כמו באירופה: פחי מחזור בשלושה צבעים יוצבו בכל בניין

כמות הפסולת המוטמנת תיחתך ב-75% ויותר ממחצית מהפסולת העירונית תועבר למחזור עד 2030. אלה היעדים השאפתניים שהציב המשרד להגנת הסביבה בתכנית האסטרטגית לטיפול בפסולת שהתפרסמה היום (שלישי).

כחלק מהתכנית, יוקמו מתקני מיון וטיפול בפסולת, יוגברו התמריצים לתושבים להפרדת פסולת, ובכל שכונה ובניין יוצבו פחים בשלושה צבעים: פח חום לפסולת אורגנית, פח כתום למגוון חומרים מתמחזרים "יבשים" (ולא רק לאריזות כפי שקיים היום), ופח ירוק לפסולת שיורית-כללית.

פינוי פח מחזור אריזות בראשון לציון. רק השאריות ייטמנו או יישרפו (צילום: Victoria Shapiro / Shutterstock.com)

פחי מחזור ייעודיים נוספים יוצבו ברמת הרחוב, השכונה או היישוב. במשרד מציינים כי התכנית תחסוך מיליארדי שקלים למשק הישראלי ותקטין את הנזק הסביבתי של הפסולת.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

התכנית מגיעה לאחר שנים של קיבעון בתחום הטיפול בפסולת בישראל, למרות המודעות הגוברת לבעיית הפסולת במדינה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כל אזרח בישראל מייצר בממוצע 1.76 ק"ג פסולת ביום – כ-30% מעל הממוצע באיחוד האירופי. קצב גידול הפסולת בישראל עומד על כ-2.6% בשנה בעשור האחרון.

שיעור הטמנת הפסולת בישראל הוא 80% כיום – מהגבוהים ב-OECD, ושיעור המחזור נמוך יחסית. ביוזמת השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, מונה צוות מקצועי של המשרד בראשות המנכ"ל דוד יהלומי, שבחן בחודשים האחרונים את מדיניות הניהול של משק הפסולת בישראל.

סכמת הטיפול בפסולת עם יישום חלופת המדיניות הנבחרת (2030) (מתוך התכנית האסטרטגית של משרד הגנת הסביבה)

הצוות בחן שלוש חלופות לטיפול בפסולת, ולבסוף החליט על אימוץ מדיניות הדומה לנהוג במדינות מערב אירופה המובילות בטיפול בפסולת, תוך הפרדה במקור של הזבל האורגני והזבל "היבש" שניתן למחזור, וקביעת תמריצים כלכליים להפחתה ולהפרדה במקור, תוך השבה לאנרגיה של הפסולת השארייתית בלבד.

התכנית החדשה תתעדף הפחתת פסולת ומחזור על פני פתרונות כגון הטמנה ושריפה. לפי התכנית החדשה, המשרד יקדם הקמה של מתקני מיון וטיפול בפסולת בעזרת השקעות מכספי קרן הניקיון. עקרון "המזהם משלם" יחוקק על פסולת, תוך החלת האחריות והעלות לטיפול בפסולת על יצרני הפסולת. עוד יורחבו התמריצים לרשויות מקומיות לעידוד משקי בית להפחתת פסולת ולהפרדתה במקור.

מיון הפסולת יתחיל כבר מהבית

אחד השינויים המרכזים המוצעים בתכנית הוא בפחים המוצבים בסמוך לכל בית ובניין. התכנית מציעה להציב שלושה פחים: פח חום לפסולת אורגנית שתועבר למרכזי קומפוסט, פח כחול למגוון רחב של חומרים מתמחזרים יבשים, שיועברו למרכזי המיון ומשם למפעלי המחזור, ופח ירוק לפסולת כללית, שתעבור גם היא למרכזי המיון כדי לחלץ את הפסולת שניתנת למחזור. השאריות יוטמנו או יישרפו במתקן להשבת אנרגיה מפסולת.

במשרד מדגישים כי יישום המדיניות החדשה יאפשר את השגת היעדים הבאים עד שנת 2030: 54% מהפסולת תועבר למחזור; 100% מהפסולת האורגנית תופרד ותמוין; 20% מהפסולת תוטמן – כולה אחרי טיפול; ופליטות גזי החממה יופחתו ב-47%.

"אחרי יותר משני עשורים שבהם ישראל דרכה במקום בכל הקשור בטיפול בפסולת, הגיע הזמן לשינוי ולמעבר מכלכלה ליניארית לכלכלה מעגלית", אמרה גמליאל. "התוכנית האסטרטגית החדשה שאנחנו מציגים כיום מאמצת את הסטנדרטים הנהוגים במדינות המתקדמות לטיפול בפסולת והופכת את הפסולת ממפגע למשאב.

"לא ייתכן שנמשיך להטמין כ-80% מהפסולת באדמה, תוך פליטת גזי חממה, זיהום קרקע ומי תהום ואובדן משאבים יקרים. יישום האסטרטגיה יקדם את תעשיית המחזור בישראל, ובכך יסייע למשק לחזור לצמיחה לאחר משבר הקורונה. הרשויות יחסכו מאות מיליוני שקלים לשנה ב-2030".