
העבודה העבירה לוועדת הבחירות חוו”ד בעניין רוסו: היה מילאומיניק ולא איש קבע
מפלגת העבודה הגישה היום ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון חנן מלצר, חוות דעת בעניין התמודדות האלוף במילואים טל רוסו בבחירות. מלצר ביקש ביום שני שעבר את עמדת המפלגה, לאור החשש שרוסו לא עמד בתקופת צינון של שלוש שנים, שקובע חוק הבחירות לבכירי מערכת הביטחון, בעקבות שירותו של רוסו במילואים כראש מפקדת העומק בצה"ל עד מאי 2017. ועדתה הבחירות תדון בנושא ביום שלישי הקרוב.
חוות הדעת של העבודה נכתבה על ידי עורכי הדין גיא בוסי ונדב ויסמן ממשרד מיתר ליקוורניק, גבע, לשם, וגובתה בחוות דעת תומכת של פרופ’ אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי. על פי חוות הדעת, רוסו השתחרר משירות קבע בינואר 2014 והתגייס למילואים כראש מפקדת העומק שנה לאחר מכן, לבקשת הרמטכ"ל גדי איזנקוט. על תקופת המילואים, טענה מפלגת העבודה, לא חלה חובת הצינון.
"קודם לכניסתו לתפקיד הבהיר מר רוסו כי בכוונתו לעשות כן במסגרת שירות מילואים, ולצד המשך עיסוקיו האזרחיים – העסקיים וההתנדבותיים כאחד – וכך אכן סוכם והיה", נכתב בחוות הדעת. "סעיף 56(א1) לחוק הבחירות לכנסת אינו מתייחס לשירות מילואים, ועל כן גם אינו מונע מאדם שמילא שירות מילואים – גם אם מדובר בשירות מילואים בתנאי קבע – מלהיבחר לכנסת"
בהמשך חוות הדעת מובאות ראיות לכך שרוסו אכן היה איש מילואים ולא איש קבע: הוא לא זכה לתנאים סוציאליים מתאימים, לא צבר זכויות לפנסיה, לא לבש מדי א’, לא קיבל רכב צבאי, לא השתתף בטקסים צבאיים, לא נהנה מזכויות נופש, הנחות ברכישת ציוד ושירותי רפואה צבאיים, והיה חופשי לעסוק במקביל בעיסוקים אזרחיים.
"בעיקר", נכתב בחוות הדעת, "בשונה מאיש קבע אשר נתון למרות הצבא באופן תמידי, מר רוסו כאיש מילואים שירת לסרוגין, והיה אזרח לכל דבר ועניין כשלא היה בשירות".
לחוות הדעת צורף מכתב מהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט, שכתב כי הוא מבקש "להבהיר כי האלוף (במיל’) טל רוסו סיים את שירות הקבע שלו בצה"ל והשתחרר בחודש ינואר 2014… בהתאם לסיכום ביני לבין האלוף (במיל’) רוסו, הוא מילא את התפקיד במסגרת שירות מילואים בלבד, במקביל לעיסוקיו האזרחיים. סיכום זה היה ידוע לכל הגורמים הנוגעים בדבר בצה"ל ומומש הלכה למעשה. יודגש, כי שירות במילואים בתנאי קבע, כשמו כן הוא – שירות במילואים".
בחוות הדעת של פרופ’ בנדור הוא מציין כי רוסו מילא את תפקידו בין 10 ל-19 ימים בחודש, כאשר מדי חודש הוא היה משתחרר ומתגייס מחדש למילואים. בנדור מגבה את דברי אייזנקוט על כך ש"מילואים בתנאי קבע" אינם שירות קבע, בין השאר על בסיס פקודות צה"ל, ועל בסיס הסדר ניגוד עניינים שחתם רוסו בסוף 2016, כדי למנוע התנגשות בין פעילותו הצבאית לפעילות האזרחית שקיים במקביל.