המשך עלייה ברווחי הגז והבטחות למיליארדים בעתיד הקרוב | האמנם?

הכנסות המדינה מתמלוגים על גז, נפט ומחצבים טיפסו מעט לשיא של 878 מיליון שקלים, כמעט כולם ממאגר הגז "תמר", כך מדווח היום (שלישי) משרד האנרגיה. במשרד מצפים כי בשנה הבאה יחצה גבול מיליארד השקלים, בזכות פיתוח מאגר "לווייתן". נתח המדינה העיקרי בהכנסות הגז אמור להתקבל רק בעתיד, דרך תשלום מס חברות ומס רווחי יתר, שעדיין לא הניבו שקל.

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ מסר כי "פיתוח מאגר לווייתן, שיושלם עד סוף השנה, יכניס מיליארדי שקלים נוספים לקופת המדינה לטובת הבריאות, הרווחה והחינוך של האזרחים, יבטיח לדורות הבאים אוויר נקי יותר וישמש מנוף מדיני חיוני באמצעות ייצוא חלק מהגז. הכנסות אלו צפויות לגדול במהלך השנים הקרובות הודות לפתיחת הים לחיפושי גז טבעי ונפט נוספים".

שר האנרגיה יובל שטייניץ בוועידה הלאומית לאנרגיה 27 בפברואר 2018. (צילום: ארז רביב)

דברי שטייניץ אינם עובדות, אלא ציפייה אופטימית לעתיד לכל היותר. הבטחת אוויר נקי מחייבת עליה ביעדי הממשלה להיקף שימוש באנרגיות מתחדשות, שעומדים רק על 17% לשנת 2030, כשתרומת הגז הטבעי לשיפור איכות האוויר מוגבלת, בשל היותו דלק מזהם. הדו"ח של משרד האנרגיה, בכלל לא צופה "מיליארדי שקלים נוספים" ממאגר לווייתן, אלא 129 מיליון שקלים בלבד בשנת 2019. הסיבה היא שהמאגר צפוי לפעול רק בחודש נובמבר 2019, גם פתיחת הים לחיפושים נוספים, אם תניב הכנסות למדינה כלל, תתבטא ברווחים רק בשנים הבאות ואין כל וודאות שכך יקרה.

הסיבה השנייה היא שנתח המדינה בהכנסות מגז בנוי מ-3 מרכיבים עיקריים: התמלוגים, המהווים כמעט 12% מההכנסות, לצד מס חברות ומס רווחי יתר. אלו אמורים להיכנס לתוקף בשנים הקרובות, רק אחרי שהכנסות המאגר יכסו את כלל ההוצאות. מבנה המיסוי הזה אמור לשרת כמה מטרות במקביל – להקל על היזמים לגייס את ההלוואות לצורך פיתוח המאגרים ולדאוג שנתח המדינה הכולל, יהיה בסופו של דבר כ-50% או מעט יותר מסך ההכנסות של המאגר לאורך כל תקופת פעילותו.

במבנה זה יש חסרונות בולטים מצד המדינה: דחיית תשלומים שנים קדימה, פירושה גם שחיקת ערכם הכלכלי, והשימוש במשתנה של "הוצאות פיתוח" עלול לאפשר ליזמים, בעזרת חשבונאות יצירתית, להעמיס סוגים שונים של הוצאות שהחוק לא מפרט במדויק כיצד יש להחשיב אותן, ובכך להקטין את חבות המס הכוללת של המאגר. לצד זאת, למדינה ייכנסו כספים נוספים מפעילות הגז והנפט באופן עקיף, דרך מיסי שכר על עובדים ישראלים במיזמי הגז, ודרך מס רווחי הון על המשקיעים בשוק ההון.

הנחת יסודות אסדת לווייתן מול חוף דור (צילום: נובל אנרג׳י).

בעיה נוספת, מצד אזרחי ישראל, היא שהנתח העיקרי של הרווחים מהגז והנפט ייכנס ל"קרן אזרחי ישראל", שבנויה כך שלא באמת תדאג ל"טובת הבריאות, הרווחה והחינוך של האזרחים", כפי שהציג שטייניץ. עובדה זו משמעותית, מפני שמי שהתעקש על הקמתה הם דווקא חברי כנסת מהאופוזיציה, לכאורה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, מבלי לדון ברצינות בהשלכות של מבנה הקרן, שכמעט מחסל את תרומתה השוטפת ומסרבל אותה. המספרים האבסולוטיים בתחשיב בנק ישראל משנת 2013 אינם מהימנים, לאור הצניחה במחירי הגז והנפט בעולם מאז, אך ההתפלגות בין ההכנסות לא אמורה לעבור שינוי משמעותי.

התפלגות ההכנסות ממשאבי הגז (נתונים: ועדת המדע של הכנסת 2013. גרפיקה: דבר ראשון).

לכן, "מס רווחי היתר", שלא נכנס כלל לתוקף, אף שהיה צפוי להתחיל ב-2017 לפי התחזית הישנה, אמור בכל מקרה לרכז את הנתח העיקרי של ההכנסות ולהעביר אותן לקרן לאזרחי ישראל. הבעיה נמצא בכך שבכל שנה רק 3.5% מכספי הקרן יוכלו לשמש לטובת אזרחי ישראל, וגם זאת דרך מנגנון חדש שיש להקים, שהינו מסורבל יותר משהכנסת הכסף לתקציב המדינה.

מאגר תמר קרוב לשיא ההפקה, לווייתן עוד לא התחיל

לפי אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במנהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה עולה כי בשנת 2018 נרשמה כאמור הכנסה של 878 מיליון שקלים מאגרות ומתמלוגי הגז הטבעי, המהווה עליה של כ-9.3% לעומת שנת 2017, אז הסתכמו ההכנסות ב-803 מיליון שקלים. 858 מיליון שקלים מתוך ההכנסה ב-2018 הם תשלומי תמלוגים ממאגר "תמר", שהם עליה של 10.5% בהשוואה ל-2017. העלייה בתמלוגים נבעה בעיקר מעליה של 6% בכמות ההפקה ממאגר תמר ומעליה של 8.1% בשער החליפין של הדולר.

סכום זה משקף הפקה של כ-10.37 BCM גז טבעי וכ-477 אלף חביות קונדנסט נלווה, לעומת כ-777 מיליון שקלים מהפקה של כ-9.79 BCM וכ-455 אלף חביות קונדנסט נלווה בשנת 2017. 2 מיליון שקלים נוספים נובעים מחזקת "מגד". בנוסף לתמלוגי הגז הטבעי והנפט, נרשמו הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של כ-12 מיליון שקלים והכנסות של כ-6 מיליון שקלים מאגרות.

אסדת הגז מעל מאגר תמר (צילום: משה שי / פלאש 90).

במשרד אין צפי לשינוי מהותי בכמויות ההפקה ובמחירים לשנת 2019 לעומת שנת 2018. אומדן הכנסות מתמלוגים מלווייתן בשנת 2019 הוא כ-129 מיליון שקלים. האומדן מתבסס על צפי הפקה ממאגר לווייתן החל מתחילת נובמבר 2019. במשרד מסייגים את הנתון בכותבם כי "חשוב להבהיר כי מאחר ופיתוח מאגר לווייתן טרם הסתיים סופית, ייתכנו שינויים בלוחות הזמנים שישפיעו על האומדן לשנת 2019".

כלל דיווחי השנים האחרונות מרוכזים כאן.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website