הממלכה הלא מאוחדת: האם תצליח מיי לשכנע את חברי מפלגתה להתפשר?

על אף ההערכות שתודיע שהיא מתכוונת להחזיר את המו"מ לאיחוד האירופי, הודיעה היום (שני) ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, שתקיים סבב שיחות עם חברי מפלגתה בניסיון אחרון לשכנע אותם לתמוך במתווה שהציגה. כזכור, התבוסה שנחלה בפרלמנט בשבוע שעבר שבו הצעתה למתווה העזיבה נדחתה ברוב של 230 חברי פרלמנט.

מיי אמרה בפני הפרלמנט שהאיחוד לא יסכים לדחות את תאריך העזיבה המוסכם בלי אמון בכך שההצעה תקבל רוב בפרלמנט. לכן, עד יום שלישי הבא תנסה מיי לנצל את ההזדמנות האולי אחרונה לשכנע את חברי מפלתה לתמוך בהסכם.

Britain’s Prime Minister Theresa May leaves Downing Street to attend parliament in London, Monday, Jan. 21, 2019. Prime Minister Theresa May is set to unveil her new plan to break Britain’s Brexit deadlock — and it’s expected to look a lot like the old plan decisively rejected by Parliament last week. (AP Photo/Kirsty Wigglesworth)

 

סלע המחלוקת – הגבול עם אירלנד

נציגי 27 מדינות האיחוד הודיעו היום שלא יהיו מוכנים לשינויים משמעותיים במתווה ההסכם, שעלה להצבעה בשבוע שעבר, כשנקודת אי ההסכמה המשמעותית היא בנושא הגבול עם אירלנד הצפונית. עם זאת, נראה שמיי תנסה להשיג פשרה כלשהי עם האיחוד כדי לזכות בתמיכת מפלגתה במתווה. "הרבה מעמיתיי בפרלמנט אמרו שאם נשנה את סוגיית הגבול האירי, הם יסכימו להצביע בעד ההסכם", אמר לעיתון הגרדיאן שר המסחר הבינלאומי ליאם פוקס.

אלא שבאיחוד האירופי מביעים ספקות לגבי יכולתה של מיי להביא לשינוי משמעותי בהסכם מול מפלגתה. שר החוץ הספרדי חוספ בורל, אמר כי מיי תיאלץ לחשב מחדש את האסטרטגיה שלה, "אני לא חושב שהיא תוכל לשכנע את חברי הפרלמנט על ידי שינוי קטן במתווה" הוא אמר. "היא צריכה להביא משהו אחר לגמרי, אבל זה יצטרך כמובן לזכות באישור האיחוד האירופי".

עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי הופכת למעשה את הגבול בין אירלנד לאירלנד הצפונית לגבול בין האיחוד לבריטניה. גבול זה הוא גבול סגור, כמו גבול בין כל שתי מדינות נפרדות, וידרשו בו בדיקת דרכונים ובדיקת סחורות לטובת פיקוח על מדיניות המכסים. אלא שהגבול בין הרפובליקה של אירלנד לאירלנד הצפונית הוא גבול רגיש, בעל פוטנציאל חיכוך גבוה במיוחד. עד לשנת 1998, בה נחתם "הסכם יום שישי הטוב" שהסדיר את היחסים בין אירלנד הצפונית לרפובליקה של אירלנד, התקיים סכסוך ארוך בין אזרחיה הקתוליים של אירלנד הצפונית, בייחוד אלו שדרשו להתאחד עם הרפובליקה של אירלנד, ובין הפרוטסטנטים של אירלנד הצפונית ששאפו להישאר לחלק מבריטניה. כ-3,500 בני אדם נהרגו בסכסוך מאז שנות ה-60, והחשש הוא שהחזרת הגבול הקשה בין שתי המדינות עלול להצית מחדש את המתחים בין שתי הקבוצות.

מה זה ה’בקסטופ’?

כדי למנוע מצב בו הגבול בין המדינות הופך ל"קשה" בתקופה שבין תאריך העזיבה לחתימה על הסכם מחודש, הכניסו שני הצדדים להסכם את סעיף ה"בקסטופ". על פי סעיף זה, ישמר חופש התנועה בין שתי המדינות באי האירי עד לחתימה על הסכם סופי שיאפשר תנועה ביניהן. אלא שרבים מחברי הפרלמנט במפלגתה של מיי מתנגדים לסעיף זה, בטענה שמדובר בפועל בהישארות של בריטניה בהסכם שנגן.

דגל מתקלף של האיחוד האירופי (צילום: Shutterstock).

כדי להתמודד עם עניין זה הציעה ממשלה הבריטית שסעיף ה"בקסטופ" יחול לא רק כל אירלנד הצפונית, אלא על בריטניה כולה. האיחוד האירופי קיבל את הצעת הממשלה הבריטית, אבל דרש שבריטניה לא תוכל לבטל אותה באופן חד צדדי, ושההחלטה על סיום תקופת ה"בקסטופ" תתקבל יחד עם האיחוד.

סעיף זה הוא נקודת החיכוך הגדולה ביותר בהסכם שהציגה מיי לפרלמנט הבריטי. תומכי ברקזיט במפלגתה של מיי טוענים שמדובר למעשה בהישארות באיחוד האירופי לתוקפה בלתי מוגדרת, ומתנגדים לקיומו של סעיך "בקסטופ" מסיבה זו. גם חברי מפלגת ה-DUP, מפלגה צפון אירית ימנית ולאומנית שלתמיכתה זקוקה מיי כדי להעביר את ההצעה בפרלמנט, מתנגדים לבקסטופ. מפלגה זו דורשת יחס שווה לחלוטין לאירלנד הצפונית כמו לשאר המדינה.

כך, כדי לזכות ברוב בפרלמנט תצטרך מיי להביא לשינוי משמעותי בסעיף הבקסטופ. לחלופין, הממשלה יכולה להכריז שאין ביכולתה להגיע להסכם. במצב כזה מיי תוכל להכריז על משאל עם מחודש או להביא לבחירות כלליות.