זול יותר ומותאם אישית: ענף התיירות בונה עצמו מחדש בעידן הדיגיטלי

עולם התיירות המסורתי כפי שהכרנו אותו נמצא בהתפוררות וקריסה, ומהריסותיו צומח עולם חדש שבו כל דבר הוא תיירות. העתיד הרחוק אמנם שנוי במחלוקת, אך המצב המתהווה מסמן לנו כבר את השינוי: דור חדש, אמצעים טכנולוגיים שלא היו בעבר, הגלובליזציה והאינדיבידואליזם יוצרים עולם של תיירות פתוחה. זהו עולם שטוח, שבו השחקנים מתחלפים תדיר ויחסי הכוח משתנים.

שינויים אלו קורים כאשר בתמונת המצב העולמית התיירות בעלייה. הרוח הגבית הזאת נושבת גם לישראל, שב-2017, לאחר עשור של עלייה מתונה מאוד, רשמה צמיחה של 7% בתיירות, עם מספר שיא של מעל 4 מיליון תיירים נכנסים. אז איך העולם משתנה בתחום ומה קורה אצלנו בישראל?

העתיד קורה עכשיו

"דמיינו עולם שבו כל מקום הוא עולם תיירותי. כל המבנים הקלאסיים, כל הגבולות שהיו לנו, דמיינו שהם נופלים והעולם הוא שטוח. כל מקום יכול להיות מקום תיירות, כל אחד יכול להיות סוכן תיירות, כל מקום יכול להיות מקום שאפשר לישון בו, הכל נפתח לאין סוף אפשרויות". על פי עדי יופה, טרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית דמיון זה הוא לא חזון עתידי אלה המציאות עכשוויות שנותנת לנו אינדיקציה לעתיד הקרוב.

אחת מתחזיות העתיד בכלל הענפים וגם בתחום התיירות היא כניסתם של רובוטים להחלפת הפן האנושי, אם כי לפי יופה, ייתכן שהתיירים דווקא יעדיפו שירות אנושי. "יש תחזיות שאומרות שעד שנת 2030, 30% מכוח העבודה העולמי יהיה רובוטי. בכתבה מלפני חודש שתפסה את עיני דווח שמלון שהחליט להחליף את עובדיו ברובוטים החליט לפטר את הרובוטים, ולהחזיר את כוח העבודה. עתיד התיירות הוא מורכב במיוחד, והאם זה רובוטים או אנשים גורם לתהות איך כל המערכת האקולוגית הזו תעבוד".

אז רגע לפני השתלטות הרובוטים או לא על חיינו, השימוש בטכנולוגיה היום משפיע בצורה דרמטית לא פחות. בשילוב של גורמים נוספים נוצרת לנו הגדרה אחרת על מהי תיירות. "המחירים יורדים, הטכנולוגיה הופכת להיות יותר נגישה, שחקנים חדשים נכנסים לתוך הדבר הזה, ובעצם משנים את ההתנהגות שלנו ומייצרים מגמות חדשות" אומרת יופה. "מחווית פרימיום של נסיעה ארוכה פעם בשנה, אנחנו בחוויה שנראית אחרת – הרבה יותר קלילה, הרבה יותר זולה, יותר אינטואיטיבית. מפה אנחנו מתחילים ב-2018 צפונה". יופה מסמנת 4 גורמים עיקריים שישפיעו על עתיד התיירות – כדור הארץ, סין, טכנולוגיה וחדשנות ומגמות צרכניות.

טכנולוגיה וחדשנות:
הטכנולוגיה משבשת את סדרי העולם הקיימים בתיירות, מכניסה שחקנים לא צפויים בעלי השפעה ומאפשרת לנו יצירת חויה אישית ומדויקת.

"הטכנולוגיה מכניסה ‘משבשים’ לתיירות", אומרת יופה, ומציינת את כלכלת החלטורות בכלל ו-AIRBNB בפרט. על פי יופה, גורם נוסף הוא OTA – טכנולוגיה שמאפשרת הזמנה ישירה באתר, שלפי הערכות ההזמנות דרכה יכפילו את עצמן עד 2020, ויהוו כ-10% מכלל ההזמנות.

"כל מסע התייר הופך להיות יותר נגיש ומתבצע דרך המובייל", אומרת יופה, "49% מההזמנות הישירות מתבצעות במובייל. כ-70% מהם הם בני 34 ומטה, ועצם השינוי הדרמטי זה שההזמנות של הדקה ה- 90 במובייל עלו ב-150% בשנתיים האחרונות. כל חוויות הטיול הופכת להיות חוויה נגישה, מיידית, זולה ואינטואיטיבית והכל קורה בגלל טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות שנכנסות לחיים שלנו."

יופה מציינת כי בתוך הפלטפורמות החדשות, לעולם התיירות נכנסים גם שחקנים שאינם חלק מסורתי ממנו ומערערים את ההיררכיות הישנות. "אינסטגרם נכנסת להיות אחד מהשחקנים המשמעותיים בעולם התיירות, כי ככה הצעירים רוצים, זה קל נגיש. אני מאפשרת לאלגוריתם להחליט בשבילי מה מעניין אותי ומה לא מעניין אותי, וזה משפיע על עולם התיירות לגמרי".

יופה גם מתארת טכנולוגיות עתידיות הקשורות באינטרנט של הדברים, שיאפשרו לנו בחירות הרבה יותר מדויקות. "הטכנולוגיה תסייע לחדרים חכמים, התייעלות במשק הבית של המלון, שיפור חוויית השירות בטיסות, מעקב אחרי מזוודה, צ’ק אין בחדר והזמנת אטרקציות עוד טרם ההגעה. יכולות של בינה מלאכותית יסייעו בהתאמת החוויה האישית, עד לשימוש בטכנולוגיית קריאת פנים להערכת חוויות שביעות הרצון של התיירים. לטכנולוגיה יש תפקיד לייצר מהחוויה שלנו חוויה הרבה יותר מותאמת אישית והרבה יותר מדויקת"

בתוך השינויים הטכנולוגים אך לא רק, מתרחשות שלוש מגמות צרכניות בתחום התיירות שיופה מצביעה עליהן. את הראשונה היא מכנה ‘הצרכנות המינימלית’: מוטת מוצר, מוטת מחיר, מינימום מאמץ וזמן. "הצרכן דואג למחיר הכי טוב בשבילו, הוא הופך להיות מוטה מוצר ומחפש תועלות שברורות לו, בדרך כלל חסכון בזמן ובמאמץ או ערכים חוויתיים", אומרת יופה. "אנחנו אנשים אגואיסטים שרוצים הכל בזול, ובתיירות רואים את זה מאוד חזק. זה לא רק הלואו קוסט של הטיסות, זה גם הלאו קוסט בפתרונות לינה".

אך במקביל לחיפוש אחר ‘הזול ביותר’ מתפתח גם צורך חדש: מענה מדויק לרצונות ולצרכים. "יש כאן צמיחה של שני קצוות: מצד אחד פתרון לינה פונקיונאלי, קונקרטי שאני יודעת בדיוק מה אני מקבלת, ומהצד השני צמיחה של פתרונות פרימיום שעולים המון כסף ומייצרים ערכים מסוג אחר, חוויות חדשות ואחרות. בתוך האגואיזם הזה, אנחנו הצרכנים לא נאמנים, אלא נלך על פי מה שטוב לנו. מתפתח פה דור שלם עם צורת החשיבה הזו."

המגמה השנייה היא של הצרכן הנווד: "מתפתח פה דור ששאלים אותו בשדה תעופה על מטרת הביקור לטייל או לעבוד- אין לו את האבחנה הזאת יותר. כשהמחשב הנייד בתיק האבחנה נעלמת. אנחנו חווים פה תהליך של טשטוש גבולות. הצרכן הנווד נאמן לעצמו, נודד ממקום למקום, חוסר הנאמנות בא לידי ביטוי בתפיסת עולם של נדידה מדבר אחד למשנהו. לא רק במוצרים אלה בדירות מקומות עבודה וכו. מתפתח פה אקו סיסטם שלם של נוודים דיגיטלים שיכול להצמיח הרבה הזדמנויות כמו איביס- פתרונות לינה מתפרקים."

מגמה שלישית היא העתיד של החתיכות- צורך בחתיכות קטנות- היפר פרסנוליזציה: "אנחנו כבר לא נוסעים פעם בשנה ל 10 ימים, אנחנו לוקחים את הטיול שפעם היה לנו, חוצים אותו 3 פעמים ונוסעים 3 פעמים. כל אחת מהניסעה היא משהו אחר: פעם למרתון, פעם אסע לאיזה מסעדה ופעם שלישית עם הילדים ופעם רביעית עם החברות וכל פעם אנחנו חתכנו חתיכה של התיירות והחויה מותאמת לצורך שלי באותו הרגע. המשמעות של הפרסונאליות של המותאמות האישית חתוכה לחתיכות קטנות בעצם אומרת שאנחנו משנים הרבה ממה שאנחנו מכירים בחויה התיירותית שלנו." אומרת יופה. "בעצם כל הזמן צריכים להתאים את המסע לתייר המשתנה."

היכולת לעשות פרסונאליזציה מתאפשרת מאוד באמצעות הטכנולוגיה שמאפשרת התאמות מאוד מדויקות של שירותים ומוצרים, בעתיד יהיה חדרים מותאמים אישית. "אנשים מחפשים את מה שמתאים להם בדיוק באותו הרגע. התיירות הופכת להיות חתיכות קטנות ומדויקות יותר."

העתיד כבר כאן- תיירות פתוחה:
"אנחנו חווים פתיחה של הקטגוריה של תיירות להמון אפשרויות. כל אופציה יכולה להיפתח ולהיות רלוונטית לעולם התיירות."
"מותגים מסחריים הופכים להיות בתי מלון כי התיירות הופכת להיות סגנון חיים, וזה רלוונטי למותג שרוצה לקשור סגנון חיים למותג עצמו ולכן הם מייצרים פתרונות. אסוס לדוגמא עושה סיורי גרפיטי בלונדון, זה כניסה של מותגים לעולם שהם לא היו בו קודם לפחות לא בפורמט הזה. כשאינסטגרם אומרת אתה יכול דרכי להזמין נסיעה היא פתחה באופן וירטואלי את עולם התיירות לשחקנים שהם לאו דווקא השחקנים הקלאסים של התיירות."

"אנחנו כולנו יוזרים של הפלטפורמות הגדולות וכל מה שאנחנו רוצים זה להתחבר עם האנשים האלה, ועצם החיבור הזה זה החיבורים של תיירות העתיד. אני רוצה להיות עם אנשים כמוני. יותר מעניין אותי לחווות ולהרגיש ואני עושה הכל דרך הטכנולוגיה. אנחנו חווים פה דה סנטרליזציה גם תיירות. הדבר הזה משנה את עולם התיירות וישנה את ההגדרה של מיהו התייר, מהו המוצר התיירותי, מהי החויה התיירותית ומי אלו העובדים של התיירות

"התפיסה הישנה של אתרי תיירות משתנה וכל מקום הוא לוקיישן רלוונטי ומעניין. אפילו הבית שלי הוא מקום ששוה לבקר בו על פני אתרי תיירות אחרים." אומרת יופה

ומה קורה בישראל?

כנס התיירות הגדול בישראל התקיים השבוע שמאחוריו הנתון שכולם גאים בו ולאחרו עשור מספר התיירים הנכנסים לישראל עבר את ה 4 מיליון. אז תהליכי הגלובאליזציה והשינויים העולמיים משפיעים על ישראל ואמנם אנחנו יחידים ומיוחדים במזרח התיכון אך התחרות היא כבר לא רק איזורית אלה עולמית. חצי מתיירות העולם מגיעה לאירופה כך שישראל עוד איך שהוא באיזור הקשור.

אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות אמר בכנס כי המשרד מייצר אסטרטגיה חדשה להתמודד מול אתגרי השוק הגלובאלי. בתוך זה פתיחת שווקים חדשים מסין, הודו, רומניה, וקהל היספני, מעבר לסוכנים מרכזיים, שינוי לעבר תתי מותגים ופיתוח תיירות מעבר לציילנות.

מעבר לשינויים המקדמים את המקום תייר המגיע לארץ נתקל בלא מעט קשיים. אז חצי נחמה היא שהצרות של ישראלים הם גם הצרות של התיירים ואולי אם ישתפר המצב פה לכולנו גם התייר יהיה מרוצה.

האתגר הראשון הוא יוקר המחייה- המחירים הגבוהים בתוכם גם הערך של השקל מול הדולר. המלחמות על ערך המטבע יש כמה שיקולים לרוב מגינות על הייצור הישראלי וטוב שכך. אך למול זה המחירים בישראל גם ככה יקרים ולערך המטבע יש גם פה תפקיד.
על פי נתוני משרד התיירות שהוצגו בכנס תייר מוציא בממוצע בעולם 1000$ שהוא מטייל ל 8 ימים לא כולל טיסה. בישראל הוא מוציא 1420$ כשאר התייר הישראלי שהוא מטייל מוציא 930$. יותר זול לטייל בחול מבארץ כך אומרים.

אתגר שני הוא חוסר במקומות לינה- בישראל אין הרבה מקומות לינה שעונים על צרכי השוק. יש יותר מקומות לינה יקרים מאשר זולים. "א אוהל ב זה בית." ומשניהם אין מספיק והם יקרים.
"ממוצע המחיר לחדרים במלון יקר יחסית לתחרות בעולם וצריך יותר אופציות" אומר אמיר הלוי מנכ"ל משרד התיירות.
"המדיניות שלנו עכשיו במשרד הוא לתת תמריץ לכל מי שמסוגל לבנות אוהל, סוויטה, צימר, מלון" אומר הלוי וטוען שיש השנה כפול 3 יותר מקומות לינה מלפני שנה כולל הוסטלים ואתרי קמפינג.
"העתיד הוא ליסוע הרבה וכדי שאנשים יעשו זאת לישראל צריך הרבה אופציות לינה כמו הוסטל, קמפינג, מלון, כל שיהיו יותר אופציות כך יהיה לזה השפעה ישירה על המחיר".
עם תפוסת מלונות של 75% אנשים פשוט לא מגיעים ליעד כי אין להם איפה לישון.
לכנס הגיעו מציגים שונים בניהם מיכאל מקרוב מייסד ומנכ"ל sleepbox פתרונות שינה קטנים להמון . אלו הם חדרים חכמים ממוקדי שינה וניתן לבנות אותם בקלות גם בטרמינל של דרה התעופה אך גם בחללים אחרים ולחסוך מקום, כסף, שירות ותפעל. מקרוב שהגיע לכנס התיירות לחפש שותפים ישראלים לסטארפ אפ הוא דוגמא לכך שהמציאות של חסר בחלללים מייצרת גם תעשייה של פתרונות והחשיבה בתחום השתכללה.

את הלחץ על מקומות הלינה מגדיל האירוע הגדול של הארווזיון שמוביל אותנו לאתגר שלישי והוא אירועים בין לאומיים.

בישראל אין מספיק אירועים בינלאומיים שיביאו תיירים בהמון. הארווזיון קרב ובא ומקומות הלינה חסרים. " אנחנו רוצים לייצר בפארק הירקון 15,000 מקומות לינה , שיהיה אפשר לשלם פחות ולחויוות חויה אחרת." אומר הלוי. משתתפי הכנס הדגישו את האירוויזיון כנקודה שתופסת את ישראל לא בהכרח מוכנה. אירועים בינלאומיים כמו מצעד הגאווה מכניסים תיירות ממוקדת ומגדילים את הכניסה לישראל.

חסם נוסף המורגש כאן גם לתייר הישראלי הוא התשתיות הנוספות כמו תחבורה ציבורית. גם כאן צרת רבים איננה חצי נחמה אך מיותר לציין את המכשול להתנייד בישראל. ד"ר ירון ארגז מנהל מחקר וסטטסיטיקה ומידענות במשרד התיירות סימן את החסם התחבורתי כאחד מהחסמים הפיזיים שמונעים מתייר להגיע לישראל או לשוב לכאן. ביחד עם כך גם את העובדה כי שדה התעופה בן גוריון יהיה קטן מידי להכיל ויש עוד צורך בשדה תעופה בינלאומי. רפורמת שמיים פתוחים היא בין הייתר מה שמוזיל את מחירי הטיסות היוצאות והנכנסות מישראל והוא חלק מתהליך הורדת המחירים. אמיר הלוי מנכל המשרד ציין כי חלק משיפור התשתיות היה גם הוספת טיסות לאילת והפיכתה ליותר נגישה.
"ביום אחד יש בישראל כ 165 אלף תיירים בממוצע" אומר ארגז ומספר כי הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת גם לנטר את האנשים יותר טוב ובכך לראות את השימוש והצורך התשתיות.

המצב הביטחוני.
הדימוי של אנשים על המצב הבטחוני בישראל הוא גרוע יותר משהו באמת. "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" כדברי השיר. תומאס עמנואל, דירקטור STR חברת ניתוח נתונים עולמית הציג בכנס מחקר שנעשה על ידי החברה שלו בו הוצג סקר שנעשה על ישראל ששאלו אנשים מה הדבר ראשון שבא למוחם כאשר הם חושבים על ישראל וכי בקטוגריה של קונפליקט ואי יציבות היו 80%.
אמנם זה איננו פקטור שניתן לקחת בחשבון לטיפול רק לצורכי תיירות אך גם פה כלכלת שלום עדיפה מכלכלת מלחמה.