זעזוע בשוק העבודה: ״החברות התרגלו למצבת עובדים רזה״, ״השכר נשחק ב-10%״, ״לכל משרה תור של 30 איש״

"קודם כל אני חושבת שיש הרבה אמת באמירה הזו שכוח המיקוח של דורשי העבודה נשחק". אומרת עינב בוימפלד, מנהלת תוכן ומחקר ב-AllJobs "אם נחזור לרגע למציאות שלפני המשבר, זה היה שוק של עובדים. בעשור האחרון ממש ראינו את התהליך הזה מתחזק, עם שיעורי אבטלה נמוכים, והתבגרות דור ה-Y ודור ה-Z ששינו את הגישה בשוק העבודה״.

בוימפלד אומרת את הדברים על רקע פרסום נתוני שירות התעסוקה אתמול, שמצביעים על מגמה מדאיגה של היחלשות העובדים על רקע האבטלה הגואה. "אם לפני שלושים שנה זה היה שוק של מעסיקים, בעשור האחרון הכוח עבר לידיים של העובדים, שיכלו להיות בררניים ולדרוש שכר גבוה. בהיי טק ובמקצועות נוספים שיש קושי לגייס אליהם עובדים זה ברור, אבל זה הקרין על השוק בכללותו".

עינב בוימפלד (צילום: אלבום פרטי)

זה העשור האחרון, מה קרה בחודשים האחרונים?
"הגיעה הקורונה והחזירה את הגלגל אחורה והכח חזר למעסיקים. יש מאות אלפי אנשים שנפלטו להיות מבקשי עבודה. הרבה יותר אנשים מתחרים על כל משרה. כשאותו מועמד היה המועמד היחידי, והמעסיק מאוד רוצה אותו, הוא היה חזק. היום כשיש 30 עובדים בתור, שמבקשים את אותה המשרה זה מחליש את כח המיקוח שלו".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

איך המשוואה הזו נראית מהצד של החברות?
"החברות למדו להתנהל במצבת עובדים רזה. הם עבדו ב-30% קפאסטי, והעולם לא נפל. החברה עבדה. בלחץ, אבל עבדה. המנכ"לים רואים את זה ומחזירים עוד 20% אבל 50% נשארים בחוץ.

"יש את מה שאנחנו קוראים לו ‘גיוסי מאסה’, שירות לקוחות, שליחים, מכירות – חברות שמגייסות בהיקפים גדולים. פעם היה קרב על כל עובד, פתאום אנשים נורא רוצים לעבוד, כי אלו הענפים שנשארו פתוחים וכל משרה של טלפני מכירות שהיו מגרדים מועמדים מקבלת פתאום 200 קורות חיים".

אנשים עוברים מענף לענף?
"בטח, כשאדם מחפש עבודה, בהתחלה הוא מאוד ממוקד למה הוא מחפש, איזה תפקיד ואיזה תנאים. אבל עובר הזמן ואתה כבר מחפש חודש עבודה וחודשיים, אז אתה מרחיב את המעגל ופוזל לתפקידים אחרים ושכר פחות טוב. אנשים צוברים ייאוש. בגלל שמכירות זה תחום שכל הזמן מגייסים אליו אז הרבה אנשים הולכים אליו".

אצלכם באתר אתם רואים שינוי במה שאנשים מחפשים, באיך שהם מחפשים?
"זה אולי יישמע מוזר אבל כבר שנים הביטוי הכי מחופש בשורת חיפוש זה ‘עבודה מהבית’. אז הקורונה לא המציאה שום דבר, היא פשוט האיצה תהליכים שהיו שם קודם. עבודה מהבית זו תופעה שהייתה כבר קיימת עם מגמת גידול איטית. העובדים רצו את זה כסוג של הטבה. עכשיו המעסיקים ראו שאנשים עובדים מהבית והחברה עובדת ויכולה לחסוך נדל"ן אז הם דוחפים לזה.

"בתקופה האחרונה אנחנו רואים גם עלייה מטורפת בהיקפי הכניסות ובשליחת קורות חיים. יש יותר אנשים שעושים מנוי, שזה מעיד על אנשים שנמצאים בתהליך שבו הם מחוייבים יותר לחיפוש עבודה".

רבקה גולדברג (צילום: אלבום פרטי)

רבקה גולדברג: ״יש מעסיקים שמנצלים את המצב׳״

מומחית נוספת בתחום ההשמה היא רבקה גולדברג, הבעלים והמנהלת של ‘פיינלי’, המתמחה בייעוץ, איבחון והשמה של עובדים. "באפריל אני חשבתי שאף עסק לא יתרסק בגלל שהיה סגור חודש וחצי. אבל ככל שהזמן חלף ראינו ענפים שלמים שנסגרו וקשה לראות מתי הם יפתחו שוב.

מדברים על שוק של מעסיקים, מי הם המעסיקים שמחפשים עובדים?
"יש מעסיקים שמנצלים את המצב ואומרים לעצמם: ‘זה הזמן לרענן שורות כי נצליח למצוא עובדים צעירים וזולים יותר’. מצד שני יש פה גם מעסיקים שמחזיקים את העסק בשיניים, הם מנסים לשמור על העובדים ועל החיים של העסק. אז יש פה גם תופעה של ניצול הזדמנות ציני, אבל גם מצוקה אמיתית של מעסיקים".

העלייה באבטלה מעלה את רף הכניסה לשוק העבודה?
"יש מקומות עבודה שאני עובדת איתם כבר שנים. בעבר הדרישה המרכזית של היתה ‘העיקר שתביאי אנשים טובים’, במציאות הנוכחית כבר לא רואים את זה. המעסיקים מעלים את הדרישות.

״קח למשל חברה שאני עובדת איתה שמתמחה בשוק של מסחר בינלאומי, דיברתי איתם השבוע והם לא מוכנים להתגמש בכישורים ובניסיון. הם יודעים שהמתחרים שלהם שיחררו עובדים, אז הם אומרים לי, תביאי לי אותם. את העובדים שמכירים את הענף, מנוסים בעבודה".

יש גם ירידה בשכר?
״בטח, יש אצלי חברה אחרת שאחרי שלושה חודשים של קורונה ירדה ממאה עובדים לשלושים עובדים. אחרי כמה שבועות חלק מהעובדים שיצאו לחל"ת פוטרו, וחלק קיבלו הארכת חל"ת בתקווה שאולי יצליחו להחזיר אותם בהמשך. חלק חזרו בתנאים נמוכים יותר בשכר. העובדים על פי רוב מקבלים את זה. בחברה הזו, חלק גדול הם גם עולים חדשים שקשה להם יותר למצוא עבודה״.

יצחק טיקוצקי (צילום: אלבום פרטי)

יצחק טיקוצקי: ״אנחנו רואים ירידה של 10% בשכר״

יצחק טיקוצקי הוא המנכ"ל של חברת ׳קריירה׳ שמתמחה בהשמה במגזר החרדי. "מבחינת הנתונים מדברים כרגע על 700,000 מובטלים במשק, אחרי שהגל הראשון חזר לעבודה. אני חושב שההתנהלות של הממשלה עם המענקים לעידוד תעסוקה יצרה המון אי ודאות. המעסיקים חיכו בצד כדי לראות שהחוק עובר ואיך להתנהל איתו. אני מעריך שעכשיו אחרי שעבר החוק נראה עוד גל של 150-100 אלף איש, שיחזרו לעבודה בתקופה הקרובה״.

והשאר?
״ברור שיש אנשים שיתקעו באבטלה לתקופה ארוכה יותר. מי שלא חזר עד היום יש סיכוי גבוה שכבר לא יחזור למעסיק הקודם שלו. הכל מאוד טרי אבל בשבוע, שבועיים האחרונים אנחנו רואים את אלו שישבו על הגדר עברו לחיפוש אינטנסיבי״.

ומה ההשלכות של המצב הזה על המפגש בין עובדים למעסיקים?
"יש השפעה על רמת השכר, אנחנו רואים ירידה של 10% ויותר, אבל לא רק. מעסיקים פחות מוכנים להתמקח ולהתגמש. אם פעם בראיון עבודה המועמד יכול היה לנסות לדרוש תנאי כזה או אחר, היום השאיפה העיקרית שלו היא לחזור למעגלי התעסוקה.

יפעת ברון: ״למהנדס ערבי יהיה קשה יותר עכשיו להכנס להיי טק״

"אני רואה הרבה משרות שנעלמו מהשוק" אומרת יפעת ברון שעומדת בראש עמותת ITWorks שמקדמת גיוון תעסוקתי ומסייעת בעיקר לחרדים ולערבים להשתלב בשוק ההי טק. "היום בכל משרה דורשים ניסיון. זה יוצר מגמה שקשה יותר להיכנס לעבודה ברמות התחתונות. אם אתה מהנדס ערבי שסיים לימודים וגם ככה קשה לך למצוא עבודה בהיי טק אז עכשיו המצב הרבה יותר חמור".

ראינו שנתוני החזרה לעבודה בקרב ערבים וחרדים הם נמוכים יותר.
״אין לי ספק שהמצב הזה פוגש מהנדסים ערבים או חרדים קשה יותר. זה שוק שמבוסס על נט וורקינג, חבר מביא חבר. גם המרחק הגאוגרפי מהווה לעיתים מכשול וגם חוסר ניסיון. זה שוק הרבה יותר מאתגר עבורם״.

יפעת ברון (צילום: איציק שוקל)

אמרת שהרבה יותר קשה להיכנס לעבודה ברמות הנמוכות. למה דווקא שם?
"מעסיקים שהיו רגילים להעסיק משרות ג’וניור העבירו את אותן המשימות למתכנתים מנוסים. פשוט מאוד, השוק מוצף בעובדים. לפני שנתיים דיברו על 15,000 מתכנתים שחסרים בהיי טק. היום זה לא המצב.

״נוצרת עוד תופעה, שאנשים פחות זזים. מי שכבר עובד לא יעזוב בקלות את מקום העבודה שלו. זה גם מעניין כי בהיי טק היו רגילים לשנתיים וחצי, שלוש שנים במקום עבודה, ועוברים הלאה. הנתון הזה של משך הזמן באותו מקום עבודה כנראה ייגדל".

דווקא בשנים האחרונות ראינו מגמת שיפור של שילוב ערבים וחרדים בהיי טק. המגמה הזו תעצר?
"האמת היא שזה מאוד מייאש. אנחנו קרובים מאוד למשבר אז קשה לנתח את התופעות לאורך זמן. אבל אנשים מחפשים עבודה, מחכים בבית, ולא מקבלים טלפונים. כשמדובר על חסרי ניסיון, הם יישארו מחוץ למשך שנה, ויהיה להם חור בקורות החיים. הפער בין הלימודים לצבירת ניסיון עלול להתברר כבעייתי מאוד"

ואיך מגיבים לזה מחפשי העבודה שאת עובדת איתם?
"יש לי מועמדת ערבייה מוכשרת מאוד, שהייתה בתהליך גיוס לחברה מוכרת וגדולה מאוד. כבר אמרו לה שהיא התקבלה, אחרי תהליך של חודשים לתפקיד מעולה עם שכר גבוה. הגיעה הקורונה משכו אותה עוד קצת. ובסוף הקפיאו את המשרה.

״זה קורה כל הזמן. סוגרים תקנים. מלא סיפורים. זה מייאש. היא מיואשת, אני מיואשת. היא אומרת לי, כבר הפסקתי לחפש עבודה. היו לה גם הצעות אחרות לפני הקורונה. היא עבדה מאוד קשה כדי להתקבל. והאמת שזה פשוט מרגיש גם קצת לא פייר".