתית של פלורידה הוסיפה כי "תושבי פלורידה מסרבים להיות שפני ניסויים".

מה שצריך לעשות זה לסלק פסולת מיותרת ולרוקן באופן תדיר מוקדים בהם מצטברים מים בגינה הפרטית או במרפסות"

לפלורידה יש היסטוריה ארוכה וכאובה של מלחמה ביתושים. החל מהילידים האינדיאנים שנהגו להרחיק את היתושים באמצעות עשן, או להתחפר בחול כדי שלא להיעקץ, דרך המתיישבים הראשונים שמרחו על עורם שומן דובים כדי להגן על עצמם, ועד להדברה התעשייתית שקטלה חרקים רבים וגרמה נזק סביבתי שכלל בין היתר את דילול אוכלוסיית הדבורים בפלורידה.

לפי חברת אוקסיטק הבריטית והסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית, הניסוי החדש לא צפוי לפגוע בבני אדם, בבעלי חיים או בסביבה הטבעית שבמחוז מונרו. למעשה, ארצות הברית אינה המדינה הראשונה שבה נבדקה טכנולוגיה זו: במהלך העשור האחרון, החברה ביצעה ניסויים דומים באיי קיימן, בפנמה, בהודו ובברזיל, שם הצליחה, לטענתה, לצמצם את אוכלוסיית האדס המצרי בשטחי הניסויים בכ-96%. בעזרת צמצום אוכלוסיית היתושים הצליחה החברה להפחית את מספר מקרי קדחת הדנגה באזור הניסוי ברובע אלדורדו בעיר פיריסיקבה שבמדינת סאו פאולו שבברזיל, בו חיים 5,000 תושבים, בכ-91%.

יתוש אדס מצרי. (קרדיט: shutterstock)

הניסוי בפלורידה יחל בימים הקרובים, ושנה הבאה יחל ניסוי בקנה מידה רחב יותר במחוז האריס שבטקסס, הכולל את מטרופולין יוסטון בו חיים 5.5 מיליון תושבים. אחרי סיום הניסויים בפלורידה ובטקסס ב-2022, תחליט הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית האם לאשר את השימוש בטכנולוגיה זו בקנה מידה נרחב בכל ארה"ב. אוקסיטק נרכשה ב-2015 על ידי אינטרקסון, חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית, בעסקה בשווי של 160 מיליון דולר וב-2019 קיבלה החברה מענק של 5 מיליון דולר מקרן גייטס של ביל ומלינדה גייטס.

על היתוש ועל האדם

בדומה לפרפרים, היתושים הבוגרים ניזונים מצוף פרחים, אולם הנקבות זקוקות גם לדם מבעלי חיים אחרים כדי להשיג את החלבונים הדרושים ליצירת הביצים. לנקבות חוש ריח מפותח, הן רגישות בעיקר לפחמן דו-חמצני המתנדף בתהליך הנשימה, כמו גם לחומרים הנמצאים בזיעה כדוגמת חומצת חלב. יתושות מסוגלות לזהות חום, מה שמסייע להן להתקרב לבעלי חיים חמי-דם ולעקוץ אותם. בזמן העקיצה מחדירה היתושה לפצע נוגדי קרישה כדי שתוכל לשאוב דם מבלי שהוא ייקרש ויחד איתם מועברים לנעקץ גם וירוסים, טפילים וחיידקים מחוללי מחלות שאותם היא נושאת.

במאמר שפורסם במגזין נייצ’ר מיקרוביולוגי בתחילת 2019, העריכו החוקרים כי עד שנת 2050, כמחצית מאוכלוסיית העולם תהיה בסיכון להידבק בווירוסים המועברים על ידי יתושים, זאת בגלל השפעות שינוי האקלים העולמי המעבר של רוב אוכלוסיית העולם להתגורר בערים גדולות. עולם חם יותר ומאוכלס בצפיפות גבוהה יותר הוא גם עולם הרבה יותר מסביר פנים ליתושים המפיצים את המחלות.

ומה בישראל?

במסגרת ועדת המומחים שכינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד הפנים, במהלך החודש שעבר, התקיימו מספר מפגשים בהם השתתפו חוקרי יתושים מהאקדמיה, אקולוגים, אפידמיולוגים, מומחים לניטור והדברת יתושים, נציגי שלטון מקומי וממשלה. מטרות הועדה הן מיפוי פערי הידע באשר להתמודדות עם יתוש הטיגריס האסיאתי ומיפוי הסיכונים הבריאותיים שהוא מהווה, ניטור אוכלוסיית היתוש וקידום פתרונות להתמודדות עמו תוך הנגשת הידע לציבור. מסקנות הוועדה, כך מקווים משתתפיה, יוכלו לסייע ליישום מדיניות ברמת הלאומית והמקומית שיעזרו בהתמודדות מול הטיגריס האסיאני שנכון להיום מהווה רק מטרד אך יש לו פוטנציאל לייצר תחלואה משמעותית בעתיד.

"כדי שתתקיים בישראל העברה מקומית של קדחת דנגה, צ’יקונגוניה או זיקה דרושה נוכחות של יתושים שמסוגלים לשאת ולהפיץ את הנגיף – שכבר קיימת בישראל (הטיגריס האסיאני) – ונוכחות של בני אדם שנדבקו באותם נגיפים. זה מה שיאפשר ליתושות שיעקצו אותם להפוך לנשאיות של הווירוסים ולהפיצם", אומר ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחווה.

מים עומדים הם מקום היתרבות מצוין לביצי היתושות.

"כל עוד מגיעים או חוזרים לישראל נוסעים ומטיילים מהעולם מאזורים בהם המחלות פעילות, קיים סיכוי מסוים להתפתחות של העברה והפצה מקומית של מחלות אלו על-ידי יתושים. הסיכון הזה עלול להתממש בעתיד כפי שהתרחש כבר באיטליה באזור רומא, בה היתה התפרצות מקומיות של נגיף הצ’יקונגוניה ב-2017, ולכן אנו צריכים להיות ערוכים לכך. מצד אחד ניטור וטיפול במטרד – היתוש הפולש – ומצד שני ניטור נוכחות הוירוסים ביתושות וטיפול ממוקד במוקדי תחלואה אם וכאשר ייוצרו כאלה".

לוי מוסיף כי "לצד התרחבות דרמטית של היקפי הטיסות בעולם והגדלת מספר היעדים בעשורים האחרונים, גם שינוי האקלים מהווה גורם סיכון משמעותי בשל הרחבת זמן הפעילות של היתושים עם המשך ההתחממות הצפויה והתקצרות החורף וכן התפשטותם לבתי גידול צפוניים יותר (בחצי הכדור הצפוני)".

"מכיוון שמדובר ביתוש בעל רדיוס תעופה מצומצם של 100-50 מטר, חלק מהדיון בוועדת המומחים עסק בדרכים לרתימת הציבור למאמץ הניטור והטיפול במטרד, בעיקר באמצעות ייבוש של מקורות מים עומדים בשטחים הפרטיים", אומר לוי. "יתוש הטיגריס האסיאני הנו פעיל יום ומסוגל להתרבות במגוון מקורות מים – משלוליות ועד דלי מים שנשכח בחוץ, תחתיות של אדניות ועציצים ואף פקק של בקבוק. הטיפול הוא על כן מאוד פשוט ויכול בקלות לפתור בעיה שסובלים ממנה המון אנשים. מה שצריך לעשות זה לסלק פסולת מיותרת ולרוקן באופן תדיר מוקדים בהם מצטברים מים בגינה הפרטית או במרפסות, ולהחליף ולא להוסיף מים לבעלי החיים בבית ובחוץ. לפעולה משותפת של התושבים ברחוב או שכונה מסוימת יכולה להיות השפעה משמעותית על איכות חייהם תוך צמצום המטרד והסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים שהוא טומן בחובו", הוא אומר.

"טכנולוגיות מתקדמות לטיפול במטרד היתושים, כמו הנדסה גנטית בה נעשה שימוש בניסוי של אוקסיטק, הן חשובות ורצוי שיהיו קיימות וזמינות בארגז הכלים של מקבלי ההחלטות, אבל עוד לפני כן ישנן דרכים פשוטות יותר להתמודד עם המטרד שיוצר הטיגריס האסיאתי", מדגיש לוי. "אנחנו רוצים לראות איך, באמצעות הנגשת הידע לציבור ורתימתו ע"י השלטון המקומי תוך הקצאת משאבים לפעולה משותפת, תחת הנחיית הדרג המקצועי בממשלה, ניתן יהיה לנטר ולצמצם את המפגע והסיכונים שטמונים בו".

הידעתם?

משפחת היתושים מוצצי הדם (כולכיתיים) כוללת כ-3,000 מינים, מתוכם מעל 45 מינים המחולקים לשישה סוגים חיים בישראל. היתושה שעקצה אתכם אמש היא ככל הנראה כולכית מצויה טרדנית או כולכית חד פסית. הכולכיות ניתנות לזיהוי בעין בלתי מזוינת לפי רגליהן השחורות. אם נעקצתם על ידי יתושת הטיגריס האסייתי, תזהו אותה על ידי רגליה וגופה המפוספסים בלבן ושחור. כך גם האדס המצרי, שזה מכבר הוכחד בארץ ישראל. שני האחרונים משתייכים לסוג אֵדֶס שמסוגל להעביר לבני אדם מספר רב של מחלות כגון: זיקה, קדחת צהובה, קדחת דנגה, צ’יקונגוניה ועוד. הטיגריס האסייתי הוא מין פולש המאיים על האוכלוסייה בישראל במחלות אותם הוא מסוגל להעביר מחיות אחרות, אולם נכון לכתיבת שורות אלה טרם נרשמה בישראל הפצת מחלות דרך הטיגריס האסייתי. גם הכולכיות הנפוצות מאוד בישראל מעבירות לבני אדם את נגיף קדחת מערב הנילוס, מחלה קלה יחסית המועברת מעופות ועלולה לגרום לדלקת מוח קשה.

אחרי שעקצו אתכם, היתושות מטילות ביצים במים עומדים. זה יכול להתרחש במקווי מים גדולים או קטנים, ליד חוף הים או על גדת הנהר, במתקני טיהור שפכים או סתם בשלוליות. מהביצים בוקע זחל קטנטן שניזון ממיקרואורגניזמים ויכול לחיות זמן רב כזחל או כגולם עד שיהפוך ליתוש. למעשה, היתושים מעבירים את החורף בצורת זחל או גולם בתוך המים.