ללא “מט” אחד

הקרב על תואר אלוף העולם בשחמט מספק שלל כותרות, המרכזית שבהן היא העובדה שבמהלך עשרה קרבות רצופים הוכרז תיקו והמתמודדים לא הצליחו להגיע להכרעה. מגנוס קרלסן מגן כעת על תוארו כאלוף העולם בשח-מט, בסדרה המתקיימת בלונדון. מולן ניצב פביאנו קרואנה, אמריקאי ממוצא איטלקי, בן 26. קרלסן, נורווגי בן 27, זכה בתואר בהיותו בן 22 בשנת 2013 ומאז הגן בהצלחה על תוארו.

עשרת המשחקים הראשונים בסדרה הסתיימו כאמור בתיקו, מה שמהווה שיא עולם חדש. אמש הסתיים המשחק העשירי ומחר (שבת) יערך המשחק הבא. במסגרת הדו-קרב שני המועמדים נעזרים בצוות אימונים אנושי, בתוכנות מחשב וגם במודיעין על אימוני הצד השני, כל זאת בכדי לאתר את נקודת הכשל שדרכה יהיה אפשר לחדור את הגנות האויב. בינתיים, רק פעם אחת בסדרה היה רגע כזה, בו מחשב-על מצא אפשרות ודאית לניצחון של קרואנה, אך במציאות איש מהשחקנים לא זיהה אותה והעימות נמשך ללא יתרון לאף צד.

בדבר אחד שח-מט שונה מכל סוגי התחרויות הספורטיביות והוא ביכולת לשחזר במדוייק כל משחק ידוע שלך או של יריביך. אם כך מה היו המהלכים שהובילו אותנו לשיא החדש? החודש נפתחו משחקי אליפות העולם בלונדון 2018. קרואנה העפיל למעמד זה לאחר שניצח בתחרות המתמודדים 2018, בו התחרו 8 השחמטאים הבולטים כיום, למעט קרלסן. הוא מותיר מאחוריו את שחריאר ממדיארוב האזרי, וסרגיי קריאקין הרוסי. מתמודד נוסף שהפסיד בתחרות, אלכסנדר גרישצ’וק, נמצא בתפקיד הפרשן בשידור החי הארוך ב-YouTube, לצד שני שחמטאים בדרגת רב-אמן, אניש גירי ופיטר סווידלר.

עשרה משחקים ללא הכרעה

#CarlsenCaruana2018 Game 9 – Draw pic.twitter.com/BTsUHezz8u

— SaintLouis ChessClub (@STLChessClub) November 21, 2018

היכולת ללמוד, לנתח ולהתכונן מראש למשחקים עם מהלכים ספציפיים ו’מקרים ותגובות’ הופכים את המשחקים בשח-מט להרבה יותר צמודים ברמות הגבוהות. אם ביהדות מחלקים את סוגי התלמידים החכמים ל’עוקר הרים’ (בעל הדמיון היצירתי שמסיק הלכות חדשות) ול’סיני’ (שזוכר במדויק את התורה בדיוק כפי שניתנה בהר סיני והלכות בעקבותיה), הרי שבעידן הנוכחי לאחרון יש יתרון. כיום, תוכנות מחשב מסוגלות למצוא פגמים נסתרים מהעין האנושית המקובלת במהלכים דינמיים על הלוח, אשר מגדילים את הסיכון וגם את הסיכוי להשיג יתרון. לכן, מי שזוכר בעל פה משחקים רבים, ומסוגל לזכור גם את ניתוחי המחשב לגביהם מועד פחות לבצע שגיאות. קרלסן טען כי הוא זוכר מעל 10,000 משחקי עבר בעל פה.

מודיעין וחקירות

סוכנות פינקרטון פרסמה תמונה של בדיקת המתכות שנערכת לקרלסן, בכדי לוודא שאינו נושא על גופו מכשיר טכנולוגי סמוי, שיאפשר לו לקבל מסרים מצוות האימונים שלו מבחוץ. הבדיקה היא חלק מתנאי ההתמודדות, למניעת נסיונות רמאות.

Our team is ready to provide a number of services to prevent cheating or player interference to ensure fair play and the integrity of the most important event in intellectual sports during Game 6 of @theworldchess . #worldchess2018 #chesschampionship2018 #CarlsenCaruana2018 pic.twitter.com/O9RISnJjFW

— Pinkerton (@Pinkerton) November 16, 2018

מועדון השח של קרואנה מסנט-לואיס העלה לרשת צילומים מאימוניו של קרואנה בין המשחקים, מה שאפשר לצוות של קרלסן לדעת אילו משחקים היסטוריים נלמדים על ידי הצוות של קראונה באותו זמן. לא ברור האם זו הייתה טעות, או הטעיה מכוונת, אך התמודדות של בכירי השחמטאים כיום מבוססת על מאבק בין צוותים אנושיים ומומחי תוכנות שח העובדים ביחד כדי לנסות להכין "הפתעות", לשכלל ולשפר במעט סדרות מהלכים שנחשבות להתקפות ידועות, ובכך להשיג יתרון קטן, או לכל הפחות ליצור מצב חדש על הלוח, שהיריב לא למד לעומק ולא יכול להגיב אליו מהזכרון. כאשר אין תגובה ידועה, צריך להשקיע יותר זמן במציאת המהלך הבא, וכך אולי סוף סוף תתבצע שגיאה. אפילו שגיאה אחת יכולה להוביל להפסד, במידה והיריב יודע כיצד לבצע מינוף נכון.

Ok, pretty fascinating video from the Caruana camp. No blurring of positions or faces. And this frame… bad opsec or solid misinformation campaign? #CarlsenCaruanahttps://t.co/FbZQFmq0cf pic.twitter.com/ZuaVhHMIvq

— John Hartmann (@hartmannchess) November 13, 2018
דרמה במשחק השישי

לאחר הצעד ה-68 במשחק ה-6, איתר מחשב העל SESE, אפשרות להעניק לקרואנה ניצחון ודאי בניתוח של עשרות מהלכים אל העתיד. שני השחקנים לא גילו את הצעד המכריע והוא לא שוחק, אך כפי שאמר ל"דבר ראשון" חובב השח-מט והיוטיובר אנטוניו ראדיץ’: "המהלכים הכי מעניינים בשח הם אלו שלא שוחקו על הלוח".

הסיבה שכל הפרשנים מסכימים ששום שחקן אנושי לא היה מסוגל למצוא את הנתיב הזה לניצחון הוא העובדה שבדרך לניצחון קרואנה היה צריך להציב את הפרש היחיד שנותר לו בעמדה לכודה ופאסיבית, מה שאוטומטית גורם כמעט לכל שחקן אנושי שלא להמשיך ולבדוק את המהלכים הבאים בתור. אחד הנושאים היותר קשים לחישוב אנושי הוא החתירה ל"צוגזוואנג" – כלומר למצב בו אין ליריב שום מהלך טוב לבצע וכל מהלך שיבצע ידרדר בהכרח את מצבו וייצור חולשה חדשה שניתנת לניצול.

אחד הקשיים למציאת הפתרון הזה במשחק השישי היה שנדמה כאילו שני השחקנים נמצאים באותה נקודת חולשה במקביל. במצב כזה, השחקן שתורו כעת לשחק הוא זה שיפסיד בסופו של דבר, כי הוא הראשון שייאלץ לבצע שגיאה. קושי נוסף במקרה זה הוא המרחק הגדול בין השגיאה לבין היכולת למנף אותה לניצחון. לכן קשה להבין שאכן מדובר ב"צוגזוואנג". והנה ההסבר מהמשחק עצמו:

איך מכריעים בתיקו מתמשך?

בתחרות יתקיימו 12 המשחקים בקצב רגיל. במקרה של שוויון בכולם, יתקיימו ארבעה משחקים של שח מהיר. במקרה של שוויון גם לאחר משחקים אלו, יערכו ארבעה משחקים של שח בזק ואם עדיין יהיה שוויון יתקיים משחק "ארמגדון", בו השחקן הלבן מקבל יותר זמן אך השחקן השחור מנצח גם אם יש תיקו.

פינוק לשבת

למי שלא מוצא עניין במשחקים הקלאסיים שנמשכים ארבע שעות ויותר, מוזמן לצפות במשחק שח מהיר מדהים ששוחק תוך כדי ירידת שלג, ברחובות ניו-יורק בין 2 שחקני רחוב (HUSLERS) ששרים תוך כדי משחק.