להפסיק את הקמפיין הדמוני המתמשך כנגד ערביי ישראל

הגל הסוער התורן כנגד דבריה של אשת התקשורת רותם סלע שתקפה את דברי השרה רגב כי גנץ יקים ממשלה עם המפלגות הערביות מהווה חלק ממגמה מתמשכת מדי מערכת בחירות ההופכת את ערביי ישראל לשעיר לעזאזל. הדבר הופך לכלי פופוליסטי יעיל ופשוט המשמש כמשאבת מנדטים מוכחת עבור גוש הימין. לפני למעלה מ-70 שנה כתבו וחתמו מייסדי האומה על מגילת העצמאות שעיקרה כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. עברו השנים ועדיין אין חוקה לישראל, כשרק לפני 27 שנים עברו בכנסת ה- 12 שני חוקי יסוד שמגדירים את מטרת החוק ועיקרם: "לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", כשראש הממשלה שהיה חתום על חוקים אלה הוא יצחק שמיר המנוח.

מאבטחים מפנים פעילים שמניפים עותקים של מגילת העצמאות ביציע מליאת הכנסת במהלך הדיון על חוק הלאום, 8 באוגוסט 2018 (יונתן זינדל פלאש90)

וו החיבור שמייצר קשר גורדי בין המדינה היהודית למדינה הדמוקרטית, מעלה תהיות קשות בנוגע לצורה הפופוליסטית, שטחית וגזענית שבה מתנהלת מערכת הבחירות הנוכחית. ניסיון העבר לצערנו מוכיח כי מגמה זו תלך ותגבר ככל שנתקרב ליום הבחירות. מצד אחד, יוזם ראש הממשלה נתניהו חיבור אקטיבי עם מפלגה בעלת ניחוח גזעני מובהק דוגמת עצמה לישראל, ומצד שני מוקיע ומוציא מן המחנה מעל חמישית מתושביה הלא יהודים שזכאים לשוויון אזרחי מלא.

נתניהו הגדיל לעשות בנאומו לאחר הקמת מפלגת כחול לבן וציין כי המפלגות הערביות באמצעות נציגיהן בכנסת ישראל חותרות תחת מוסדות המדינה ופועלות לחיסולה של מדינת ישראל. זו התייחסות שמצטרפת ל"אמירות שפר" נוספות בנושא ובראשן האמירה: "הערבים נוהרים לקלפיות" ערב הבחירות הקודמות- אמירה חסרת כל אחיזה במציאות שכל מטרתה (שכידוע הצליחה מעבר לציפיות), הייתה להניע מצביעים לקלפי תוך נגיעה צינית וקרה בפחדים הקמאיים ביותר הקיימים בחברה הישראלית.

לאורך השנים תושבי המדינה הערביים מימשו את הזכות הדמוקרטית הבסיסית לבחור ולהיבחר באמצעות הצבעה למפלגות ציוניות בראשן מפלגת מפא"י, וככל שהלכה והתערערה מערכת היחסים בין נציגי המגזר הערבי לרשויות השלטון בישראל, הלכו ופחתו אחוזי ההצבעה לבחירות, בד בבד עם שינוי דפוסי ההצבעה שהתמקדו במפלגות סקטוריאליות ערביות. ניתן היה לראות זאת לאחרונה בהתגייסות מרשימה לטובת הרשימה הערבית המשותפת שגובשה לאחר שאחוז החסימה לכנסת עלה באמצעות חוק שיזם אביגדור ליברמן ושנתפר עבור מטרה אחת בלבד – מניעת ייצוג ערבי בכנסת ישראל.

הנחת היסוד הבסיסית בדמוקרטיה היא כי כל אזרח במדינה זכאי לשוויון זכויות ללא הבדל דת, גזע ומין. אמנם בחוק יסוד הכנסת הוכנסו הסתייגויות לגבי רשימות שיכולות לרוץ, כשלדוגמה בבחירות 1988 נפסלה מפלגתו של הרב כהנא לאחר שוועדת הבחירות קבעה כי מטרותיה גזעניות, אך מעבר להסתייגויות האמורות כל אזרח או קבוצת אנשים רשאים להתאגד, להתמודד ולקבל ייצוג פוליטי.

מעיון קצר במצעה של מפלגת חד"ש עולה כי היא מקבלת את זכות קיומה של מדינת ישראל, וזאת בניגוד לטענתו הפופוליסטית והלא מבוססת של נתניהו בנאומו. בסעיף הראשון מדובר על הקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל – תזה עליה חזר נתניהו בעצמו מספר פעמים, כשהוא מצדד בפומבי ברעיון שתי מדינות לשני עמים.

עד מתי יעשו נתניהו וחבר מרעיו בגוש הימין שימוש נלוז בערביי ישראל? מחד, כל מערכת בחירות מוצגים ערביי ישראל כגיס חמישי לצורך צרכים פוליטיים צרים. מאידך, עם היבחרו לראשות הממשלה יוצא נתניהו בהתנצלות פומבית על אמירותיו המפלגות ואף משקיע קרוב לחמישה מיליארד שקלים בתכניות חומש לקידום ושיפור חיי האוכלוסייה הערבית בישראל.

מן הראוי שההסתה שלוחת הרסן של נתניהו וחבר מרעיו בליכוד ובקואליציה כנגד המגזר הערבי תפסק לאלתר, אם מדינת ישראל מבקשת להיות ראויה להיקרא מדינה דמוקרטית, שכן גם בערכיה המוסריים של היהדות קיימת חשיבות רבה במתן יחס הוגן לגרים.

נתניהו, נסה פעם אחת להתעלות על עצמך ועל צרכיך הפוליטיים הצרים ותוכיח במערכת הבחירות הנוכחית כי אתה מסוגל להשתחרר מתואר הקמפיינר הטוב בעולם לטובת התואר ראש הממשלה של כל אזרחי מדינת ישראל.

ד"ר אסנת עקירב היא ראש החטיבה למדעי המדינה באקדמית גליל מערבי