זהירות, שיטפון: הצפת הדולרים של ארה”ב מאיימת להטביע את המשק הישראלי

לצד הסגר והמשבר הכלכלי, מסתמן כי בקרוב תידרש ישראל להתמודד עם אתגר כלכלי חדש ישן: מלחמת המטבעות. למרות שבנק ישראל הגביר את קצב רכישת המט"ח השקל ממשיך להתחזק –  מה שעלול לפגוע בעיקר בשני ענפים עתירי תעסוקה – התיירות והתעשייה.

את המלחמה הזו מנהל בנק ישראל כבר מספר שנים בניסיון לבלום את השקל שהפך לאחד המטבעות החזקים בעולם. שני כלים מרכזיים יש לו בארגז: רכישת מט"ח והורדת ריבית. נראה ששניהם מתוחים עד דק.

ב-2013 כשמשבר מחירי הנדל"ן היה בשיאו (שאח"כ התקדם לשיאים נוספים) נשאל נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, מדוע הוא מעדיף לנסות ולהחליש את השקל ולא לתמוך בהורדת מחירי הנדל"ן. תשובתו פשוטה להפליא: "הערך המוסף של הייצוא הוא 30% והערך המוסף של הבנייה הוא 8%. לכן, יותר חשוב לנו הייצוא ואם אנחנו צריכים לבחור אז הייצוא יותר חשוב מהדיור". כלומר מחירי הדיור אולי כואבים לאזרחים בכיס, אבל בלי ענפי הייצוא הכלכלה הישראלית קורסת.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

סטנלי פישר (ארכיון. צילום: פלאש90).

ב-2017 כששער השקל ירד ל 3.6 שקלים לדולר, שיגר נשיא התאחדות התעשיינים דאז, שרגא ברוש, מכתב בהול לנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ובו דרש "לשמור על ריבית נמוכה ולהמשיך ברכישת מט"ח, תוך הגברת הקצב, על מנת להגיע לשער חליפין אטרקטיבי". פלוג נענתה לדרישה, ושמרה על הריבית נמוכה, מה זה נמוכה? אפסית, ומילאה את הקופה בדולרים. השקל נעצר לתקופה ועכשיו הוא שוב ממשיך להתחזק.

כאמור, התחזקות השקל מהווה בעיה בעיקר לענפים שההכנסות שלהם נקובות במטבע חוץ – יצוא ותיירות – בעוד ההוצאות שלהם בישראל הם בשקלים (משכורות, מסים וכו’). כל התחזקות של השקל מול הדולר היא שחיקה ברווחיות של ענפים אלה. ענפים שמעסיקים מאות אלפי עובדים ומהווים חלק משמעותי מהכלכלה הישראלית.

הצפת הדולרים של ארצות הברית

מגמת ההתחזקות של השקל נמשכת כבר שנים – אבל הקורונה עלולה ליצור שינוי דרמטי בזירה זו.

הפעם מגיעה המכה מכיוון ארה"ב: בתגובה למשבר הוריד הבנק הפדרלי של ארה"ב את הריבית ל-0.25%, הגדיל את תכנית ההרחבה הכמותית, והכניס כטריליון דולר לשוק ההון. בנוסף לכל זה, הבנק הפדרלי גם הזרים דולרים לבנקים מרכזיים ברחבי העולם בתמורה למטבעות המקומיים דרך כלי שנקרא עסקאות החלף, שמטרתן לדאוג לכך שלא יווצר מחסור בדולרים במדינות שאינן ארה"ב בעקבות משבר הקורונה. במילים אחרות: ארה"ב מציפה את העולם בדולרים – ובכך מחלישה את המטבע שלה בצורה משמעותית.

איך כל זה קשור לישראל? בגלל שערכן של מטבעות נקבע במערכת של היצע וביקוש, ככל שהיצע הדולרים גדל כך ערכו יורד מול השקל – או במילים אחרות השקל מתחזק לעומת הדולר. את המגמה הזו אפשר לראות בבירור בשנים האחרונות. בדצמבר 2018 עמד שער הדולר על 3.73 שקלים, לעומת 3.4 שקלים היום.

(מקור: בנק ישראל)

כדי להתמודד עם ייסוף השקל קונה בנק ישראל דולרים על מנת להגדיל את הביקוש שלהם לעומת השקל וכך לרסן את השקל במשוואה הזו. בנק ישראל עשה שימוש נרחב בכלי זה בתקופת קרנית פלוג, ובצורה מתונה בהרבה מאז נכנס אמיר ירון לתפקיד הנגיד.

ירון נכנס לתפקיד בנובמבר 2018 והיה לחידה. המשק כולו הסתכל על הכלכלן שאף אחד לא הכיר כדי לראות מה יעשה. ירון ניסה להעלות את הריבית, אבל מהר מאוד הבין כנראה שהמלחמה עדיין מתנהלת והוריד את הריבית חזרה.

לאחרונה הוא התחיל ללחוץ על הגז: אתמול פרסם הבנק נתונים כי בחודש מאי 2020 קנה מט"ח בסך 2.14 מיליארד דולר – והביא את יתרת המט"ח של ישראל לשיא של 35.5% מהתמ"ג – 142.5 מיליארד דולר.

ולמרות הריבית הנמוכה, ולמרות הרכישות, השקל ממשיך להתחזק. בנק ישראל יצטרך להרחיב את ארגז הכלים שלו ולפעל בצורה אינטנסיבית יותר בשוק המט"ח. הבעיה המקומית של התעשיה, התיירות ודומיהן, עלולה להפוך למשקולת על המאמץ להתאוששות המשק הישראלי בכלל.

​