הבנקים המרכזיים החשובים בעולם שוברים טאבו אחרי טאבו

השינוי הטקטוני בניהול המדיניות המוניטרית
כמעט בלי שהרגשנו, כללי המשחק המוניטריים בעולם השתנו בחצי השנה האחרונה באופן שעשוי להוות שינוי מהותי בתפקיד של הבנקים המרכזיים בכלכלה.

שני הכללים הנוקשים ביותר בתיאוריה המוניטרית של העשורים האחרונים הולכים ונפרצים בחצי השנה האחרונה. הראשון שמה שהיה נחשב לכפירה לפני כמה שנים הפך להיות קונצנזוס בקרב צמרת הבנקאות המרכזית – יש צורך למצוא דרכים להגביר את רמת האינפלציה.

הכלל השני, שגם נפרץ באופן חסר תקדים, הוא שהבנק המרכזי צריך להיות עצמאי מהממשלה, ולא לפקח על אופן הקצאת ההון במשק. על פי תפיסה זו, שהייתה נהוגה בעשורים האחרונים, תפקידו של הבנק המרכזי הוא לקבוע את רמת הריבית ולא יותר מזה.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אלא שלמעשה, מאז פרוץ משבר הקורונה הולכות ומתרבות הדוגמאות למימון פעולות הממשלה דרך הבנק המרכזי, ושל הלוואות ישירות של הבנק המרכזי לגורמים שונים במשק, שעד לא מזמן היו בלתי ניתנים לדמיון.

האמת היא שכבר יותר מעשור עסוקים הבנקים המרכזיים בפריצת הגבולות שנקבעו להם בארבעת העשורים הקודמים. בתהליך ההתאוששות ממשבר 2008 ובניסיון לעודד את הצמיחה האפסית הזרימו הבנקים המרכזיים הגדולים טריליוני דולרים לשוק ההון, תוך כדי שמירה על ריבית נמוכה באופן היסטורי.

משבר הקורונה טרף את הקלפים, ודחף את הבנקים המרכזיים לעשות צעדים מרחיקי לכת עוד יותר כדי למנוע קריסה כלכלית ולעודד עד כמה שאפשר את הצמיחה.

הבנק הפדרלי של ארה"ב – מימון ישיר וסובלנות לאינפלציה

הבנק המרכזי הגדול והחשוב ביותר בעולם, הבנק הפדרלי של ארה"ב, הוא גם הבנק שעשה את הפעולות הנועזות ביותר מאז תחילת משבר הקורונה.

(Tasos Katopodis/Pool via AP, File) ג’רום פאואל יו"ר הפד

מימון ישיר של עסקים ורשויות מקומיות
בלי הרבה רעש וצלצולים, הבנק הפדרלי אימץ מחדש מדיניות שלא נראתה מאז שנות ה-70: הלוואות ישירות לעסקים במצוקה. בחודש יולי הודיע הבנק הפדרלי כי יקצה 600 מיליארד דולר לטובת העניין.

אמנם ההלוואות נעשות דרך בנקים, אבל הפד מתחייב לרכוש מהבנקים 95% מההלוואה בתמורה לכך שיינתנו בריביות הנמוכות שנקבעות בפד. מדובר בדרך להוציא כסף זול ישירות מהבנק המרכזי לעסקים במצוקה באופן אפשר לומר שמהווה התערבות ישירה בשוק החופשי.

צעד חשוב ונועז לא פחות היה פתיחת האפשרות למדינות ורשויות מקומיות בארה"ב ללוות ישירות מהבנק המרכזי. הבנק הפדרלי אישר הלוואות של עד לחצי טריליון דולר ישירות לעיריות וממשלות מקומיות ברחבי ארה"ב.

שינוי שיטת חישוב האינפלציה
גולת הכותרת של שינוי המדיניות המוניטרית היא השינוי בשיטת חישוב האינפלציה של הבנק הפדרלי עליו הודיע נגיד הפד ג’רום פאול לפני שבועיים.

במקום לערוך מדידות חודשיות ולדאוג לכך שבאף חודש לא תעלה האינפלציה מעל ל-2%, יעבור הפד למדוד את האינפלציה הממוצעת לאורך מספר חודשים. כך, הפד צפוי לאפשר לאינפלציה לעלות מעל היעד לחלק מהתקופה הנמדדת מבלי לנקוט פעולות שיצמצמו את היקף האשראי.

זה יכול להישמע עניין טכני, אבל מדובר בנקודת מפנה דרמטית. אחת הנקודות החשובות ביותר בתורת המדיניות המוניטרית בעשורים האחרונים היא לעולם לא לאפשר למשק לעבור את יעד האינפלציה שקבע הבנק המרכזי גם אם המחיר על כך הוא עצירת הצמיחה ועלייה ברמות האבטלה. כעת, הבנק המרכזי יוכל לאפשר תקופות ארוכות יותר של צמיחה ותעסוקה מבלי לבצע העלאות ריבית.

הבנק האירופי המרכזי – הזרקת הכסף לצרכן הקטן

ה-ECB, הבנק המרכזי של גוש היורו, צעד גם הוא בחצי השנה האחרונה לטריטוריה שלא ניתן היה לחלום עליה לפני כן. המשמעות של תכנית TLTRO או בעברית "פעולות מחזור ארוך טווח ממוקדות", עליה הכריז הבנק פשוטה יותר ממה שהיא נשמעת.

נשיאת הבנק האירופי כריסטין לגארד (AP Photo/Michael Probst)

כמו בישראל, הבנק האירופי המרכזי הציע לבנקים הזרמה מיוחדת של כסף בריבית נמוכה, אבל עם תנאי אחד חשוב: מי שמקבל את הכסף מחויב להלוות אותו לגופים לא פיננסיים, עסקים ומשקי בית. כך, למעשה, ממריץ הבנק המרכזי של אירופה את הכלכלה ומונע מצב שההרחבה הכמותית תיתקע אצל הבנקים ולא תגיע לכלכלה הריאלית. הבנק המרכזי אפילו הגדיל והוסיף עוד תנאי- ככל שבנק מלווה יותר לציבור, כך הריבית שהוא נאלץ לשלם לבנק המרכזי על הזרמת הכסף יורדת.

בזמן שבישראל הבנקים נמנעים מהלוואות לציבור, ובנק ישראל נמנע מפיקוח ישיר על היקפי האשראי שמעניקים הבנקים למשק, באירופה הבנק המרכזי משחק על הגבול האפור של פיקוח והקצאת הון ישירה למשק- דבר שהיה נחשב לכפירה בעקרונות השוק החופשי עד לפני חצי שנה.

הבנק המרכזי הבריטי – מימון הוצאות הממשלה

הבנק המרכזי של בריטניה היה הראשון בעולם להכריז, כבר בתחילת אפריל, שיממן ישירות חלק מהוצאות החירום של הממשלה בעקבות משבר הקורונה. למעשה, מדובר בצעד הנועז ביותר, ובשבירת טאבו של ממש בכל הנוגע לשמרנות המוניטרית. אותה תפיסה העומדת במרכז ניהול הכלכלה מאז שנות השמונים, אז אומצו מרבית החוקים שאוסרים על מימון הוצאות הממשלה על ידי הבנק המרכזי, כולל "חוק אי הדפסת כסף" בישראל.

יו"ר הבנק של אנגליה אנדרו ביילי (Tolga Akmen/Pool via AP)

הגדלת האוברדרפט של הממשלה בחשבון המרכזי – כלומר הממשלה תכנס ל"מינוס" גדול יותר. בשונה מהלוואות כספים, אין לכניסה לאוברדרפט עלות גבוהה בריביות, וגם אין מועד בו הממשלה צריכה "לסגור" את המינוס. צעד זה נותן לממשלה מקור תקציבי זמין ובלתי מוגבל בעזרתו תוכל להתמודד עם המשבר.

הבנק המרכזי של אוסטרליה – הבטחת יכולת המימון של הממשלה

מאז תחילת המשבר נפוצו שמועות שהבנק המרכזי של בריטניה והפד שוקלים שניהם לאמץ מדיניות של ביטוח תשואות, אבל הראשונה לעשות זאת פועל הייתה אוסטרליה.

על אף ההפרדה הנוקשה הנהוגה בצמרת הבנקים המרכזיים בין המדיניות המוניטרית לתקציב המדינה, באוסטרליה פרצו את המחסום הזה עוד במאי. בשונה מהבנקים המרכזיים האחרים, שפעלו באופן משמעותי בשוקים כדי להוריד את עלות גיוס החוב של ממשלותיהם אבל לא הודו שזו המטרה מאחורי הפעולות, הבנק המרכזי של אוסטרליה אמר זאת בגלוי.

נגיד הבנק האוסטרלי פיליפ לואי (AP Photo/Rick Rycroft)

המדיניות של הבנק המרכזי של אוסטרליה, שנקראת באנגלית YCC (Yield Curve Control- שליטה בעקומת התשואות) היא קודם כל הצהרתית- הבנק המרכזי מתחייב בגלוי לעשות את כל מה שביכולתו כדי לשמור על תשואות נמוכות לאג"ח ממשלתית. באופן ספציפי, הבנק המרכזי של אוסטרליה התחייב לעשות כל שנדרש כדי למנוע מהתשואות על אג"ח ממשלתית קצר טווח לעלות על 0.25%.

המשמעות היא ערבוב גלוי בין המדיניות המוניטרית לפיסקלית. בפועל, הבנק המרכזי עושה פעולות בשוק האג"ח כדי לפקח על מחיר החוב של הממשלה, ובכך להקל את גיוס החוב ולהקטין בפועל את הגירעון העתידי.