התקן האירופי לפיגומים עדיין לא אושר: “נעשה הכל כדי לא לפגוע בקבלנים”

דיון סוער התקיים היום (ראשון) בוועדת העבודה והרווחה שהתכנסה לאשר את תקנות הפיגומים החדשות, הקובעות חובת שימוש בפיגומים מתקן אירופי באתרי הבנייה בישראל. הדיון הסתיים ללא בחלטה, והוועדה תתכנס מחר ומחרתיים על מנת להשלים את התקנות, כשהמטרה היא להעבירן עד יום שלישי. במהלך הדיון התגלה כי מכון התקנים לא השלים עדיין את ההיערכות למתן תו תקן לפיגומים. בשעות הבוקר עיכבו קבלני פיגומים את התנועה בדרך לירושלים בנסיעה איטית במשאיות.

"ברור שאנחנו כרגע באיזה לחץ זמן. וצריך להגיד את האמת, כי אם לא נעביר תקנות סבירות ותקינות לעניין הזה – התהליך יתחיל מחדש בסביבות מאי ונמשיך לראות אנשים נופלים ונפצעים. זו המציאות ואני שם אותה לכל הנוכחים מול העיניים" אמר ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני), "הוועדה הזו מקדישה את מחר ומחרתיים לדבר הזה, אבל אני מבהיר לכולם – המשמעות היא שביום שלישי התקנות הללו עוברות נקודה. אין שום חוק שכולם יוצאים ממנו מאושרים".

ח"כ איל בן ראובן בועדה בכנסת (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90).

איסי ניסים, שייצג בדיון התארגנות חדשה של קבלני הפיגומים, אמר בתגובה כי "התקנות שנכתבו פה הן בלתי אפשריות. דיברת על זה שאנשים יפגעו – אתם מדברים פה על לשמוט את הקרקע למאות אנשים שמחזיקים ציוד במיליוני שקלים – בזמן שאפשר לקחת את הפיגום הקיים ולהוסיף לו אביזרי בטיחות שקיימים גם בארץ וגם באירופה".

יצחק מורי, מתקין פיגומים מזה 14 שנה, זעק כי "אחד הסעיפים פה אומר שכל פיגום צריך להיות עם סימון של היצרן. יש לי 80 אלף מטר של פיגום – מה אני אמור לעשות איתו? לזרוק אותו לפח? ולהשקיע בציוד חדש במיליוני שקלים?". לטענתו, "2.5 מיליון שקלים השקעתי. שמתי על זה את הבית והמשפחה שלי על זה – ואתה אומר לי להירגע".

עו"ד הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין חידדה כי התיקון הנוכחי מבקש לאסור את השימוש בפיגומים מיושנים, אך התקן המדובר בו מחייב את משכירי ומוכרי הפיגומים כבר מאז 2016. "אסור למכור ולהשכיר פיגומים שלא עומדים בו" אמרה, "כל קבלני הפיגומים שיושבים פה ומתקינים פיגומים שלא עומדים בתקן, הם עוברים על החוק והם יודעים את זה. גם משרד העבודה לא עשה את עבודתו. למעלה משנה מדברים על זה שאנחנו הולכים למהלך של להפסיק את עצימת העין הזו שהתקן מחייב. כי כבר כיום משרד העבודה יכול היה ללכת ולאסור את השימוש בכל אתרי הבנייה כי ברור שהסידור הזה שאפשר להשתמש אבל לא להשכיר או למכור הוא ישראבלוף".

עופר נוריאלי, מיצרני הפיגומים הגדולים בישראל, אמר כי "שבע שנים אני מנסה להוציא תקן לפיגום,ועד יום חמישי האחרון התשובה שקיבלתי ממכון התקנים הייתה שאין להם אמצעים לבדוק את הפיגום. הם לא הצליח לקדם לי את זה. אתם דורשים מאיתנו לעמוד בכל הסעיפים שמופיעים בתקן – אנחנו מוכנים לכל התקנות והאחריות. אבל אנחנו דורשים שמישהו יבוא לבדוק אותנו. אנחנו עומדים בתקן האירופאי".

מימין: הפיגומים באתר הבנייה ברחוב אחד העם בנתניה. משמאל: פיגומים בתקן אירופאי (צילום: אלירן אביטל תיעוד מבצעי מגן דוד אדום, עמר כהן)

על אף שהוזמנו לדיון – לא נכחו בו נציגי מכון התקנים להגיב על טענה זו. עו"ד סיגל ורד מהלשכה המשפטית של משרד העבודה הגיבה והסבירה כי כשעודכן התקן הישראלי תוך אימוץ התקינה האירופית והתאמתה לישראל בסוף 2014, ניתנה תקופה בת שנתיים לקבלני הפיגומים להיערך. "אנחנו היום נמצאים בסוף 2018" אמרה, "שנתיים אחרי השנתיים שניתנו להיערכות, ואנחנו שומעים טענות של השטח שאומרים ‘לא נערכנו’". עם זאת הודתה כי "נאמרו כאן אמירות כמו האמירה של נוריאלי – שהיא מוצדקת. שמכון התקנים לא השלים את ההיערכות שלו. נפגשנו עם המכון וקיבלנו התחייבות מפורשת שיערך לצורך ביצוע התקנות עד לכניסתן לתוקף. כי מבחינתנו מצב שבו אדם מבקש להיות בסדר ולא יכול זה לא מצב שהדעת סובלת". היא אף ציינה כי למכון התקנים הוגשו מספר בקשות של יצרנים מקומיים במטרה לקבל תו-תקן.

ח"כ בן ראובן דרש שתמצא האפשרות לתת תו תקן גם לפיגומים קיימים, במידה והם עומדים בדרישות התקן, ונציגות משרד העבודה בדיון התחייבו כי המשרד ייתן על כך את דעתו.

"הבעיה היא במנטליות ובתרבות העבודה. אנחנו נלחמים יום יום במנהלי עבודה וקבלני שיש שמפרקים מעקות מהפיגום" חידד ניסים את אחת מהטענות המרכזיות של קבלני הפיגומים. "הוספנו שני סעיפים מאוד חשובים בעניין הזה" הגיבה ורדה אדוארדס ממינהל הבטיחות במשרד העבודה, "אחד זה שמנהל העבודה שכבר כיום חייב לבדוק את הפיגום מידי שבוע, הוספנו שהוא חייב לבדוק את הפיגום אחרי כל שינוי שנעשה. נוסף לכך גם איסור לבצע שינוי בפיגום אלא באישור של מנהל עבודה". עו"ד ורד הוסיפה כי "מבחינת התקן האירופי יש יותר קושי לפרק אביזרים פרוביזוריים ששמים".

מפקח באתר בניה (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

משרד העבודה וחברי הכנסת דחו מכל וכל את הטענה כי הליך תיקון התקנות לא כלל היוועצות עם כלל הגורמים השונים.

"עלתה בקשה מפורשת מהוועדה כלפי המשרד שנסדיר את הנושא וזה בדיוק מה שעשינו" אמרה עו"ד ורד, "פעלנו בצורה מאוד שיטתית ומסודרת תוך איסוף נתונים ככל שעלה בידנו. נעשה עבודת הערכת רגולציה, ובמסגרתה נאספו נתונים מהשטח. אני לוקחת בחשבון שחלק מהנתונים היו אומדנים. פנינו לכל מיני גורמים וביקשנו נתונים. אנחנו לוקחים בחשבון שכשיש לנו הערכות הן לא תמיד יהיו מדויקות. אחרי שמסמך ה-RIA פורסם לציבור, נאספו הוראות הציבור, נכתב מסמך מסכם והוא פורסם ב-19.11. פנינו לכל הגורמים להערות, ולא התעלמנו מאף הערה שנתקבלה. כל ההערות שהתקבלו היו חלק מהבסיס לעבודתנו המקצועית. בחנו כל טענה וטענה וקיימנו היוועצות עם גורמים נוספים. לקחנו גם יועצים מקצועיים שליוו גם את עבודתנו בצורה מקצועית כדי שנגיע לכאן עם התוצאה הכי טובה שאנחנו יכולים".

ח"כ עבד על חכים חאג’ יחיא (הרשימה המשותפת) הוסיף כי "ישבתי עם כולם – בוני הפיגומים, בוני הארץ, מכון התקנים. העלינו כמה פעמים שמצב הפיגומים צריך להשתנות ולהשתפר". עוד הוסיף כי "אנחנו לא סתם באים לכאן בבוקר אחרי שפיזרו את הכנסת כי משעמם לנו. אני חושב שאנחנו צריכים למצוא את האיזון. דבר ראשון – זה חשוב שאנחנו נחייב את השימוש [בתקן האירופי]. אבל יש דברים שאפשר לעשות מבלי להפוך את הקערה על פיה. כוועדה אנחנו לא מקבלים תקנות, חותמים והולכים. אנחנו מבקשים למקסם ולהביא לאופטימליות כל תקנה, וגם בחוקים שלנו שנינו דברים אחרי ששמענו את הצדדים".

ח"כ חאג’ יחיא. ארכיון (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

"כמעט שליש מההרוגים השנה היו קשורים לנפילה מגובה. אני בטוח שאף אחד מאיתנו לא רוצה לראות עובדים נפגעים ונהרגים בגלל ליקויי בטיחות כמו פיגומים לא ברמה נדרשת" הבהיר יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) בפתח הדיון, אך הדגיש בסיומו כי "ברור שאנחנו נעשה הכל כדי לא לפגוע כלכלית בקבלני הפיגומים והיצרנים הישראלים היום. אנחנו לא מחפשים לפגוע בכם, נעשה הכל כדי למצוא את הפתרונות הנדרשים. לא נכתוב משהו שאי אפשר לעמוד בו ואני לא מחפש שום עונש קולקטיבי או עונש בכלל".

לשאלת יצרני הפיגומים האם תוכל הועדה לדרוש מהממשלה ערבויות הנחוצות לקבלני הפיגומים לצורך שדרוג המלאי שלהם בהתאם לתקן החדש השיב אלאלוף כי " אי אפשר היום לחייב שום משרד לקחת אף אחריות תקציבית שהיא. מהרגע שהודיעו שהכנסת מתפזרת אין יותר החלטות תקציביות שיחייבו את הממשלה. אבל אנחנו יכולים להשאיר הודעה בסוף שיש צורך להסדיר זאת בכנסת הבאה".

ממכון התקנים נמסר כי "מכון התקנים הישראלי בשלבי התארגנות לקראת ביצוע הבדיקות על פי התקן. לאחר שלב ההתארגנות נוציא הודעה מה נדרש".