יש 3 סיבות למה התחלואה בחברה החרדית גבוהה יותר, זה לא קשור להנהגה שהיא אחראית ברובה

"זה יהיה מאוד מתסכל לראות שאנחנו עוברים סגר כזה, ומספרי התחלואה נשארים גבוהים״, אומר אלוף משנה במיל׳ בני בן ארי, מנהל בדסק החרדי של מנהלת הקורונה (מגן לישראל). ״אם הסגר ימשך אחרי סוכות יש סיכוי שנראה ירידה בתחלואה גם במגזר החרדי, אבל זה כבר תלוי גם בגורמים הפוליטיים״.

בן ארי הגיע לתפקיד בעקבות מפקדו מהצבא, האלוף במילואים רוני נומה, כיום הממונה על המאבק בקורונה בחברה החרדית.

אל"מ במיל’ בני בן ארי (אלבום פרטי)

כמי שמגיע מרמת השרון וצה"ל לבני ברק, מה היה הפער בין הציפיות שלך למה שפגשת במציאות?
"חשבתי שאפגוש ציבור שפחות מחובר למה שקורה במדינה. שפחות יודע מה קורה בעולם החילוני. גיליתי שזה ממש לא ככה. הם יודעים בדיוק מה קורה בעולם החילוני. נכון שהטלפון כשר אבל הם לא חיים בנתק מהעולם. יש גם הרבה אנשים שכן מחוברים לטכנולוגיה. לרבים כן אכפת מה חושבים בעולם החילוני והם לא רוצים להיות בבועה ובאנטי ולא מחפשים את זה״.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

3 מאפיינים לתחלואה בחברה החרדית

״לאוכלוסייה החרדית, על פי הניתוח שלנו, יש שלושה מאפיינים יחודיים שגורמים לתחלואה״, אומר בן ארי, ״המאפיין הראשון הוא סגנון החיים של החברה החרדית בדגש על המשפחות הגדולות ועל הקושי לשמור על בידוד.

"באוכלוסיה הכללית הסטנדרט הוא משפחה בת 4 נפשות שחיה בדירת ארבע חדרים, שאוכלת ביחד פעם בשבוע, במגזר החרדי זה אחרת. אנחנו רואים משפחות של 12 נפשות בדירת 3 חדרים וכולם יחד. הדבר הזה מהווה פוטנציאל הדבקה גדול.

"חיי הקהילה הם מאפיין מאוד בולט לעומת שאר האוכלוסיות. כשאתה מתנהל כקהילה ועם הרבה מפגשים בבתי הכנסת ואצל האדמו"ר כל התקהלות היא פוטנציאל הדבקה. גם בחסידויות נושא החברותא והתפילה ההמונית יותר חזק. יש פה פוטנציאל אפידמיולוגי גבוה לצערנו.

"המאפיין השני הוא הישיבות. מצד אחד הוא מעלה את שיעור ההדבקה, כשיש בחור ישיבה שמביא את הנגיף לישיבה שמתכנסת ל-45 ימים רצופים בלי ללכת הביתה, אז תהיה הדבקה המונית והמספרים גבוהים. מצד שני המספרים גבוהים בגילאי 17-24, פי שניים וחצי מהאוכלוסיה הכללית אבל כמות הנפטרים בציבור החרדי היא הכי קטנה כי רוב ההדבקה בגיל צעיר. על האוכלוסייה המבוגרת שומרים בצורה מרשימה ומשתדלים לא לקחת סיכון איתם.

"המאפיין השלישי הוא התקופה בה אנחנו נמצאים. אנחנו רואים את התוצאות של החזרה המוקדמת לימודים שהחרדים חזרו בא’ אלול, 21 באוגוסט ולא ב-1 בספטמבר. כל ההדבקות שקרו שם באו לידי ביטוי בתחילת ספטמבר ואת העלייה שאנחנו רואים עכשיו, הם התחילו במקום יותר גבוה. לדעתי הם מקדימים את האוכלוסייה הכללית בשבועיים ברמת התחלואה.

"בתוך כל זה אי אפשר להתעלם מכך שיש מספר מצומצם של חסידויות וחסידים שמתנהלים בחוסר משמעת. לא מקפידים על ההנחיות במודע לעומת רוב הציבור החרדי שכן שומר על ההנחיות ואף יותר מהציבור הכללי".

אם זה המצב, לא היה נכון להדק את הסגר רק לחרדים?
"אני מתעסק בדסק החרדי ואני לא יודע להגיד על אחרים. הסגר, איך שהוא מתנהל היום, הוא סגר בין עירוני, כך שבתוך העיר אין בעיה להתנהל. מי יודע להגיד אם אתה בטווח המותר או לא. אנשים לא הולכים עם מפה וגם למשטרה אין איך לאכוף.

"בתוך העיר יש לצערנו תנועתיות גבוהה ופוטנציאל ההדבקה קיים. מקומות העבודה עדיין פתוחים וגם הסופרים. אני מקווה שסגירת בתי הכנסת והמעבר לתפילות במקומות פתוחים תצמצם מעט את ההדבקה ויהיה יותר בטיחותי. אלו צעדים מתבקשים לאור הנתונים.

ההנהגה החרדית מעוניינת להלחם בתחלואה?
"חד משמעית כן. בסוף זה חוק ה-20-80. בסוף יש 20 אחוזים שעושים בעיות ושמונים אחוז שהם לעילא ולעילא והם מקשיבים לרבנים, לפרסומים ולהנחיות. הלוואי עלי חיילים בצבא שהיו מקשיבים ככה לפקודות ולהנחיות. ברור שיש כאלה שלא ומתכחשים לעניין אבל לשמחתי זה לא הרוב ואנחנו מנסים להתמודד בשיחות עם מנהיגים ובעלי השפעה, עם הרבה מאוד הסברה ואיפה שצריך אכיפה".

רוב המנהיגות החרדית אחראית ורצינית

"לשמוע רבנים שאוסרים על הליכה למקווה או על כניסה לבית הכנסת זה אירוע דרמטי עבור הקהילה החרדית״, אומר בן ארי, ״לשמוע שהולכים לסגור ישיבות  זה דרמטי. להגיד לחבר׳ה בני 17-24 שלא היו בבית שיישמרו בבידוד בבית, זה צעד דרמטי. אלו דברים שלא קל לעשות ובטח בחברה החרדית. רוב המנהיגות מתנהלת בצורה אחראית ורצינית".

בכל זאת אנחנו רואים תמונות של התקהלויות המוניות ללא מסיכות ולא לפי ההנחיות
"התקשורת מוציאה את אלה שלא נשמעים באופן מאוד בולט. קל בסגר לצלם את מי שמפר אותו. אנחנו מודעים לתמונות אבל הן לא מייצגות את הרוב. זה כמו לצלם מסיבת רחוב בתל אביב ולהגיד שכל העיר מתנהלת ככה. זה לא נכון".

אז מה אתם כן עושים עם התמונות?
״איפה שצריך מפעילים אכיפה. אנחנו פועלים עם הרשויות והפיקוח העירוני ויש אלפי קנסות״.

במגזר החרדי?
"בוודאי. הפחד מהגל הראשון גרם להקפדה גדולה, והרשויות המקומיות מוציאות כספים על חשבונן לפעולות אכיפה. לוקחים עובדים בשכר כדי להצליח למנוע תחלואה בערים".

את הרבי לא מעניין הפגנות

לאחרונה נעשית כל הזמן השוואה בין הפגנות לתפילות, אתה נתקל בזה בשטח?
"אני לא שמעתי מישהו בשטח שמדבר בצורה הזו. את זה מייצרים בתקשורת ובפוליטיקה כדי להביא לאיזה הישג. השטח לא מדבר ככה. הדברים לא עומדים אחד מול השני. הציבור החרדי רוצה את בתי הכנסת פתוחים כי זה חשוב לו, לא בגלל ההפגנות.

"את ההשוואה וההקבלה המציאו בתקשורת. את הרבי לא מעניין ההפגנות. מעניין אותו לשמור את הדת והמסורת ולהתפלל וככה גם החסידים. לפחות רובם המכריע. זה מה שחשוב להם ולאור זה הם פועלים".

למה לקח כל כך הרבה זמן לקבוע תקנות לחגי תשרי?
"אנחנו עבדנו על המתווה מאוד מוקדם אבל תהליך האישור לקח זמן. בעניין הזה יש לי ביקורת שהיה צריך להוציא את המתווה יותר מוקדם. בעת חירום התהליכים בממשלה צריכים להיות יותר קצרים והיה אפשר גם לעשות מהר יותר.

"מצד שני אני איש תפעול ולא איש פוליטי. להגיד שאני מצליח להבין את המנגנון הפוליטי בממשלה הנוכחית, אני מבין שיש מורכבויות אבל זה פחות העיסוק שלי ואין לי דעה על זה. זו המציאות בה אני חי. הייתי שמח לו היינו מוציאים דברים מוקדם ככל הניתן. יש דיונים, השגות ודעות חלוקות של אנשי מקצוע.

"בסופו של דבר, אנחנו צריכים להבין שיש למערכת אילוצים. אנחנו משתדלים להביא את המידע באופן מוקדם והוצאנו מוקדם את המתווה שאנחנו הבאנו לממשלה ואמרנו תתחילו להתארגן בידיעה שעוד יהיו שינויים. אנחנו נתנו מבחינתנו את מקסימום הזמן להתארגן".