ישראל ולבנון יפתחו במשא ומתן לקביעת הגבול הימי בין המדינות

משלחת ישראלית תיפגש מחר (רביעי) עם נציגות ממשלת לבנון למשא ומתן על פתרון מחלוקת קו הגבול הימי בין המדינות. הפגישה, בתיווך אמריקני, תתקיים במתקן האו"ם בעיירה נאקורה בלבנון, כ-200 מטרים מקו הגבול בין שתי המדינות. גורם בכיר במשרד האנרגיה בתדרוך לכתבים: "מקווה שגם בלבנון יהיו פרגמטיים ולא ינסו ‘לנצח את האויב הציוני’ כפי שהם מנסים כבר עשר שנים".

את הנציגות הישראלית יובילו אנשי משרד האנרגיה, בראשות אודי אדירי, מנכ"ל המשרד, ומור חלוץ, ראש מטה השר יובל שטייניץ. עוד ישתתפו בשיחות דייוויד שנקר, ראש מחלקת המזרח התיכון במחלקת המדינה האמריקנית, וג’ון דורשר, שגריר ארה"ב לשעבר באלג’יר. האחרון יהיה המתווך בשיחות לכל אורכן.

לב המחלוקת

פרופ’ גדעון ביגר, מומחה לגיאוגרפיה ימית מאוניברסיטת תל אביב, אמר לאתר וואלה ב-2011 כי "השאלה היא איך ממשיך קו הגבול היבשתי שנמצא בין ישראל ללבנון ומגיע מראש הנקרה אל תוך הים".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לדבריו, על פי ממשלת לבנון קו הגבול היבשתי צריך להמשיך לתוך הים בקו ישר ממזרח למערב. ישראל, לעומת זאת, טוענת שהפרקטיקה הבינלאומית היא שכאשר מגיע הגבול לים, ההוא משורטט ניצב בזווית של 90 מעלות לחוף. "היות שהחוף בנקודה זו מעוקל", הסביר, "קו הגבול צריך להימתח בכיוון צפון מערב".

בעשור האחרון לא חלה כל התקדמות בנושא, כשישראל הצליחה לפתח מאגרי גז בשטחים הרחוקים מאזורי המחלוקת והפחיתה את התלות שלה ביבוא אנרגיה.

שטח המחלוקת מתחיל בכמה מאות מטרים בקרבת החוף, ומגיע ל-15 קילומטרים בקצה המים הכלכליים. במלים אחרות, כ-2% משטח המים הכלכליים של ישראל, וכ-3% מהשטח של לבנון.

לדברי הגורם במשרד האנרגיה, "אנחנו לאו דווקא אופטימיים ביחס לשיחות, אנחנו באים לתת לזה סיכוי. אני מקווה שגם בלבנון יהיו פרגמטיים ולא ינסו ‘לנצח את האויב הציוני’ כפי שהם מנסים כבר עשר שנים. אם לא נגיע להסכמה יכול להיות זה ייקח עוד עשור".

אירוע תקדימי עם ציפיות נמוכות

משא ומתן מסוג זה הוא אירוע יוצא דופן, ששני הצדדים בו מדגישים שלא מדובר במשא ומתן לשלום או או נורמליזציה, אלא ממוקד בליבון המחלוקת הימית בלבד. השיחות התאפשרו לאור ההיענות הלבנונית להצעה האמריקנית להפריד בין נושא קו הגבול היבשתי לימי, ולנהל מפגשים שיעסקו בקו הימי בלבד.

המניעים להסכמה זו נובעים מהמשבר הנוכחי בלבנון: חולשה מסורתית של השלטון המרכזי, תלות גדולה ביבוא אנרגיה ומשבר כלכלי חסר תקדים. המצב הפוליטי, בו כוחו של חיזבאללה נחלש, אפשר גם למתנגדים תקיפים של ישראל בפרלמנט הלבנוני לתמוך בקיום השיחות.

על פי הגורם במשרד האנרגיה, האפשרות למצוא משאבי גז ונפט חיונית ללבנון הרבה יותר מאשר לישראל. זאת לאור העובדה שלישראל שני מאגרי גז מפותחים (תמר ולוויתן), ואחד בפיתוח (כריש-תנין).

הגורם טען כי ההסכמה לשיחות לא הייתה קלה. "מזכיר המדינה מייק פומפאו ודייוויד שנקר כבר דילגו בין ירושלים לביירות עשר פעמים בשנתיים האחרונות, ויש משמעות גדולה לאבדן הזמן", הסביר, "דחייה של עשור בפיתוח מאגרי גז פירושה הפסד של מיליארדי דולרים. גם מחלוקת עם מדינה ידידותית כמו קפריסין נמשכת כבר חמש שנים, ומונעת ממנה לפתח את מאגר אפרודיטה, שגולש בחלק קטן לשטח המים של ישראל".

סביבה פוליטית נפיצה

ב-2018 החריף העימות, על רקע כוונת ישראל ולבנון להעניק רישיון חיפוש גז ונפט בשטחים סמוכים לשטחי המחלוקת.

מאז, בולטת במזרח התיכון הכוונה הטורקית להרחיב את פעילותה הימית, כולל הסכם תיחום קו גבול ימי עם אחת הממשלות בלוב, על שטחי המים של מצרים, קפריסין ויוון.

המצרים סיכמו עם היוונים על תיחום הקו הימי באופן סותר, כאשר הטורקים הביעו תרעומת על כוונת ישראל, קפריסין, ויוון לקדם תכנית לבניית צינור גז לאירופה והשתתפות בהקמת פורום גז אזורי בהובלת מצרים ובלעדיה.

הפעילות הטורקית לא מסתכמת בחתימת הסכמים בלבד, אלא גם בשליחת ספינות קידוח, מלוות באניות צבאיות, לשטחים שנויים במחלוקת.

למרות היחסים המתוחים בין ישראל לטורקיה, שר האנרגיה שטייניץ נפגש גם בשנים האחרונות עם בכירי משק האנרגיה במדינה, בכוונה לאפשר לה להשתלב ביוזמה, או לסלול יוזמה מקבילה להנחת צינור גז מישראל לטורקיה.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website