הסתדרות המורים נגד המיצ”ב: “נטל בלתי סביר על עובדי ההוראה”

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, העבירה אמש מכתב חריף לשר החינוך, נפתלי בנט על אופן קיום מבחני המיצ"ב ועל כך שגורמים במשרד ציינו לפני התקשרות שהמנהלים נתנו יד לרמאויות ועיתוי תוצאות המבחנים."המנהלים והמנהלות לא ישתתפו במפגשים עם בכירים במשרד החינוך – כל עוד משרד החינוך לא ייתן גיבוי מלא ויפרסם הודעת תמיכה פומבית בהם" מסרה בן דוד והעבירה ביקורת על עצם אופים של מבחני המיצ"ב, שנועדו להוות כלי לשיפור פדגוגי בפני צוותי ההוראה וההנהלה של בתי הספר לתכנון תהליכי ההוראה והמדידה והפך עם השנים לכלי תחרותי בין בתי הספר בגלל פרסומם של תוצאות המבחנים.

"משרד החינוך, עת הנהיג את מבחני המיצ"ב, היה מודע לנזקים שהוא עלול לעורר ובמיוחד פרסום התוצאות. לבד מן העובדה שמבחני המיצ"ב, מטילים על עובדי ההוראה נטל בלתי סביר הפכו המנהלים ועובדי ההוראה בעטיו של המבחן לגורם ‘הנרדף’ ע"י התקשורת, ההורים, הרשויות המקומיות ומשרד החינוך" כתבה בן דוד לבנט.

אמש התקיים כנס חירום שיזמה הסתדרות המורים בהשתתפות מנהלי ומנהלות בתי ספר מכל רחבי הארץ בעקבות מה שהסתדרות המורים תיארה כמשבר האמון שנוצר בין מנהלי בתי הספר למשרד החינוך. בכנס הודיעה בן דויד כי הסתדרות המורים תכריז בימים הקרובים על סכסוך עבודה בסוגיית מבחני המיצ״ב, ובמקביל לכך הנחתה את מנהלי בתי הספר וכל עובדי ועובדות ההוראה לחדול מביצוע כל פעולה הקשורה למבחנים. "לא ניתן שיכפישו את מנהלי ומנהלות בתי הספר בישראל ושיקראו להם רמאים. הגיע העת להגיד באופן ברור – מבחני המיצ"ב כשלו. ההתנהלות של משרד החינוך בסוגיית מבחני המיצ״ב שערורייתית. הגיעה השעה למצוא חלופות ולפתח כלי הערכה פדגוגי אפקטיבי לשימוש המנהלים, ולבטל את מבחני המיצ"ב שמשמשים פוליטיקאים ליצירת כותרות בתקשורת".

פרשת המיצ"ב התפוצצה בתחילת השבוע בעקבות חשיפת עיתון ‘דה-מרקר’, על כך שמשרד החינוך דחה את פרסומי מבחני המיצ"ב שנערכו בבתי הספר בשנה האחרונה לאחר שעלה החשד שמנהלי בתי ספר יסודיים ניסו להטות את תוצאות המבחנים של תלמידי כיתות ה’ במקצועות האנגלית והמתמטיקה. ראמ"ה, האחראית על כתיבת ועריכת המבחן וניתוח תוצאותיו, מסרה שחלק מהנתונים שנאספו בשנה האחרונה לא ניתנים לתיקוף בשל שיעור גבוה של תלמידים שנבחנו בכיתות המותאמות, אשר תנאי ההיבחנות בהן שונים מאלו הנהוגים בכיתות הרגילות.

דבריה של בן דוד מצטרפים לביקורתם של מספר אנשי חינוך וחוקרי חינוך בשנים האחרונות, ולא רק בישראל. מבחני המיצ"ב הונהגו בישראל בתחילת שנות ה-2000 בעת כהונתה של לימור לבנת כשרת החינוך. מערך הערכה והמדידה כפי שהוא מתבטא במבחני המיצ"ב הובא למדינות החברות ב-OECD בסוף שנות ה90 כחלק ממערכת ההשוואה והמדידה של הארגון בין ובתוך ארצות, לרוב בהקשרים שבין ביצועי מערכת החינוך לנתונים הכלכליים במדינה. עם הקמתה של הרשות הארצית למדידה והערכה בשנת 2005 הועברו מבחני המיצ"ב תחת הרשות שהחלה להכניס אותם באופן מובנה לתוך מערכת החינוך הישראלית.

במכתבה לבנט ציינה בן דוד מספר טענות שמבקרי המיצ"ב טוענים מזה שנים כנגדו כגון: החדרת וחיזוק המגמה של למידה ממוקדת לקראת מבחני המיצ"ב וזאת על חשבון הרחבת הידע הרחב, פיתוח היצירתיות והחשיבה הערכית. יצירת מנועי לחץ ופיקוח כבדים על בתי הספר, צוות ההנהלה וההוראה על מנת שהילדים יוציאו ציונים כמה שיותר גבוהים בתחומי הלמידה הצרים של מקצועות המתמטיקה, האנגלית ולימודי השפה, והפיכתם של תוצאות המיצ"ב לתעודת רייטינג של בתי הספר עבור משרד החינוך, ההורים והרשויות המקומיות.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website