למה אין ביצים? הקורונה רק העצימה את מה שהכשל בתכנון יצר
איך נוצר המחסור בביצים לקראת הפסח ובמה הוא שונה מכל שנה רגילה? איך בנוי תכנון משק הביצים? ומדוע דווקא בימי משבר, ייצור מקומי, תכנון ושיתוף פעולה בין כלל גורמי הייצור הם הכלים הרלוונטיים להדברתו ולא שוק חסר פיקוח?
לפי סקירה של משרד החקלאות, ענף הביצים ברובו מבוסס על ייצור מקומי אך מתבצעות לעתים השלמות באמצעות ייבוא, בעיקר בתקופת החגים. במילים אחרות, משק הביצים מתוכנן להיות במחסור קבוע של כ-150 מיליון ביצים בשנה מתוך שוק של כ-2.3 מיליארד ביצים בסך הכל. מכיוון שביקושי השיא נמשכים תקופות קצרות בלבד, לא משתלם לחקלאים לגדל יותר תרנגולות שלביצים שלהן אין ביקוש, והמדינה בחרה שלא לסבסד ייצור זה באמצעות הגדלת מכסות.
משבר התפרצות הקורונה מגדיל את הביקוש לביצים באופן עקיף. הסיבות לכך הן שימוש נרחב יותר בביצים בבישול ביתי וככל הנראה גם רכישה מראש של כמויות גדולות יותר מהדרוש, כהגנה פרטנית שנקטו חלק מהאזרחים ובכך הגדילו את המחסור של אחרים – טענה שהשמיע בשיחת ZOOM שר החקלאות, צחי הנגבי והסביר גם את הקושי לענות על המחסור: "בכל העולם נלחמים היום על כל ביצה".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל
אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר
מחיר הביצים נמצאים בפיקוח, באופן שמונע הפקעת מחירים, אך לא מכוון למחיר הזול ביותר לצרכן בשגרה. תכנון המשק מושפע משיקולים נוספים, כמו הרצון לאפשר את קיומם של משקים חקלאיים קטנים, שהלולים שלהם מוגבלים ביעילות הייצור לעומת משק גדול. בלעדי התכנון, לא רק שהמשקים הללו יתמוטטו, אלא שייתכן שלא יהיה ייצור מקומי באף מקום בישראל. יותר משתלם לייבא ביצים המגודלות בלולי ענק בחו"ל מאשר לגדל אותן בישראל בלולים קטנים בפריפריה. ובכל זאת, לו הייתה בישראל מדיניות כזו כיום, המחסור בביצים היה גדול הרבה יותר וגם מחיר הביצים היה גבוה יותר.
משלוחי הביצים לחג הפסח (צילום: דוברות אל על)
בשל הקורונה: מחסור בעולם
מחסור בביצים לא קיים כיום רק בישראל, אלא גם בבריטניה, שם חסרים בנוסף גם חלב, נייר טואלט ופסטה ואפילו בקרטוני ביצים; ובארה"ב, שם גם מחיר הביצים מזנק, אם כי בשגרה הוא נמוך משמעותית ממחירן בישראל. העלייה במחיר לא משנה את העובדה כי ישנו מחסור בביצים. לא ניתן לשנות את היצע הביצים בזמן קצר משום שהקמת לולים וגידול תרנגולות נוספות לא אפשרי תוך פחות מארבעה חודשים. הגדלה מהירה כעת של מספר הלולים, עלולה ליצור עודפי ביצים גדולים תוך כמה חודשים שאי-אפשר יהיה למכור אותן לאיש.
הכשל במשרד החקלאות
מכיוון שהמחסור בביצים מתרחש בכל שנה לקראת החגים, הרי שתגובת משרד החקלאות למחסור הייתה כושלת. המשרד הקדים בהגדלת מכסות הייבוא עוד בינואר, אך עם התפשטות וירוס הקורונה, המשרד לא עדכן את תגובתו בזמן, ולכן לא יהיה ניתן לייבא מספיק ביצים בזמן הנדרש. במקביל, המשרד היה יכול להגדיל במעט את מכסות הייצור המקומיות, ולמצוא את המימון הדרוש להסדרי הבטחת הרכישה לחקלאים חדשים או לכאלו שיגדילו את הלולים שלהם. "צריך למצוא את האיזון בין דאגה לחקלאים ולביטחון המזון לאפשרות ליבוא", אמר הנגבי, אך לא הסיק את המסקנה המתבקשת בזמן – מכיוון שיבוא הוא בעייתי הרבה יותר בתנאים של מגיפה עולמית.
"שוק חופשי לביצים" הוא לא הפתרון
ביטול התכנון במשק הביצים עלול למוטט את הענף בישראל. לביצה יש זמן מכירה מוגבל והיא הופכת את החקלאים לפגיעים במיוחד לסחיטה מצד המשווקים. את הביצים מגדלים חקלאים בעלי חלקות קטנות ואין להם חלופות פרנסה אחרות מקרקע חקלאית. ללא תכנון, אלפי יצרנים קטנים בישראל פשוט יתמוטטו.
המחסור בביצים לא יכול להיפתר בעזרת ביטול המשק המתוכנן. ביטול התכנון המשקי בענף הביצים, וברוב ענפי החקלאות שיש בהם תכנון, צפוי לגרום בעיקר להפקעת מחירים בתנאי מחסור, אך לא למילואו.
לול תרנגלות. ארכיון (Shutterstock)
כאמור, תרנגולות מטילות ביצים כל השנה ולא משתלם לגדל אותן רק בעבור פרצים קצרים של ביקושי שיא. בשנים רגילות, ניתן להשלים את המחסור המקומי, על חשבון ייצור ביצים במדינות אחרות תוך ספיגה של עליה זמנית במחירן. עם זאת, ככל שהמחסור בביצים איננו מוגבל לישראל, אלא מתרחש ברוב המדינות הסובלות מהתפרצות הקורונה, הרי שהסרת הפיקוח לא מסוגלת לטפל במחסור ויכולה להביא אך ורק להפקעת מחירים, כאשר מילוי המחסור בארץ אחת יגרום בהכרח להגברת המחסור בארצות אחרות.
לראיה, יבואנים לא מצליחים לייבא לארץ ביצים, למרות שכבר בינואר משרד החקלאות התיר יבוא של 100 מיליון ביצים ללא מכס. שני שליש מהמכסה הזו לא נוצלו. הגדלתה לא תעזור. כעת, בעזרת התערבות ממשלתית בצורת סבסוד, מוסדר יבוא נקודתי של 20 מיליון ביצים בסבסוד ממשלתי בעלות של 10 מיליון שקלים שהם חצי שקל לביצה, כמחצית מחיר ביצה תוצרת ישראל, זאת בכדי שישתלם למשווקים המקומיים למכור אותן.
המחשבה ששוק חופשי מסוגל לווסת את עצמו ביעילות עובדת רק בדמיון. היא כושלת במיוחד במוצרי חקלאות טריים ועוד יותר בתנאים של מגיפה, בהם הביקושים עולים בבת אחת בכל המדינות ולא ניתן להעלות את ההיצע במהירות המתבקשת. שוק בלתי מתכונן בתנאי מגיפה צפוי ליצור שילוב איום ונורא של מחסור בקרב חסרי אמצעים ועודף בקרב עשירים, יחידים ומדינות כאחד, תוך ספסרות וניפוח מחירים לכל.