חסמו את הבירה

עובדי מפעל מלט הר טוב, הנמצא בסכנת סגירה, חסמו הבוקר (ראשון) את הכניסה והיציאה מירושלים באזור גשר המיתרים. המפגינים שפכו על הכביש שקי מלט ושאריות המלט טרם נוקו. זוהי חלק משורת מחאות המתקיימת כחלק מהמאבק בייבוא המלט מטורקיה ויוון.

הכניסה והיציאה מירושלים באזור גשר המיתרים חסומה לתנועה בעקבות מחאה המתקיימת במקום. המפגינים שפכו על הכביש שקי מלט (דוברות המשטרה)

השוטרים הכווינו את התנועה לכביש מנהרת הארזים, ובמקביל פעלו להשבת הסדר הציבורי והתנועה.

מפעל מלט הר-טוב, המעסיק 120 עובדים הודיע שיאלץ לסגור את שעריו לאור ההחלטה, הכלולה בטיוטת חוק ההסדרים, להעלות משמעותית את מחיר חומר הגלם המרכזי שלו. קושי נוסף להמשך קיומו של המפעל, לטענת החברה, הוא העובדה שהמלט המיובא לארץ משווק במחירים נמוכים מעלות הייצור אך במשרד הכלכלה דחו עד כה את בקשתה לפעול בנושא.

טיוטת חוק ההסדרים, שאושרה בשבוע שעבר בממשלה, מבקשת להעלות את מס הבלו המוטל על חומר הבעירה "פטרוליום-קוק" (פטקוק) פי 4.7. הבלו הוא מס שתכליתו העיקרית היא צמצום השימוש במוצרים עליהם הוא מוטל. כך, לדוגמה, מוטל מס הבלו על דלקים במטרה לצמצם את השימוש ברכבים פרטיים, ועל מוצרי טבק במטרה לצמצם את תופעת העישון. כעת, מבקשת הממשלה להעלות את מס הבלו המוטל על הפטקוק, ש-300 אלף טון בשננה ממנו משמשים לייצור מלט,  מ-46 שקלים ל-216 שקלים לטון.

הסיבה להעלאת המס, כפי שמופיע בטיוטת החוק, היא בשל "אומדן ההשפעות החיצוניות השליליות הנגרמות מהשימוש בו". תהליך הייצור במפעל הר-טוב מבוצע בשיטה מיושנת יחסית, המכונה "חצי יבשה", בה תערובת חומרי הגלם מעורבבת במים טרם שרפתה בכבשנים בטמפרטורות של למעלה מ-1,400 מעלות צלזיוס, דבר המחייב שימוש באנרגיה רבה יותר לייבושם ומקשה עליה להתחרות הן בחברת נשר הגדולה והן ביבואנים.

לטענת המפעל, תעשיית המלט המקומית מתמודדת מול תנאי שוק לא הוגנים, הנגרמים מכך שמלט המיובא לישראל מיוון ומטורקיה נמכר במחירי היצף – כלומר במחירים זולים מאלו בהם הוא נמכר במדינות המקור, ואף זולים לעיתים מעלות הייצור.