כלי נוסף להתמודדות עם המשבר הכלכלי: שבוע עבודה של 4 ימים

מספר מדינות ב-OECD בוחנות מהלך חדש להתמודדות עם החורבן הכלכלי שהביאה מגפת הקורונה: מעבר לשבוע עבודה בן 4 ימים בלבד. בבריטניה, גרמניה, פינלנד ואירלנד דוחפים כבר מספר חודשים לאימוץ שבוע עבודה מקוצר, בטענה שקיצור מבוקר יכול לסייע לעסקים לצלוח את משבר הקורונה. בשבוע שעבר, הודיע יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד על כוונתו לקדם את יוזמת סופי השבוע הארוכים בישראל.

ההצעה לעבור ל-4 ימי עבודה, שהולכת וצוברת תאוצה גם אצל עובדים וגם אצל מעסיקים, מבוססת על ההנחה שעסקים רבים זקוקים למסלול שיאפשר להוריד את שעות העבודה של עובדיהם כדי לחסוך בעלויות, בלי לפטר ולאבד אתם.

העיון הבסיסי שנדון במדינות השונות הוא הארכת סוף השבוע, מיומיים לשלושה ימים, בלי לפגוע בשכר העובדים. ההצעות לאופן ביצוע המהלך מגוונות, אבל רובן מכילות תקופת הסתגלות, בה הממשלה תפצה עסקים בעבור חלק משעות העבודה שאבדו. על פי תכניות אלו, תקופת ההסתגלות תאפשר למשק "להתרגל" לשבוע עבודה מקוצר על ידי התאמת רמות השכר והמחירים למצב החדש.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

התמיכה בקרב המעסיקים מתרחבת

למרבה ההפתעה, לא כל המעסיקים מתנגדים לרעיון. למעשה, הטענה שקיצור שבוע העבודה יתרום לעלייה בפריון העסקים מתקבלת על יותר ויותר מעסיקים בכלכלות המפותחות.

ב-2019 חברת בת של מייקרוסופט ביפן ערכה "ניסוי", במהלכו קיצרה את שבוע העבודה ל-4 ימים בלבד. בנובמבר של אותה שנה, פרסמה החברה את תוצאות: עלייה של 40% בתפוקה, לעומת אותה התקופה בשנה הקודמת.

אנדרו ברנז, איש עסקים בריטי שקיצר את שבוע העבודה בחברה ניו זילנדית בבעלותו, כתב לאחרונה ספר שעוסק בהצלחת הניסוי.

וסקר שנערך בקרב מעסיקים אירים העלה כי 50% מהם מתייחסים לאפשרות של קיצור שבוע העבודה ביום נוסף כ"ריאלית".

התקדים ההיסטורי

שבוע עבודה של חמישה ימים, הנהוג באירופה וצפון אמריקה הוא חדש למדי, והונהג גם הוא כתגובה למשבר כלכלי חריף. למעשה, על אף הקיצור ההדרגתי בשעות העבודה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, רק במסגרת התגובות של ממשלות המערב לשפל הגדול של שנות ה-30 אומצו חוקים המחייבים מעסיקים להעניק יומיים חופש בשבוע.

ארה"ב, למשל, אימצה חוק הקובע מקסימום של 40 שעות עבודה שבועיות, שהוביל ליצירת שבוע העבודה המוכר לנו היום, רק ב-1940. הרקע לחקיקה השפל הגדול, שהביא לפיטורים המוניים. חבילת התימרוץ הממשלתית, הידועה בשם "הניו דיל", הכילה סעיפים שקיצרו את שבוע העבודה, הפחיתו עלויות למעסיקים ועודדה אותם לחזור ולהעסיק עובדים.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website