מָהלֹא הֵבַנְתְּ

בַּמָּבוֹא לְלִמּוּדֵי הַדְרָן תִּתְבַּקֵּשְׁנָה
לִלְחֹץ לְפִי קֶצֶב תַּכְתִּיבֵי הָרֶחֶם הַמּוֹנִיטוֹר וְהַמּוֹנִיטִין.
כְּלִי הַקִּבּוּל וּנְגִינַת חַיֵּי הַתֶּכֶף
יִמְחוּ.  זֵעָה.
עַל טְרִיבּוּנַת הַבֵּיצִיּוֹת, הַנְּקֵבוֹת שֶׁל מִּלַאן וְיוּבֵנְטוּס
יוּכְלוּ לָשִׁיר אוֹ לְעוֹדֵד בְּ: ״Supercoppa Italiana״
שֶׁנִּמְכַּר לְסָעוּדְיָה (כֹּל/קוֹל הַמַּרְבֶּה…)
רַק אִם יֻצְמְדוּ לְהַשְׁגָּחָה גַּבְרִית.
מִי אָמַר שֶׁאָסוּר לַשִּׁיר?
אֲפִלּוּ אֶצְלֵנוּ גִּלּוּ בְּחוּג אֶחָד לְמַדָּעִים
שֶׁכִּשָּׁרוֹן מִתְחָרֵז (רַק עִם) טֶסְטוֹסְטֶרוֹן
וְשֶׁהַרְבֵּה יוֹתֵר מְהֻדָּר לְהַקִּיף אֶת אֵנְגֶלַה בְּזִכְרֵיי יַזָּמוּת בָּרִיטוֹנים.
אֲבָל עִזְבִי, זֶה כְּבָר יָשָׁן.
שְׁבִי עַל הַכַּדּוּר (פִיזְיוֹ)
וְהָסִיחִי דַּעְתֵּךְ מֵהַצִּיר (עָלָיו סוֹבֵב),
אוֹ מִכֹּל הַסִּבּוֹת בִּגְלָלָן אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּפִּינְצֶטָה.
אַחַר כָּךְ רָחַב, פִּתְחִי – לִיחְצִי, דִּחְפִי,
וּכְשֶׁאוֹמְרִים לָךְ לֹא, הַרְפִּי.
מָהלֹא הֵבַנְתְּ?

וּכְשֶׁאוֹמְרִים לָךְ לֹא, הַרְפִּי.  מָהלֹא הֵבַנְתְּ?