יו”ר ארגון העיתונאים עתר למחוזי בעד בחירות כלליות לראשות ההסתדרות

יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ’יצקי הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נגד בחירת מחליף ליו"ר ההסתדרות היוצא אבי ניסנקורן בבית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה), פורום של 171 נציגי הסיעות החברות בהסתדרות. טרצ’יצקי מבקש לקיים בחירות כלליות חוזרות בקרב כחצי מיליון חברי ההסתדרות. אם העתירה תידחה, תתקיים ביום רביעי הקרוב, ה-27 במרץ, ישיבה של בינ"ה, בה יצביעו החברים על מינוי ארנון בר דוד למחליפו של ניסנקורן, המתמודד לכנסת במסגרת "כחול לבן".

בהסתדרות אומרים בתגובה לטרצ’יצקי כי "מדובר בעתירה קנטרנית, של אדם שעל פי חוקת ההסתדרות אינו יכול להתמודד על תפקיד יו״ר ההסתדרות. בית נבחרי ההסתדרות פעל בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון, לאחר שנקבע הן על ידי שופטי בית המשפט העליון והן בבית המשפט המחוזי, כי בחירת מחליף ליו"ר הסתדרות על ידי בית הנבחרים הינה חוקתית ועומדת בכל אמות המידה המשפטיות ודמוקרטיות".

בהסתדרות מכוונים לעתירה של ח"כ איתן כבל נגד בחירתו של ניסנקורן לתפקיד בבינ"ה ב-2014, בעקבות הודעת עופר עיני על פרישה. העתירה הגיעה לדיון בבית המשפט העליון במסגרת ערעור, אך השופטים יצחק עמית וצבי זילברשטיין לא קיבלו אותה. השופט אליקים רובינשטיין סבר בדעת מיעוט כי יש להורות על בחירות כלליות בהסתדרות.

לפני יומיים כתב טרצ’יצקי כי "כדי לבחור יו"ר הסתדרות לקדנציה שנמשכה שנה וחצי, כרבע מיליון חברים הלכו לקלפי – אבל את מחליפו שיכהן שלוש שנים וחצי יבחרו 171 אנשים, עם התראה של שבועיים על מועד ההצבעה ושלושה ימים להגשת מועמדות. החברים בוחרים יו"ר אחד ומקבלים יו"ר אחר. אחרי ארבע פעמים ברציפות כבר אפשר לקרוא לזה שיטה".

טרצ’יצקי מתכוון לכך שבנוסף לניסנקורן, שנבחר לראשונה לתפקיד במסגרת בינ"ה, נבחרו בדרך זאת גם עמיר פרץ ב-1995 ועופר עיני ב-2006.

היום הוא כתב כי לאחר שכתב את הדברים "התחילה לכאוב לי הבטן (מטאפורית), ונתמלאתי בתחושה שלא מספיק רק להעביר ביקורת (דבר שהוא גם ככה חריג בנוף ההסתדרותי) אלא צריך גם לעשות. הבוקר עשיתי: עורכי הדין המעולים עודד גזית ואלירם בקל עתרו בשמי לבית המשפט המחוזי נגד בחירת המחליף לניסנקורן בבית נבחרי ההסתדרות ובדרישה לערוך בקרב כלל החברים בחירות כלליות לתפקיד היו"ר.

"ההחלטה להגיש עתירה לא היתה פשוטה. למרות שרבים חושבים כמוני, כמעט אף אחד לא עושה כלום בנידון – כנראה כי למי שבחוץ לא מספיק אכפת ולמי שבפנים יש יותר מדי מה להפסיד (המערכת ההסתדרותית לא ממש מחבקת גורמים שמאתגרים אותה מבפנים. תאמינו לי, אני אומר את זה מניסיון). אבל זה לא הזמן לשבת בחיבוק ידיים. יש פה הזדמנות היסטורית לחולל שינוי – קודם להחזיר את הכוח לבחירת היו"ר לכלל החברים, ובהמשך גם שינוי משמעותי יותר באופן שבו ההסתדרות משרתת את חבריה ומסייעת לכונן חברה ישראלית צודקת ודמוקרטית יותר".

בעתירה כותבים עורכי הדין בשם טרצ’יצקי כי הסעיף בחוקת ההסתדרות המאפשר לכאורה בחירת יו"ר חדש בבינ"ה "מנוגד לדין ולעקרונות יסוד של שיטת המשפט", ומלכתחילה אמור לאפשר בחירת יו"ר כ"הסדר זמני". לדבריהם, ההחלטה לקיים את הבחירות בבינ"ה היא "נטולת תוקף ובלתי סבירה, בשל שורה של שיקולים, ומעל כולם מרחפת העובדה הבאה: ההסתדרות – אשר אין חולק על חשיבותה ותפקידה בחברה הישראלית – בוחרת שוב, בפעם הרביעית, לרוקן מתוכן את הליך הבחירות הקבוע בחוקת ההסתדרות לתפקיד יו"ר ההסתדרות, ולייצר דה-פקטו מנגנון ירושה פסול".

בנוסף לדברים שהובאו למעלה בשם ההסתדרות נמסר ממנה: "חוקת ההסתדרות קובעת כי תיערכנה בחירות לכלל המוסדות הנבחרים של ההסתדרות אחת לחמש שנים. עוד קובעת חוקת ההסתדרות כי כאשר תפקיד יו"ר ההסתדרות מתפנה במהלך תקופת הכהונה, בית נבחרי ההסתדרות יבחר את המחליף עד לתום תקופת הכהונה. מדובר בהסדר ראוי המתחשב במלוא השיקולים הרלוונטיים. הגוף הבוחר באמצע הקדנציה – בית נבחרי ההסתדרות – משקף בהרכבו הסיעתי את תוצאות הבחירות שהתקיימו בקרב כלל חברי ההסתדרות.

"ביום 17/3/2019 התקיים בבית נבחרי ההסתדרות דיון בהצעה לקיים בחירות מיוחדות לתפקיד יו"ר ההסתדרות, ולאחר בחינת כל השיקולים הנדרשים, הוחלט לדחות  אפשרות זו, בפרט לנוכח ה’שיתוק’ שבחירות עשויות לכפות דווקא בתקופה שבה ההסתדרות אמורה להיות חזקה ונחושה מול ההתקפות הפוליטיות על העבודה המאורגנת. עוד הובאו בחשבון שיקולים כלכליים, לוגיסטיים ואחרים.

"אנו חוזרים ומדגישים, כי ההסדר התקנוני שבית נבחרי ההסתדרות פועל לפיו עמד לביקורת שיפוטית, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון (לרבות במסגרת בקשה לדיון נוסף), והוא אושר תוך שנקבע כי ההסדר ראוי ועומד בכל אמת מידה חוקתית".