מבקר המדינה: הנהלת התעשייה האווירית מקלה מדי עם עובדיה

מבקר המדינה מותח ביקורת על יחסי התעשייה האווירית, ארגון העובדים והאגודות השיתופיות שבבעלותם, עליהן הכריז בשלוש השנים האחרונות כגופים מפוקחים. בין היתר קבע המבקר כי היה על הנהלת החברה לבחון מחדש העברת כ-15 מיליון שקלים בשנה לאגודה, בשל העודפים שנצברו בה לאורך השנים, המשמשים לארגון העובדים כקרן שביתה. כמו כן, מתח המבקר ביקורת על שימושים שעשו האגודות השיתופיות בשטחים שבבעלות החברה בלא תמורה ועל התנאים שניתנו לחברי הוועד.

על פי מבקר המדינה ב-2016 נחתם לראשונה הסכם בין ההנהלה לארגון העובדים שאשרר את סכום הכספים שהיה נהוג, שעד אז עבר במסגרת החלטות הנהלה בלבד. ההסכם אף הגדיל את היקף ההעברות שכן קבע כי חלק מעובדי האגודה ‘יושאלו’ על ידי התעשייה האווירית, כך ששכרם ישולם על ידיה ישירות – זאת מבלי שעלות שכרם קוזזה מההעברות הכוללות.

מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: יונתן זינדל פלאש 90).

עד להסכם 2016 שימשו על פי הרישום כ-60%-65% להוצאות שכר, ו-35%-40% בלבד למימון פעילות רווחה. לאחריו חל היפוך ו-70% מהסכום נרשמו לפעילויות רווחה. בתגובת החברה למבקר הבהירה כי ייחוס העברות הכספים למימון שכר נעשה משיקולי מס, בעוד שהתקצוב עצמו אפשר למעשה קיומן של פעילויות רווחה – גישה שהמבקר מתח עליה ביקורת וטען שהיא מלאכותית ואיננה משקפת את המצב בפועל.

בחברה טענו בתגובה כי ארגון העובדים משמש לאורך השנים כעין ספק לפעילויות הרווחה, וכי ערכו בחינה משווה (בנצ’מרק) מול שמונה ארגונים מובילים אחרים במשק בנוגע להוצאות החברה בתחום זה, אשר העלתה כי החברה מצויה ‘ברף התחתון’ מבחינת השתתפותה בפעילות הרווחה. מבקר המדינה לא ראה בהסבר של הנהלת החברה כמספק, וטען כי ההשוואה נעשתה לדבריו ‘כלאחר יד’, ולא ניתן היה ללמוד ממנה על אופן ביצועה ושיקולי בחירת החברות שהושוו.

מבקר המדינה מתח ביקורת גם על כך שלאורך השנים העבירה התעשייה האווירית מיליוני שקלים לצורכי שכר לעובדי אגודת העובדים, אך לא דרשה ממנה דיווח על זהות המועסקים, שכרם ונחיצות תפקידם ואף אינה מקבלת לידיה את הדו"חות הכספיים של האגודה. זאת, על אף שמנכ"ל התעשייה האווירית ציין בפניו כי החברה היא זו שמנהלת את מערכת הנתונים של עובדי האגודה, הכוללת גם את נתוני השכר שלהם, וכי במערכות שמנהלת החברה כלולים שמותיהם, וכן נתונים על היקף משרתם, הרכב שכרם, היקף ההוצאות הנלוות ואופן חישובן – וכן כי החברה מעיינת בדו"חות הכספיים של האגודה לצורך בקרה על ההוצאות שהיא משתתפת בהן, בהתאם לאישור רשות החברות.

גם באשר לפעילות התרבות שתקצבה התעשייה האווירית, קבע המבקר כי לא דרשה פירוט, תחשיבי עלות, מספרי משתתפים וקבלת חשבוניות שניתנו מהספקים השונים. וכן כי ראוי היה שתדרוש את דו"חותיה הכספיים ונתונים באשר ליתרות הכספים שנותרו בידיה. מבקר הפנים של החברה הודה בפני המבקר כי לא בוצעו בשנים האחרונות ביקורות על ממשקי החברה עם ארגון העובדים.

בבדיקת המבקר שנעשתה לראשונה באגודה, נמצא כי בקופתה נותרו לאורך שנים יתרות בגובה שהגיע לכמאה אלף שקלים, וכי נכון לשנת 2016 עמדו יתרות אלו על כ-83 מיליון שקלים שהמבקר סבר שעל החברה היה לקחת בחשבון בעת קביעת ההיקף הראוי של כספים שיועברו לה – אלא שכספים אלו שנצברו בין היתר מכספי מיסי הוועד שהעובדים הפרישו מידי חודש, נועדו לדברי ארגון העובדים לשמש כקרן שביתה במידת הצורך. בפגישה שהתקיימה ביוני 2017 בין השר חיים כץ למבקר המדינה ציין השר כי זהו "כסף לבן ליום שחור". בתגובתו לטיוטת הדו"ח הבהיר כי הכסף "מיועד לשמש את ארגון העובדים אם וכאשר, חלילה, יצטרך הארגון להיאבק על מקום עבודתם ועל פרנסתם של העובדים".

שר הרווחה חיים כץ (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

שימוש בקרקע

מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על כך שמאז שנות ה-70 אפשרה הנהלת החברה לקואופרטיב הצרכני של העובדים, ש.א.ל, לבצע פעילות מסחרית בשטח בן 26 דונם שבבעלותה, בלא תמורה. בין היתר הוקמו בשטח זה חנויות נעליים, בגדים, מוצרי צילום, צעצועים, מזון, חשמל, אופטיקה, ציוד ספורט עבור עובדי החברה, אשר היו פתוחים גם לציבור הרחב. ההכנסות מרכישותיהם של מי שאינו עובד תע"א או גמלאי החברה שימשו לצורך סבסוד הנחות לעובדים והגמלאים.

מבקר המדינה מצא פסול בפעילות זו שנעשתה בלא תמורה לחברה בכלל, ובמכירה לציבור הרחב בפרט, והעיר לחברה כי מדובר בקרקעות מדינה שהוקצו לה לשם פיתוח עסקי החברה כחברה ממשלתית, העוסקת בתחום הפיתוח, המכירה והתחזוקה של כלי טיס, טילים ומוצרי אלקטרוניקה צבאית. על אף שב-2016 נחתם בין תע"א לש.א.ל הסכם לשימוש בקרקע לכ-25 שנים, הורה המבקר לחברה לפעול לביטולו. ככל שתתקשר עם האגודה השיתופית בהסכם חדש, הורה לה לדאוג שההסכם יאפשר לה לגבות תמורה בעד השימוש בקרקעותיה – ולאסור על מכירה לציבור הרחב שאיננו מקרב עובדי וגמלאי החברה.

עוד מתח המבקר ביקורת על כך שהחברה התקשרה מדי שנה עם ש.א.ל. בלבד לצורך רכישת שי לחג הפסח, בשווי כ-25 מיליון שקלים בשנה – והורה לה לקיים בעתיד הליך תחרותי ברכש זה. יש לציין כי הבחירה בש.א.ל. כספק השי לחג אפשרה ככל הנראה לעובדי החברה להינות פעמיים, שכן הכנסות האגודה השיתופית משמשות לצורך סבסוד הנחות רכישה לעובדים כאמור.

תנאי הוועד

על אף שההסכם הקיבוצי בחברה קבע כי תוגדר מכסה מקסימלית של שעות עבודה לחברי ועד העובדים, מכסה שכזו לא נקבעה בפועל, ונמצא כי חלק מחברי הוועד מייחדים את רוב זמן העבודה שלהם לפעילות הארגונית ולענייני הוועד – לעיתים אף תוך ביצוע שעות נוספות רבות. בין היתר יו"ר הוועד הקודם ששכרו הגיע לכמיליון שקלים בשנה. עלות שכרם של כשישים חברי הוועד בשנים 2013-2015 עמדה על כ-30 מיליון שקלים לשנה. עוד נקבע כי ל-25 חברי ועד ניתנו רכבים צמודים על אף שלא עמדו בדרישות שהוגדרו לכך בנהלי החברה וכי החברה לא טיפלה בכל חומרת הדין ו’גררה רגליים’, במספר עבירות משמעת שבוצעו על ידי חברי ועד.

מנכ"ל התעשייה האווירית ציין כי "לדעת החברה, הטלת מגבלה קשיחה בנוגע למספר השעות אשר יכול כל נבחר ועד לייחד לעבודתו בארגון העובדים קשה ליישום מחד גיסא, ועלולה להוביל לפגיעה בפעילות ארגון העובדים ובממשק היעיל והישיר בינו לבין הנהלת החברה מאידך גיסא, וכפועל יוצא מכך גם לפגיעה בפעילות העסקית של החברה ובמרקם יחסי העבודה בה". עם זאת הוסיף כי בעקבות הביקורת הוקמה ועדה לבחינת מספר שעות העבודה של נבחרי הוועד המכהנים אשר המליצה, בין היתר, כי תתבצע הבחנה בין נבחרי הוועד השונים, בהתאם לתפקידם בוועד, באופן שמזכיר הארגון יעבוד באופן מלא בארגון העובדים; המשנה למזכיר הארגון יעבוד בהיקף של עד 50% מעבודתו בארגון העובדים; יושבי ראש הסקטורים יעבדו בהיקף של עד 30% מעבודתם בארגון העובדים, ושאר נבחרי הוועד יעבדו בהיקף של עד 10% מעבודתם בארגון העובדים, ועבודה בשעות נוספות תחושב על פי אותו היחס. הנהלת החברה פתחה במו"מ מול ארגון העובדים לביצוע הסדר זה.

בין עבירות המשמעת שלשיטת מבקר המדינה ראוי היה לנקוט בהן סנקציות גם אירוע מחאה בו נקטו חברי הוועד, במסגרתו התפרצו לישיבת דירקטוריון, וקראו קריאות מחאה שבחלקן היה טון מאיים. בגין אירוע זה הסתפקה לבסוף ההנהלה בהתנצלות מצד חברי הוועד, על מנת להשלים את המשא ומתן על הסכם קיבוצי.

תקופת הבחינה של הדו"ח היתה בין השנים 2013-2016. בתחילת תקופה זו ועד מאי 2015 כיהן כיו"ר ארגון העובדים חיים כץ, כיום שר הרווחה, אשר החזיק בתפקיד 22 שנים חלקן במקביל לכהונתו בכנסת. עם התפטרותו לאחר שמונה לתפקיד שר, הוחלף על ידי אהוד נוף. באפריל השנה, לאחר תקופת בדיקת המבקר, נבחר יאיר כץ (בנו של השר כץ) לתפקיד לאחר שנוף פרש לגמלאות.

יאיר כץ, יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית (צילום: יוסי אלוני)

תגובת ארגון העובדים

מארגון עובדי התעשייה האווירית נמסר בתגובה: ״אנו מקבלים את הערות הביקורת ופועלים ליישומן. לשם הטמעת השינויים הנדרשים, כבר הוקם צוות מקצועי בראשות פרופ׳ ירון זליכה שהחל בעבודה.

"ארגון העובדים מתנהל בשקיפות מתוך מחוייבות לעובדי החברה ולפני מספר חודשים פרסמנו את הנתונים הכלכליים לכל העובדים. הדוחות הכספיים המבוקרים של ארגון העובדים גלויים אף הם ועומדים לרשות הנהלת החברה.

"לזכות עובדי התעשייה האווירית עומדת קרן הגנה לשעת חרום. במשך למעלה מ-25 שנה הצלחנו לחסוך כ-5,700 ש״ח לכל עובד מכספים שהופרשו על ידי העובדים בלבד. כספי הקרן מנוהלים באחריות ומבוקרים על ידי אנשי מקצוע מיומנים. ארגון עובדי התעשייה האווירית מגן על הביטחון התעסוקתי של העובדים ואנו גאים על כך שלעובדים זכויות ותנאים סוציאלים ראויים בחברה״.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website