הילד שהוצא בצו בית משפט מהבית והגיע בגיל 39 להיות מנכ”ל משרד השיכון

חגי רזניק הוא המצטרף הראשון לרשימת גשר של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. עד לא מזמן שימש רזניק כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון תחת השר יואב גלנט. את גלנט אגב רזניק הכיר כשבתור חייל בודד הוא שירת תחת פיקודו. כשגלנט נכנס לפוליטיקה הוא לקח את רזניק איתו כיועץ ולאחר מיכן מינה אותו למנכ"ל המשרד. 22 חודשים הספיק רזניק לכהן כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, במהלכם שם את עיקר תשומת הלב על הדיור הציבורי ואף הסתכסך עם צמרת משרד האוצר בעניין.

רזניק (41) מרבה לספר על ילדותו בבית הרוס בירושלים, עם אמא תשושת נפש ואבא אלים. בצעירותו הוא הוצא בצו בית משפט מהבית ואת נעוריו העביר בקיבוץ רביבים. בבגרותו התקבל לחברות בקיבוץ ואף נבחר לשמש כמזכיר הקיבוץ. הוא ניהל את הפנימיה בשדה בוקר, ושימש כמנכ"ל המועצה האזורית רמת נגב. בין לבין הוא כתב שלושה ספרים. שני רומנים על נוער בסיכון וספר ילדים שעוסק בפערים כלכליים. על אף הדרך הארוכה שעשה, נדמה כי כל משפט שהוא אומר וכל פעולה שהוא עושה עוברים דרך חוויות הילדות הקשה שעבר.

חגי רזניק ויואב גלנט בתקופתם המשותפת כמנכ"ל ושר במשרד הבינוי והשיכון (ללא קרדיט)

"לי היה מזל" הוא פותח את שיחתנו "גדלתי במצוקה ובצו בית משפט נשלחתי לקיבוץ שהציל אותי. אבל מזל זו לא מדיניות", מסביר רזניק את ההחלטה שלו לרוץ לכנסת.

כשהאישה שנמצאת במקום ה-400 בתור לדיור ציבורי בירושלים מקבלת כבר עשר שנים 3,000 שקל בחודש סיוע בשכר דירה, והיא תקבל אותו גם בעשר השנים הבאות, אז אתה מבין שזה כסף שניתן היה להוון (להמיר תשלום עתידי בתשלום מיידי – ע.כ.) ולקנות את הדירה

את התקופה שכיהן כמנכ"ל משרד השיכון הוא מסכם בעיקר דרך העיסוק בדיור הציבורי. "כשהגעתי למשרד הבינוי והשיכון פגשתי את זרוע השיכון שנזנחה במשך שנים. תחת השר גלנט חידשנו את הטיפול בדיור הציבורי. גייסנו מיליארד שקל באג"ח לדיור הציבורי, בנינו 2,650 יחידות עם הסוכנות, חידשנו את שיקום שכונות שקיבל אפס תקציב ועומד היום על חצי מיליארד שקל. אומנם עשינו כפול 1,000 מהשש דירות שבנו קודם אבל זה חלקי 10,000 ממה שצריך. יש היום לכל הפחות 30,000 זכאים לדיור ציבורי שממתינים. המדינה לא באמת עומדת מאחורי הזכאות הזו".

למה אתה מתעקש על דיור ציבורי? סה"כ מי שזכאי מקבל סיוע בשכר דירה?

"היציבות של ילד שצריך קורת גג היא קריטית". הילד הזה שדרכו רזניק רואה את העולם יעלה עוד מספר פעמים בשיחה איתו. "הסיוע בשכר דירה הוא פתרון חלקי מאוד. זה סיוע מוגבל והאנשים שמקבלים אותו הרבה פעמים נתקעים כי אין להם ערבויות לחתום על חוזה שכירות. כשאתה שולח את האנשים האלה לשוק החופשי ויש שם חוסר של מצאי, שם מתחיל הניצול. ניצול של כל המערכות. תלות מוחלטת במערכת הממשלתית, ועדות חריגים".

"תסתכל מה קורה בעולם, לא צריך להזכיר מדינות רווחה. תסתכל מה קורה בארצות הברית הקפיטליסטית, שם 4.3% ממשקי הבית גרים בדיור ציבורי. בישראל 1970 23% ממשקי הבית נהנו מדיור ציבורי. אם לא נעשה היום כלום, תוך שנים בודדות נתדרדר למצב שבו הדיור הציבורי נותן מענה לפחות מ 1% מהאוכלוסייה. בעולם משתמשים בשיווקי הקרקעות כדי לחייב בניה של דיור ציבורי. משתמשים בתמריצי תכנון גם ברמה של התב"ע וגם ברמת הבניין הבודד". מי שהיה עד לפני שבועיים מנכ"ל משרד השיכון מסביר: "זה גם לא נכון מבחינת קופת המדינה. כשהאישה שנמצאת במקום ה-400 בתור לדיור ציבורי בירושלים מקבלת כבר עשר שנים 3,000 שקל בחודש סיוע בשכר דירה, והיא תקבל אותו גם בעשר השנים הבאות, אז אתה מבין שזה כסף שניתן היה להוון (להמיר תשלום עתידי בתשלום מיידי – ע.כ.) ולקנות את הדירה. דמיין אדם עמיד שמסייע לבן שלו בשכר דירה בסכום כזה, ברור שהוא היה מעדיף לקחת את הכסף ולקנות דירה. זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בציבור חלש. אין שום סיבה שלא נסייע להם כדי שתהיה להם קורת גג יציבה".

למה כחלון לא הלך אתכם?

"צריך להגיד שזה לא רק אנחנו במשרד השיכון. ממשלת ישראל היא זו שהצביעה והחליטה על תכנית החירום לדיור הציבורי. סוכם שיוקם צוות שייבחן את שילוב המרכיבים השונים לפתרון. זה לא סוד שמהיום הראשון פקידי האוצר ניסו למסמס את התכנית הזו".

ובכל זאת איפה עמד שר האוצר?

"כחלון דיבר בשתי פנים. מצד אחד הוא אמר שהוא בעד הדיור הציבורי, מצד שני הפקידים במשרד האוצר עשו הכל כדי לעצור את התכנית. הם עשו את זה כי ידעו ששר האוצר לא יקבל רווח פוליטי מהתכנית".

הוויכוח בינו לבין האוצר, על תכנית החירום לדיור הציבורי אותה השיק רזניק יחד עם שר השיכון גלנט וסגנו ז’קי לוי, התגלגל מהר מאוד לפסים אישיים. חלקם נחשפו בתקשורת כשרזניק הדיח את נציגי האוצר מהצוות שהוקם בהחלטת הממשלה. באוצר לא נשארו חייבים ופרסמו מכתב ששלח סגן הממונה על התקציבים, אריאל יוצר, ובו הוא מאשים את רזניק בניהול כושל של תקציבי המשרד.

"זה לא סוד שהדחתי את נציגי האוצר מהצוות. דרשתי שבכירי המשרד יגיעו לצוות. בסוף הם הגיעו. בשן ועין סגרנו את התכנית והגשתי אותה לשר האוצר ויחד איתה הגשתי גם את התפטרותי. היה ברור לי שהתכנית לא תיושם בשלב הזה, בטח לא כשאנחנו נכנסים לממשלת מעבר".

חלק מהביקורת שהופנתה כלפיך באותו עימות הייתה שאתה חברת למחאת הפעילות של הדיור הציבורי. שיש לך סוג של ברית פוליטית איתן.

"הן לביאות הנשים האלה, הן נלחמות על העתיד של הילדים שלהן. מה אתה חושב, הן מפרגנות לי סתם, כי אני נחמד אליהן? כי אני מבטיח הבטחות? כמנכ"ל משרד אני קיבלתי את הפניות. הם ב’כולנו’ מנסים להגיד עכשיו שעשיתי פוליטיזציה של הפניות. אבל זה קשקוש. אתה חושב שכשפגשתי את מיטל כהן (פעילה מרכזית לטובת הדיור הציבורי- ע.כ.) שאלתי אותה מה היא מצביעה? כשהיא הראתה לי את מי שהייתה מקום ראשון בתור לדירה ברמת גן, שמתגוררת על ארגזים במחסן, אני חשבתי על פוליטיקה? עשיתי את מה שצריך היה לעשות".

איך קרה שהחלטת לחצות את הקווים ולעבור לצד הפוליטי?

"תחת השר גלנט יכולתי לקדם את הרעיונות החברתיים שלי, אבל הם נתקלו בהתנגדות מהיום הראשון שלי בתפקיד. ברגע שהממשלה התפזרה הבנתי שיש לי הזדמנות להצטרף לכח חברתי שישים את הנושאים האלה במרכז. שהדיור הציבורי לא משעמם אותו. שהפריפריה לא משעממת אותו. מנכ"ל משרד מבצע מדיניות. בתוך המסגרת הזו נאבקתי כדי לקדם את התפיסה שלי. עשינו הרבה אבל זה עדיין מעט מידי ומאוחר מידי. השלב הבא מבחינתי הוא להיות בצד שקובע את המדיניות. זה נכון עבורי בהתפתחות שלי ובהבנה שלי את הנושא וביכולת לקדם דברים".

למה החלטת לחבור דווקא לאורלי לוי?

"אורלי לוי הקימה את השדולה לדיור הציבורי בכנסת עוד לפני שאני הכרתי את הנושא. היא הייתה מנוע מרכזי בהצפת הבעיה והיא הייתה שותפה בגיבוש של הפתרונות. אין לי ספק שיחד נצליח להכניס את זה לקווי היסוד של הממשלה הבאה". הוא אומר "מחיר למשתכן היא תכנית שמתאימה לעשירונים 7-10 עם הון עצמי של מאות אלפי שקלים והחזרי משכנתא גדולים. אני מדבר על אנשים שההכנסה החודשית שלהם לא מגיעה להחזרי המשכנתא שנדרשים ב’מחיר למשתכן’. יש בישראל ציבור חלש שתפקידנו לדאוג לו. גשר ברשות אורלי לוי, מחויבת לעניין הזה".

איך קיבל גלנט את ההחלטה שלך?

"על השר גלנט, אני חייב להגיד, שיש לי הכרת הטוב כלפיו. כמובן ששיתפתי אותו בהתלבטות. אני הרגשתי צורך לצאת לדרך עצמאית וקיבלתי את ברכתו".

אז למה לא הצטרפת איתו לליכוד?

"אני לא רואה את עצמי בליכוד. אני רציתי להיות חלק מתנועה חברתית. הערכים שחשובים לי ועולמות התוכן שלי נמצאים בשדה הזה. מצאתי את אורלי כשותפה ואת מפלגת גשר כמקום שבו אני יכול להשפיע בכיוון הזה. לגלנט יש מטען בטחוני גדול ומטען מדיני גדול. יש לו ידע גאו-אסטרטגי אז הוא מצא שהליכוד הוא המקום בשבילו להשפיע. אני מגיע ממקום אחר".

אני מבין שנושא הדיור הציבורי בדמך, מה יהיה הדבר השני שתעסוק בו אחרי הדיור הציבורי?

"אני מגיע מהנגב, מבחינתי יש חשיבות גדולה מאוד לחיבור של הפריפריה למרכז. אם זה בהגדלה של הדיפרנציאציה בתקצוב של חינוך ורווחה. אם זה בחיבור תחבורתי, קידום תעסוקה וקידום הרפואה בנגב ובגליל. בסוף צריך לדאוג לילד שגדל שם שתהיה לו הזדמנות לחלום".

ימים ספורים לפני שהודעת על החלטתך לרוץ לכנסת עם אורלי ללוי היו דיבורים שתרוץ לתפקיד מזכיר התנועה הקיבוצית בסוף 2019. ויתרת על הרעיון הזה?

"היו מחשבות בכיוון הזה. פנו אלי ואני חושב שלהנהיג את התנועה הקיבוצית זו משימה בהחלט ראויה. התנועה חייבת לחזור ולהיות משמעותית בחברה הישראלית ולקחת על עצמה משימות לאומיות. אבל יש לי סיפור לא גמור בנושא של הדיור הציבורי. לקחתי על עצמי משימה ואני מרגיש צורך להשלים אותה. קיבלתי הזדמנות להצטרף לאורלי לוי בתקווה שבכנסת הבאה נוכל להביא למימוש את התכניות שהתחלנו לקדם. ברגע שהאפשרות הזו עלתה הייתי חייב לקחת אותה. אני לא יכול לעבור הלאה כשהתיק הזה עוד פתוח".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website