חוקרים לקבינט הקורונה: לשקול החזרת מערכת החינוך לגילאים הצעירים ופעילות משקית ללא התקהלות

הערכת מצב של צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית שהוצגה לשרי קבינט הקורונה אתמול (שני) קובעת כי "לא נדרשת תגובה בהולה" לאור זמני ההכפלה הארוכים יחסית במספר החולים – מעל 20 יום. החוקרים ממליצים לשקול את החזרת מערכת החינוך בכיתות נמוכות בלבד, באזורים שאינם ‘אדומים’ ובקפסולות עם הפרדת סגל, בשונה מאופן הפעלתם במאי ובספטמבר. בנוסף ממליצים החוקרים "לשקול החזרת פעילות משקית, ללא התקהלויות וללא החרגות" באופן מדורג גיאוגרפית, בדומה למתווה הרמזור.

בנוסף המליצו החוקרים להגביל לזמן ארוך את קיומם של אירועים רבי משתתפים, ולא להכליל אותם במתווה החזרה לשגרה.

החוקרים הציעו להציב כמטרה מומלצת את "דעיכת" מספר החולים החדשים במצב בינוני וקשה וייצוב יכולת לשימור דעיכה זו למשך מספר שבועות, על ידי מקדם הכפלה קטן מ-0.9.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המלצה נוספת של החוקרים היא להימנע מהגבלות שיתבססו על התניית הקלה או החמרה בשינוי בנתונים, עקב הכשל במדדים שונים.קבלת ההחלטות לדבריהם צריכה להתבצע באמצעות ‘מדדים תומכי החלטה’: חולים מאותרים ביום, קצב הגידול של מספר המאותרים, אחוז בדיקות חיוביות לפי אזורים, וקצב גידול של קליטת חולים במצב בינוני וקשה.

לדברי החוקרים, עד עתה שינויי מגמה נצפו בתוספת חולים קשה ובינוני והן באיתור תחלואה. עם יש להמתין לקבלת ירידה תואמת בשני המדדים, לאור רגישות מדד המאומתים להיענות לבדיקות.

החוקרים מציינים כי שיעורי התמותה בישראל עדיין גבוהים ועומדים על 25% מהחולים הקשים. עם זאת נרשמה התייצבות בזמן האשפוז הממוצע של חולים קשים.

על הדו"ח חתומים פרופ’ ינון אשכנזי, פרופ’ דורון גזית, ד"ר מיכאל אסף ופרופ’ נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, ופרופ’ רונית קלדרון-מרגלית ופרופ’ רן נירפז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ובית החולים הדסה.