“כל מי שחשב שיעשה את האקזיט של חייו כשקנה נפט כשהמחירים ירדו, הולך לפשוט את הרגל”

"זו מציאות משוגעת, אין לזה תקדים בהיסטוריה", אומר ד"ר יוסי מן, כשהוא מתבקש להסביר מה עובר על שוק הנפט. מן, ד"ר בלימודי מזרח תיכון, מומחה לשוק הנפט ומרצה באוניברסיטת בר אילן ובבינתחומי בהרצליה, רגיל לקום כל בוקר לתהפוכות של שוק הנפט, אבל מציאות כזו הוא לא ראה: רוב המדינות המפותחות עוברות שבועות של הפחתה דרמטית בפעילות המשקית, המכוניות עומדות בחניה, המפעלים לא מייצרים, המטוסים לא טסים. הביקושים נחתכו והעסק השתגע.

"אנשים ראו את המחיר יורד בצורה דרסטית וקפצו לעשות קופה", אומר מן, "הם קנו נפט בחוזים עתידיים במחיר זול מאוד יחסית למחירים לפני המשבר, אבל הם נתקעו איתו ועכשיו אין למי למכור. הגיע הזמן לממש את החוזים ובכל העולם אין ביקוש. המחיר לא יישאר על 16 דולר לחבית, הוא כנראה יעלה בהמשך, כשיתחילו במשקי העולם לחזור לפעילות.

במזרח התיכון, מחיר הנפט הוא תמיד קטליזטור לתהליכים גיאופוליטיים. המדינות מפיקות הנפט כמו סעודיה, איראן, מדינות המפרץ, רוסיה, מקסיקו, תלויות באופן משמעותי במחיר הנפט

"בינתיים מי שקנה מאחסן את הנפט ומחכה. כאן נוצרת בעיה חדשה – כשכולם מאחסנים אין יותר מקום במחסן – מחיר האיחסון עולה. מי שמועד המימוש של החוזה שלו מתקרב, תקוע. מצד אחד אף בית זיקוק לא מעוניין לקחת מהם את הנפט, כי אין ביקוש לתוצרים, מצד שני כל יום אחסון עולה כסף וכבר אין איפה לאחסן את הנפט. כך נוצר המצב האבסורדי שבו החוזים העתידיים, מציגים מחיר שלילי לחבית".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ומה המצב הזה של עודפי היצע עושה לענף?
"בתי זיקוק נפגעים בצורה מאד קשה מהמשבר. אין להם פעילות. יש אצלם מלאי ענק של בנזין, ופשוט אין לזה ביקוש. כך שחברות בתי הזיקוק הן החברות שהכי יפגעו. חוץ מזה יש את החברות שמייצרות נפט, בארה"ב אלו חברות הפראקינג (פצלי שמן) שמאבדות כדאיות הפקה כשהמחיר יורד מתחת לרמה מסוימת. בכל העולם יש חברות נפט שמפיקות בשיטות המסורתיות. גם הן וגם הן יסגרו בארות בקצב מאד מהיר בזמן הקרוב".

"הבנקים האמריקאיים חשופים לפגיעה"

אלא שהסכנה הגדולה היא דווקא ההשפעה המשנית של הפגיעה בחברות הנפט. לטענתו של מן, בנקי ההשקעות הגדולים בארה"ב חשופים בקנה מידה רחב לחברות הנפט, בהיקף של מאות מיליארדי דולרים.

"מה שמפחיד פה זה הבנקים האמריקאים, סיטי גרופ, ג’י פי מורגן, בנק אוף אמריקה, כל הענקים. הם נתנו לחברות הפקת הנפט הלוואות ענק כשמחיר החבית היה 70 דולר, מתוך הבנה שיש פה תעשייה משגשגת. עכשיו אין פעילות והם חשופים נורא לפגיעה הזו. אהיה זהיר ואומר שמדובר על מאות מיליארדי דולרים. יש שמדברים על טריליונים".

ביקור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ורעייתו מלניה בסעודיה, יחד עם המלך סלמאן, בימים טובים יותר (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

זו פגיעה שיכולה להפוך למשבר כלכלי נוסף?
"בטח. אם הבנקים נפגעים כל המערכת הפיננסית האמריקאית בסכנה. הריביות יעלו, הם יבקשו מאותן החברות להחזיר כמה שיותר מהר את החובות, מה שיגרום להן לפשוט את הרגל. או שהם יבקשו סיוע מהממשלה. מדובר על תרחיש אסון. זו כנראה הסיבה שטראמפ נלחם על תעשיית הנפט, כי הוא מבין כמה המערכת הפיננסית חשופה אליה".

אבל הנזק למשקיעים לא חייב להגיע מהבנקים. מן מדבר גם על קרנות גידור וספקולנטים, שהימרו על מחיר הנפט ועכשיו מוצאים את עצמם עם כמות גדולה של סחורה והפסדים עצומים. "כל מי שחשב שהוא הולך לעשות את האקזיט של חייו כשקנה נפט כשהמחירים ירדו הולך לפשוט את הרגל, אלא אם הוא מכר מוקדם. בכל מקרה הוא הפסיד המון כסף".

הסעודים הגיבו מהר כשפרץ המשבר ותכננו מהלך שיגן עליהם. הם ראו מה הולך להיות והם מנהלים את המשבר הזה מאד יפה
"מי שמושקע במניות הנפט נפגע בטווח הקצר"

ואחרי זה יש גם את ההשקעות של הציבור. "קרנות הפנסיה הישראליות אמנם לא נכנסות להימורים על מחיר הנפט הזה, זה סיכון ענק בשבילן, זה לא עובר את הוועדות", אומר מן, "אבל הן כן חשופות למניות חברות הנפט, כל מי שמושקע במניות של החברות האלו נפגע בטווח הקצר".

אבל יש גם צד חיובי לסיפור? נפט זול טוב לצרכנים לא?
"זה נהדר לצרכן, אם לא הייתה קורונה. בארצות הברית, מחיר של 16 דולר לחבית מתורגם לבנזין במחיר לצרכן של 80 סנט לליטר (כ-2.8 שקלים), פחות או יותר. בארץ זה עובד אחרת קצת, אבל גם רואים כבר את הפחתת מחירי הדלק, ויש לזה משמעות לגבי מחירי כל המוצרים. בסופו של דבר הנפט הוא חלק מתהליך הייצור וההובלה של כל מוצר כמעט – מזון, הלבשה, תחבורה. העניין הוא שאנשים ממעטים לנסוע, אין כמעט טיסות. שזו בעצם הסיבה לירידת המחירים. כשהביקושים יחזרו לעלות נראה גם את המחיר של הנפט חוזר לעלות. הבורסה מתמחרת היום חוזים שנה קדימה באזור 40-30 דולר לחבית."

חביות נפט. "כשהביקושים יחזרו לעלות נראה גם את המחיר של הנפט חוזר לעלות" (Shutterstock)

"הרוסים עצרו את ייצוא החיטה כדי ללחוץ על הסעודים"

מה צניחת הנפט עושה לשחקנים במזרח התיכון?
"במזרח התיכון, מחיר הנפט הוא תמיד קטליזטור לתהליכים גיאופוליטיים. המדינות מפיקות הנפט כמו סעודיה, איראן, מדינות המפרץ, רוסיה, מקסיקו, תלויות באופן משמעותי במחיר הנפט. כולן מפסידות בשלב הזה. הסתכלות על המהלכים מראה שהסעודים הגיבו מהר כשפרץ המשבר ותכננו מהלך שיגן עליהם. הם ראו מה הולך להיות והם מנהלים את המשבר הזה מאד יפה.

"כשהם הבינו שמשבר הקורונה הופך למשבר משמעותי הם מיד הורידו באופן דרמטי את המחירים ללקוחות שלהם. הם העריכו שלא יהיה ביקוש אז הם הציעו מחירים מאוד נמוכים בחוזים עתידיים ושריינו לעצמם לקוחות. הסינים לדוגמה, רצו לסגור איתם עסקאות. הסעודים למעשה כובשים את הלקוחות של איראן ועיראק ובעיקר של רוסיה. הם העריכו שמחיר נמוך יביא את כל מדינות הנפט לקיצוץ תפוקות משמעותי, אז הם עשו מהלך של ‘תמות נפשי עם פלישתים’. הם יצליחו לעמוד בתקופה הזו, והמתחרות שלהם כנראה שלא. בסוף הן יחזרו אליה למשטר של אופ"’ק וסעודיה תחזור להוביל את השוק. זה תהליך שהם ניסו לעשות במשך תקופה ארוכה ואולי המשבר הזה יעזור להם להצליח סוף סוף".

ומה קורה עם השחקנים האחרים?
"המצב בעיראק ובאיראן קשה מאוד. אלו מדינות עם חובות עתק, שהנפט הוא הכנסה עיקרית עבורן. זה מצב שעלול לייצר שם חוסר יציבות רצינית. יצואנית גדולה נוספת היא רוסיה, שנפגעת מהמהלך של סעודיה. התגובה שלה מעניינת, כי רוסיה היא גם יצואנית חשובה מאד של חיטה. כרגע יש שם החלטה שלא לייצא חיטה למדינות המזרח התיכון. זה צעד בכלל לא מופרך במטרה ללחוץ על הסעודים. זו עלייה במחירי החיטה בתחילת הרמדאן, כשהמזרח התיכון מאוד חשוף לדבר הזה. מצרים ואלג’יר למשל הן יבואניות החיטה הגדולות בעולם, הדבר הזה יכול לגרור לחץ של רעב. לא מזמן היו מחאות אדירות בירדן על עליית מחירי הפיתות. הזעם ברחובות הורגש טוב מאוד. זה לא צחוק, המקומות שהמשבר הזה יכול להתגלגל אליהם".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website