המדינה הגיעה להבנות על הסכם תקצוב חדש עם כללית

המדינה הגיעה להבנות עם שירותי בריאות כללית על הסכם ייצוב חדש – מה שיאפשר לקופה הגדולה ביותר להזרים כספים לבתי החולים הציבוריים עמה יש לה הסכמים. משרד הבריאות הודיע הערב (רביעי) על פריצת דרך במגעים עם הקופה, שצפויה לשים קץ לסחרור הקצר שנוצר לאחר שהאחרונה הודיעה לפני שבוע כי לא תוכל לשלם את מלוא הסכום לבתי החולים.

בכללית הודיעו בשבוע שעבר כי לא יוכלו להעביר את מלוא התשלום על חודש ספטמבר, שהיה אמור לעבור בימים אלה, בשל שורת הגזירות התקציביות שהטיל משרד הבריאות בגין הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה. בין הגזירות הללו הוחלט שלא לחתום בשלב זה על הסכמי ייצוב עם הקופות. בעקבות כללית גם קופת חולים מאוחדת הודיעה כי לא תעביר את מלוא הסכומים לבתי החולים.

הסכמי ייצוב הם הסכמי תקצוב, הניתנים כל שלוש שנים לקופות, על מנת שיוכלו לספק שירותי בריאות למבוטחיהן. הצורך בתקצוב מיוחד הוא התוצאה בפועל של מנגנון העברת כספי סל הבריאות אל הקופות. כך, מצד אחד הן נמצאות כל הזמן על סף גרעון, המונע מהן בזבזנות ומחייב אותן ליעילות וכן מאפשר למדינה לפקח על פעילותן. מצד שני הדבר מביא לתלות גדולה של הקופות במדינה, שהן למעשה קבלניות השירותים הרפואיים שלה.

לפני שהוטלו הגזירות האחרונות ניהלה הכללית, כמו גם שלוש הקופות האחרות, מגעים על הסכמי ייצוב חדשים מול משרדי האוצר והבריאות. בשל החלטת משרד הבריאות המגעים הללו הוקפאו, והותירו את קופות החולים וגם את בתי החולים באי-ודאות תקציבית. במסגרת ההסכמים הללו אמורה כללית לקבל סכום של כ-3 מיליארד שקל. כעת כל הצדדים צפויים לשוב לשולחן הדיונים.

העניין הוא שכללית היא מפלצת במונחים של מערכת הבריאות הישראלית, או בכלל. מדובר בארגון הבריאות הגדול ביותר במדינה המבטח כמחצית מאזרחיה. צעד שכזה, מצדו, אם אכן היה קורה, היה עלול להוביל לתגובת שרשרת עצומה בממדיה במערכת הבריאות הציבורית, שכל גרוש בה נחשב ועוזר להחזיק את הראש מעל המים. במלים אחרות, אם סכום מסוים לא מועבר מהכללית לבית חולים ציבורי כלשהו במסגרת ההסכמים שנחתמו בין הגופים, המשמעויות עלולות להיות הרסניות.

לפי נתוני משרד הבריאות העדכניים ביותר מ-2017, קופת חולים כללית נמצאת בגירעון עצום של כ-1.3 מיליארד שקלים, לעומת כ-683 מיליון שקלים בשנה הקודמת. הגיבנת של בתי החולים שהיא מחזיקה בבעלותה מטרידה בהיקפה: ב-2017 הם ייצרו גירעון של 2.51 מיליארד שקלים – עלייה חדה של כ-29% ביחס לגירעון של כ-1.95 מיליארד שקלים בשנת 2016.