כדי להשיב את העסקים לפעילות צריך להסתכל על כל הפרטים ולתת לציבור ביטחון

1. תכנית תמיכה ארוכת טווח לעסקים
הדבר הכי חשוב לזכור הוא שגם אחרי שניתן יהיה לחזור לפעילות כלכלית מלאה, המשק הישראלי יזדקק לסיוע ארוך טווח כדי להתאושש ממשבר הקורונה. עד כה הממשלה הציגה רק תכנית פיצוי שתאפשר לאנשים ולעסקים לצלוח את ההשבתה. אבל כדי להחזיר את הכלכלה לפעילות נדרשת השקעת אנרגיה גדולה יותר. המשק שיחזרו לפעילות עלול לסבול ממצב של ביקושים נמוכים. אחרי שרבים מאזרחי ישראל ספגו מכה כלכלית לא פשוטה הם יחשבו פעמיים לפני כל הוצאה.  כדי לעבור מעמידה במקום למצב תנועה המשק יזדקק לדחיפה רצינית. אחרת עלול המשק להיכנס למיתון ארוך טווח. ועסקים יצטרכו לנסות להעריך באיזה היקף לחזור לפעילות.
כדי לאפשר לעסקים להחזיר את העובדים, להזמין סחורה, לחתום על חוזים עתידיים, הם צריכים להאמין שהקונים יבואו. או לחילופין לדעת שיש מי שיחלוק איתם את הסיכונים. היעדר תכנית כזו תביא עסקים רבים לפתיחה מגומגמת , שתכלול החזרה של פחות עובדים לעבודה.
בעניין זה, לזמן התגובה משמעות דרמטית. את ההחלטות על איך וכמה יחזרו לפעילות, מקבלים בעלי העסקים היום. בהיעדר כל תכנית ברורה אין להם ברירה אלא להניח שאין להם סיוע. כדי לקצר כמה שניתן את תקופת השיקום ולהימנע משקיעה במיתון, הממשלה חייבת להציג תוכנית ברורה ומגובה במספרים והתחייבויות כמה שיותר מהר.

2. תכנית ברורה להפעלת מערכת החינוך
המשוואה של עבודה ומערכת חינוך היא פשוטה ומוכרת. ההורים הצעירים הם במקרים רבים עמוד השדרה של שוק העבודה. ללא מסגרת מלאה לילדים במהלך היום, עובדים רבים פשוט לא יוכלו לחזור לעבודה גם אם יוכלו וירצו. החלטה על הפעלה מחודשת של מערכת החינוך (לפחות לגילאים הצעירים) ביום ראשון הקרוב כבר התקבלה. לכולם גם ברור שלא מדובר בהפעלה שגרתית. כמה שעות ילמדו בכל יום? כמה ימים בשבוע ילמד כל ילד? באילו ימים לומד כל ילד והאם יהיה סינכרון בין אחים? כל אלו שאלות קריטיות כדי לאפשר להורים להיערך לשבוע העבודה הקרוב. במקרה הזה, הפרטים הקטנים חשובים מאוד ולפרסום פרטי התכנית והאופן שבו תיושם בכל מסגרת יש חשיבות כמעט כמו לעצם ההחלטה להחזיר את מערכת החינוך לפעולה.

3. חיזוק הקיבולת של מערכת הבריאות
שני מיליארד השקלים שהוקצו למערכת הבריאות לשיפור יכולתה להתמודד עם משבר הקורונה היו קריטיים לצמצום התפשטות המגפה. היום ברור שתקציב זה  מהווה רק קצה הקרחון של ההשקעה לה תידרש ממשלת ישראל כדי לחזור לפעילות משקית באופן חכם.
עד שימצא חיסון לקורונה שיוכל להיות נגיש לכלל הציבור, יש להניח שחזרה לפעילות משקית מעלה את האפשרות  לעלייה במספר החולים. מדובר בסיכון מחושב ולגיטימי שהממשלה לוקחת למול הפגיעה של הגבלות במשק. עם זאת, במקביל להקלות, הממשלה חייבת לדאוג לכך שמערכת הבריאות הישראלית תהיה מוכנה לטפל בחולים שימשיכו להגיע, ואפילו לדאוג לכך שמערכת תוכל להתמודד עם תרחיש של התפרצות מחודשת. הדבר ידרוש הקצאת משאבים לא מבוטלים למערכת הבריאות בתקופה הקרובה. משאבים  שיחזקו את הקיבולת של מערכת הבריאות, ויאפשרו רכישת ציוד קריטי ויצירת מרחבים נוספים לאשפוז. חרדה לא טובה לעסקים (למרביתם לפחות) כדי להקטין את רף החרדה בציבור הממשלה צריכה להראות שיש לה רשת ביטחון חזקה למקרה של התפרצות מחודשת.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

4. סיוע לענפים שלא יחזרו לפעילות בקרוב
גם אם החזרה לפעילות של חלקים גדולים במשק תהיה טובה ואפילו טובה מאוד,  לא מעט עסקים ישארו סגורים כמעט לחלוטין לעוד לתקופה ארוכה בעתיד. על פי ניתוח של בנק ישראל, הענפים האחרונים לחזור לפעילות מלאה יהיו ענפי התיירות והפנאי, שמעסיקים כ-14% מכוח העבודה בישראל. כדי לשרוד הענפים האלו יזדקקו לסיוע ממשלתי לטווח הארוך, והרבה ממנו. ככל שתקופת ההשבתה שלהם תהיה ארוכה יותר כך הסיוע שלו יזדקקו  כדי לחזור לרגליים יהיה גדול יותר. חשוב לזכור שמדובר בעסקים שנסגרו כי המדינה אוסרת עליהם להיפתח. מקומות עבודה טובים, מוסדות בעלי חשיבות לחברה הישראלית. אסור שימחקו.
הטיפול של המדינה באלעל מלמד שבמשרד האוצר פשוט לא מבינים את האמת הפשוטה הזו. בניגוד לחלק גדול מחברות התעופה הגדולות בעולם, נראה שבישראל מוכנים לתת לחברת התעופה המרכזית לקרוס. אל על, כמו יתר חברות התעופה, צריכה להכין את עצמה לחודשים ללא פעילות משמעותית גם בתרחישים האופטימיים ביותר. ללא התחייבות לסיוע מהמדינה, אל על, כמו חברות תיירות ופנאי אחרות, תאלץ לפטר חלקים גדולים ממצבת העובדים שלה כדי לשרוד. כך שנוסף לענף שלא משתקם, מובטלים נוספים יאטו את קצב היציאה של כל המשק מהמשבר.

5. המשך סיוע נדיב למי שלא חזר לעבודה
כאמור, חלק לא קטן מהעובדים ימשיכו ככל הנראה לשבת בבית לעוד חודשים ארוכים. כדי לדאוג ליכולתם להתקיים, הממשלה תצטרך להמשיך להעניק סיוע נדיב לעובדים האלו גם אחרי שהמשק יתחיל לחזור לפעילות. למעשה, לסיוע נדיב לאותם עובדים שנדרשים להישאר בבית גם לאחר שחלק גדול מהמשק חזר לפעילות יש יתרון כפול ומשולש.  מעבר לכך שהסיוע מעניק חבל הצלה למי שנפגע שלא באשמתו מהקורונה, הוא גם יאפשר למובטלים להמשיך לצרוך, ובכך ימתן את הפגיעה בביקושים. בנוסף סיוע כזה יאפשר לממשלה לקבל החלטות שקולות יותר לגבי החזרת המשק לפעילות. חלק גדול מהלחץ הציבורי לשחרר את ההגבלות, גם במחיר של סכנה בריאותית, נובע מהפגיעה העצומה בעסקים וכתוצאה מכך במשקי הבית בזמן הסגר. המשך סיוע נדיב לעובדי אותם הענפים שימשיכו להיות מושבתים בתקופה הקרובה היא קריטית. כמו כיפת ברזל שאפשרה לממשלה מרחב תמרון מול עזה כך חבילת סיוע למובטלים  תמתן את הלחץ על הממשלה ותאפשר לה לקבל החלטות לגבי הסגר משיקולי בריאות הציבור.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website