החיסון הישיר: כמה משקיעות כלכלות העולם בהתמודדות עם משבר הקורונה?

חודש בתוך משבר הקורונה ונראה שהקונצנזוס המתעצב הוא כי ממשלות העולם יצטרכו להעמיד חבילות תקציביות משמעותיות כדי להלחם במיתון מקומי ועולמי. כמעט כל הכלכלות הגדולות כבר הכריזו על גודל חבילת הסיוע. למרות שהמספרים רחוק מלהיות סופיים, כבר עכשיו מתגלים פערים משמעותיים בגודלו היחסי של הסיוע בכל מדינה.

גודל חבילות התמיכה עליהן הכריזו ממשלות העולם, כאחוז מהתמ"ג (הנתונים מתבססים על הצהרות המנהיגים בתקשורת)

מאות המיליארדים שהובטחו עד כה על ידי ממשלות העולם עוד לא הושקע בפועל, אבל כבר עכשיו מדובר בשינוי של ממש בשיח המקובל על אפשרויות ההתמודדות עם המשבר. בעוד שבעשורים האחרונים, האפשרות של תמרוץ הכלכלה על ידי הרחבה תקציבית נחשב למוקצה, נראה שאפילו במפלגות השמרניות ביותר מתכננים להשקיע מיליארדי דולרים בניסיון למנוע ממשבר הקורונה להפוך למיתון עמוק וכלל עולמי.

אלא שלא כל הממשלות מסכימות על גודל החבילה שאותה יש להעניק למשק. לעומת ממשלת ישראל, שעד כה התחייבה להוצאה שווה לכ-0.5% מהתוצר, ממשל טראמפ מנסה בימים אלו לאשר תכנית השקעה של כטריליון דולר, ששווים לכ-4% תוצר. לגודל החבילה יש משמעות דרמטית ביחס ליכולת של המשקים לעוד בזעזוע שהביא נגיף הקורונה. משמעותה של חבילה גדולה יותר היא שקיימים משאבים רבים יותר לסייע למי שיפגע כתוצאה מהמשבר. גודל החבילה קובעת למעשה את הגבולות שבה המדינה יכולה לנהל את הסיוע שהיא מעניקה, וזאת עוד לפני השאלה כיצד משאבים אלו מתחלקים במשק.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ההשוואה לוקחת בחשבון רק את ההתחייבויות התקציביות של הממשלות, ללא התחייבות לערבויות על הלוואות. ערביות הן למעשה התחייבות לשלם רק במידה ועסקים אינם יכולים לעמוד בהחזרים, ובמרבית המקרים לא מדובר בכסף שיוצא בפועל למשק. כמו כן, ההשוואה מבוססת על הצהרות הממשלות השונות בלבד.​