להוציא את העוקץ

בעוד הממשלה מתנדנדת, הרשות להגנת הצרכן רוצה לקדם צעדים להגנה על קשישים מפני פעולות עוקץ. בעזרת 10 מיליון שקלים ותוספת של 25 תקנים, מבקשת הרשות להגביר את האכיפה הפלילית והאזרחית נגד "חברות העוקץ", לצד הגברת החינוך וההסברה בנושא.

לאחר הוראת הפיקוח על הבנקים, והצעת חוק המקודמת בנושא, כעת מתגייסת הרשות להגנת הצרכן לתכנית רחבה יותר להקשות על פעולתן של "חברות העוקץ".

בראש התכנית החדשה שהכין משרד הכלכלה, אליו מסונפת הרשות, כלולות הוספת סמכויות לרשות להגנת הצרכן להגיב על מקרים של עוקץ, ואפילו לגרום להשבת כספים מ"עוסק מפר בנסיבות מחמירות". לפי התכנית, חברות שיווק טלפוני יחוייבו בהקלטת השיחות ומסירת ההקלטות ללקוח לפי דרישה. הדרך ליישום לא תהיה קלה – הביצוע מחייב קבלת החלטת ממשלה ותיקוני חקיקה, הקצאת כספים ותקנים בתקופה של ממשלה שימיה ספורים כשעל הפרק קיצוצים בתקציב. הפתרון המיידי: לעודד את הציבור לבחון ב"זכוכית מגדלת" את החיובים באשראי ולוודא שכולם מוצדקים.

עיקרי התוכנית – הצעה להחלטת הממשלה:

חיזוק האכיפה הפלילית:

  • החמרת רף הענישה הפלילית בחוק הגנת הצרכן, בדגש על הפרה כנגד צרכן מוחלש (מ-3 ל-5 שנים בתוספת חובת מאסר בפועל).
  • הטלת אחריות פלילית אישית על מי שמילא תפקיד בכיר בעסק והיה מעורב בביצוע העבירה (להבדיל מאחריות מופחתת על נושא משרה בשל העדר הפעלת פיקוח).
  • מתן סמכות לחפש ולתפוס חומר מחשב.
  • מתן סמכות לקבלת נתוני תקשורת.

חיזוק האכיפה המנהלית:

  • פגיעה בצרכן מוחלש = "נסיבות מחמירות" ומכאן שהעיצומים שיוטלו מוגדלים פי אחד וחצי.
  • הטלת עיצום כספי אישי גם על נושא משרה שמעורב בהפרה.
  • הסמכת הממונה לקבוע כי עוסק הוא "עוסק מפר בנסיבות מחמירות", ולקבוע כי אין לחייב את הצרכן בגין עסקאות עמו ועל העוסק להשיב לצרכן כספים שהוציא במסגרתן.
  • להורות לחברות כרטיסי אשראי על עצירת הסליקה של העוסק המפר.
  • מי שהממונה קבע שהיה מעורב בעסק מפר בנסיבות מחמירות יהיה מנוע מלהגיש בקשה
  • לרישום חברה חדשה, או לחבור לחברה קיימת.

חיזוק כוח התביעה האזרחית של הצרכן

  • הקלטת שיחות שיווק: הטלת חובה על העוסקים בשיווק מרחוק להקליט את השיחות עם הצרכנים, לשמור אותן ולמסור אותן לצרכן ולרשות על-פי דרישה.
  • הקלה על תובע אזרחי: לקבוע כי דרישת תשלום עיצום כספי מהווה ראיה לכאורה לביצוע ההפרה בכל הליך אזרחי, בכדי לתת בידי הצרכן כלי לתבוע עוסקים מפרים בלי צורך להוכיח את עצם ההפרה.

שירותים של המדינה להגנה על הצרכן המוחלש

  • מאגר "אל תתקשרו אלי" – השלמת החקיקה, בנייה וניהול המאגר והנגשתו הפעילה לצרכנים המוחלשים.
  • הסברה, חינוך, הגברת מודעות והעצמת הצרכנים להתגוננות מפני ניסיונות ניצול ועוקץ.

חיזוק הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

  • תוספת של 10 מיליון שקלים לתקציב הרשות – לטובת פעולות הסברה, חינוך, הגברת מודעות.
  • תוספת של 25 תקנים – לתגבור החקירות, המודיעין, העיצומים, הלשכה המשפטית ופניות הציבור.

מוקד טלפוני (shutterstock)

הקרדיט מגיע כשהדברים יקרו במציאות

הרשות להגנת הצרכן שייכת למשרד הכלכלה, ושר הכלכלה אלי כהן הודיע היום (ראשון) לתקשורת על השקת התכנית, כאשר לצידו אנשי הרשות לסחר הוגן. להכרזה לא הוזמן חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) אשר יזם בתיאום עם השר כהן הצעת חוק המיועדת להקל על חברות אשראי להפסיק לסלוק כספים בעבור חברות העוקץ. השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, שמשרדה מפעיל מספר תכניות למען קשישים, דווקא הופיעה לצידו של כהן בסופו של דבר. כאשר ריח הבחירות עולה באוויר, טבעי שחברי הכנסת והשרים רוצים להדגיש את הישגיהם ופעולותיהם למען הציבור. ככלל, מצער שהאזרחים המוחלשים לא נמצאים בסדר יומם של מרבית חברי הכנסת באופן שגרתי. לפני הקרדיט, האתגר הוא קודם כל להפוך את ההחלטות למציאות ומכיוון שזה ממש לא פשוט כרגע, חברות העוקץ יכולות בינתיים להמשיך במעשיהן, וגם להתכונן ליום שאחרי.

צדק והוגנות עולים כסף

בעולם המסחר והעסקים, בייחוד אלו שמתבססים על כמות גבוהה של עסקאות, כמו בעולם כרטיסי האשראי, יש חשיבות יתרה במודל העסקי לפשטות וקלות ביצוע, שמתּרגמות גם להקטנת עלות העסקה עצמה. הבעיה נוצרת בעת מעשי מרמה, או כאשר יש ויכוח לגבי החיוב עצמו, כמו במקרה של הכחשת עסקה, ויכוח על המחיר, או גביה בלתי מוסברת על שירות סמוי או מפתיע – וזו המתכונת המקובלת של עוקץ קשישים. אכיפה הוגנת, בה שומעים את שני הצדדים ופוסקים בכל מקרה לגופו היא פעולה יקרה לביצוע ואף חברה מסחרית לא מעוניינת לנפח לעצמה את ההוצאות בתחום זה.

נוכלים בטלפון ובאינטרנט (צילום: Shutterstock)

בדרך כלל, עולמות המסחר בנויים לפי הטיה מראש לטובת אחד הצדדים. כך למשל, עולם הגביה באשראי הינו מוטה לטובת הסוחרים, וצרכנים שמעוניינים במימוש זכויותיהם בחוק נדרשים למאמצים עילאיים כדי להפעיל אכיפה כלשהי לטובתם, שעשויים לכלול פתיחת תיק במשטרה, הקלטת שיחות, אם יש להם את היכולת הטכנית וטרחו לעשות זאת, ודרך כלשהי ליצור קשר גם עם הסוחר.

לעומת זאת, זירות מסחר בינלאומיות, דוגמת EBAY, מקיימות מערכת אכיפה אשר מוטה באופן די קבוע לטובת הצרכן ומפלות לרעה את הסוחרים. בשני המקרים, הדרך ליצור מערכת "רזה" וזולה היא להעדיף מראש את אחד הצדדים. לכן, החלק הקריטי בתכנית החדשה של משרד הכלכלה לא נמצא דווקא בסמכויות החדשות שתובעת הרשות להגנת הצרכן לעצמה, אלא בתקנים ובכספים בנדרשים לטובת כח אדם שמסוגל להתמודד עם תלונות לגופו של מקרה. אמנם לא מדובר בסכומים גבוהים, אך באווירה הפוליטית הנוכחית, של הקדמת הבחירות וקיצוצי תקציב, לא יהיה קל לממש את ההצעות.

הפתרון המיידי והחלקי

בהיעדר כלים מיידיים בידי המדינה להגן על קשישים מפני תופעת העוקף בעסקאות טלמרקטינג, יש משמעות גדולה לתודעה הציבורית. כל מי שמסוגל לבדוק בקפדנות את הוצאותיו החודשיות ובייחוד את חיובי האשראי וטורח לעורר גם את מכריו וקרובי משפחתו לעשות זאת, מצמצם בפועל את המרחב החופשי לקיום "עוקצים". הבעיה היותר קשה קיימת בקרב אנשים בודדים, ללא משפחה או חשיפה לידיעות בתקשורת על הבעיה. אלו הם ה"לקוחות המועדפים" למעשי עוקץ וניצול ואליהם קשה להגיע.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website