החודש הראשון ל’תקציב ההמשכי’: ירידה חדה בהוצאות, עודף של 5.9 מיליארד ש”ח

משרד האוצר סירב לתקצב פרוייקטים חברתיים דרמטיים, זאת על אף עודף של 5.9 מיליארד בתקציב המדינה לחודש ינואר. כך עולה מדו"ח ביצוע התקציב לחודש הראשון של התקציב ההמשכי שפורסם אתמול (רביעי). מדובר בעודף גדול, בייחוד לעומת ינואר של שנת 2019, אז נמדד גירעון של 800 מיליון שקלים בתקציב. בסך הכל הוציאה הממשלה בחודש ינואר 36.3 מיליארד שקלים מתוך התקציב החודשי של 40.2 מיליארד שקלים שנגזר מהתקציב ההמשכי. לפני מספר ימים הודיעה ועדת הכספים כי היא תזמן את החשב הכללי, רוני חזקיהו, לדיון על התנהלותה של ועדת החריגים, ועדה שאמורה לאשר תקציבים החורגים מתקציב 1/12 בו כרגע מתנהלת המדינה. בדיון יידרש חזקיהו להסביר את החלטות ועדת החריגים במשרד האוצר שלא לאשר את מרבית הבקשות למימון פרויקטים שהגיעו לפתחה.

הסיבה המרכזית לעודף יוצא הדופן נעוצה בירידה דרמטית בהוצאות, כתוצאה מירידה בתקציבי המשרדים. על-פי משרד האוצר, בחודש שעבר חלה ירידה של 10.3% בהוצאות המדינה לעומת חודש ינואר 2019. לפי הדו"ח, הוצאות מערכת הביטחון ירדו ב-21.5%, והוצאות המשרדים האזרחיים ירדו ב-7.1%. משרדי הממשלה הוציאו בחודש ינואר 23.6 מיליארד שקלים, מתוך התקציב הכולל של 40.2 מיליארד שקלים הנגזר מהתקציב ההמשכי.

שר האוצר משה כחלון, מנכ"ל המשרד שי באב"ד וסגן השר יצק כהן במסיבת עיתונאים בנושא תקציב המדינה לשנת 2020 (צילום: פלאש90)

במקביל, הכנסות המדינה דווקא עלו לעומת ינואר 2019. הכנסות המדינה לחודש ינואר עמדו על 33.6 מיליארד שקלים, שהם גידול של 11.9% לעומת ההכנסות בינואר אשתקד.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כל המצב הזה נוצר בגלל רצף הבחירות בחודשים האחרונים וחוסר ההצלחה לכונן ממשלה שהביא למצב שלא אושר תקציב לשנת 2020. לכן, מאז תחילת השנה ממשלת ישראל פועלת על-פי "תקציב המשכי", שבו כל חודש עומד תקציב המדינה על 1/12 מהתקציב של שנת 2019. המטרה של התנהלות כזו היא למנוע קבלת החלטות בפועל על-ידי שינוי התקציב בזמן שלא קיימת ממשלה שתאשר שינויים כאלו.

תחת התקציב ההמשכי, מי שמנהל את תקציב המדינה הלכה למעשה הוא החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו. התחייבויות שהיו קיימות למדינה לפני 2020 מתוקצבות באופן אוטומטי. לעומת זאת, חידוש הוצאות או הוצאות חדשות צריכות לקבל את אישורו של החשב הכללי. אחת הסיבות לירידה בהוצאות המדינה בחודש ינואר היא סירובו של משרד האוצר לממן מספר פרויקטים במשרדים השונים.

על-פי משרד האוצר, בחודש ינואר הוציאה הממשלה סכומים נמוכים כל כך בגלל החזרי חוב גבוהים ותקציב מוגבל כתוצאה מהתקציב ההמשכי. "הירידה המדווחת בהיקף ההוצאות של משרדי הממשלה בחודש ינואר הינה מתוכננת כתוצאה מ’תקציב המשכי’ בו קיימת מכסה חודשית אחידה על-פני כל חודשי השנה, בעוד שישנם תשלומי חוב קרן וריבית ממשלתיים גבוהים באופן יחסי בחודשים מסוימים, בפרט במחציתה הראשונה של השנה", נכתב בדו"ח.

וועדת הכספים בפגישה ב9 בדצמבר 2019. (יונתן זינדל/פלאש90)

ועדת הכספים

החוסר בתקציב מעניק בפועל למשרד האוצר, ובייחוד לחשב הכללי, כוח גדול מהרגיל. בזמן תקציב המשכי, החשב הכללי הוא זה שמנהל כאמור את תקציב המדינה. באופן עקרוני, כדי לא לבצע החלטות פוליטיות, משרדי הממשלה מונחים שלא לבצע התקשרויות חדשות, ומשרד האוצר לא מאפשר להוצאות חדשות להתבצע עד שמאושר תקציב חדש. עם זאת, לחשב הכללי יש עדיין סמכות לאשר הוצאות מיוחדות, באמצעות אישורה של "ועדת חריגים" שיושבת במשרד.

מכיוון שמדובר בניהול שנתפס כמקצועי "טהור", אותה הוועדה למעשה לא חייבת דין וחשבון לציבור. לוועדה הוגשו בחודש האחרון מספר פניות להוצאות – ומרביתן נדחו. כך למשל, האוצר סירב לתקצב את המיזם לביטחון תזונתי שעליו נסמכות 11,000 משפחות, ודחה תקצוב של תכניות למניעת סמים ואלימות בקרב בני נוער בסיכון. מדובר בהחלטות שנידונו בוועדת החריגים במשרד האוצר, לאחר שהוגשו אליה בקשות למימון הפרויקטים על-אף התקציב ההמשכי.

למעשה, כל עוד הממשלה מתנהלת תחת תקציב המשכי, לא מתפרסמים לציבור דו"חות ביצוע של התקציב. הסיבה לכך היא ההנחה שבגלל הקיפאון הפוליטי ובלי הסכמה על תקציב חדש, ההתנהלות התקציבית תישאר ממילא כפי שהייתה, אבל בפועל זה לא המצב. משרדי ממשלה רבים דווקא חוו קיצוץ בתקציבים, ולפי נתונים ראשוניים של משרד האוצר החודש הראשון של התקציב ההמשכי הביא לעודף של 5.9 מיליארד שקלים בקופת המדינה. לפי האוצר, הכנסות המדינה עמדו בחודש שעבר על 30 מיליארד שקלים, לעומת הוצאות של 26 מיליארד שקלים.

היעדר מתן דין וחשבון מצד ועדת החריגים והחשב הכללי הניעו את ועדת הכספים לזמן את חזקיהו לדיון שבו יתאפשר לנבחרי הציבור להבין את השיקולים שמאחורי הסירובים ולדווח על ביצוע התקציב בחודש ינואר. חזקיהו טרם אישר את השתתפותו.

חזקיהו יתבקש להציג את ההחלטות שהתקבלו בוועדת החריגים בחודש האחרון ולהסביר את הסיבות שהביאו להחלטות. כמו כן, יידרש חזקיהו להסביר מדוע החליט משרד האוצר שלא לאשר את התקצוב לאותם פרויקטים שהגישו בגינם בקשות חריגות, בייחוד לאור העודף התקציבי מהחודש האחרון, ולהסביר את השיקולים שמאחורי הסירוב.