מדד הגיוון במשק: לא קל להיות מיעוט, יותר קשה להיות אישה

נשים השייכות לקבוצות המצויות בתת ייצוג במשק סובלות מהדרה כפולה, ובאופן כללי משכורתן נמוכה באופן משמעותי: בין 48% ל-80% משכר הגברים בתפקידים מקבילים. כך עולה מ’מדד הגיוון לשנת 2018′ אותו קיבל היום נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין לידיו. נציבות שוויון בעבודה במשרד העבודה והרווחה הגישו את המדד זו השנה השלישית. אפילו נשים משכילות לפני גיל 30 מרוויחות בין 60% ל-80% משכר הגברים עם אותו תואר אקדמי.

פערי שכר בין נשים לגברים (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

המדד מציג תמונת מצב של גיוון המשק הפרטי הישראלי לאוכלוסיות המצויות בתת ייצוג: חרדים, יוצאי אתיופיה, ערבים ועובדים בגילאי 45 ומעלה. המדד חושף פערים משמעותיים של קבוצות המיעוט באוכלוסייה בייצוג ובשכר בשוק העבודה. לראשונה, כולל המדד גם פילוח מגדרי בתוך קבוצות המיעוט שנבחנו.

ממצאי המדד מעלים כי רוב הענפים בהם ישנו ייצוג גבוה של גברים מקבוצות מיעוט, מקבלים דווקא ציון נמוך בייצוג ובשוויוניות שכר של נשים מאותן קבוצות המיעוט. דפוס זה מצביע באופן ברור כי הגיוון התעסוקתי הוא ממוגדר ולכן יש צורך בפיתוח של מדיניות גיוון ושוויון מובחנת מגדרית, אשר מתייחסת באופן נפרד לחסמים העומדים בפני גברים ונשים מקבוצות מיעוט, בייחוד בקרב בעלי השכלה אקדמית, בכניסה לשוק התעסוקה ובהשתלבות בו.

בממוצע משוקלל של 20 ענפים מרכזיים במשק שנבדקו נמצא כי נשים מרוויחות 59% משכר הגברים. פערי השכר גבוהים במיוחד בקרב נשים בגילאי 45 ומעלה ללא השכלה אקדמית המרוויחות 48% משכר הגברים המקבילים. נשים יוצאות אתיופיה ונשים ערביות מרוויחות פחות מ-50% מהשכר הממוצע. שכרן של נשים ערביות עומד על 60% בקירוב משכרם של היהודים.

נשים אקדמאיות מקבוצת המיעוט חוות דווקא יותר קשיים להיכנס לשוק העבודה מאשר נשים שלא רכשו השכלה. נתונים דומים עלו גם באשר לבני קבוצות מיעוט אחרות בעלי השכלה אקדמית, כשייצוגם בענפים המשלמים את השכר הגבוה ביותר נמוך משל בני ‘קבוצת הרוב’ בחברה הישראלית. בוגרי מקצועות מבוקשים מקבוצות מיעוט, כגון: עסקים וניהול, כלכלה, מדעי המחשב, הנדסה ומשפטים – חווים הדרה ופערי שכר משמעותיים. יוצאי דופן הם נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה וגברים אקדמאים חרדים: עבור שתי קבוצות אלו ההשכלה כן משפרת את סיכויי ההשתלבות בעבודה. עבור גברים חרדים ההשכלה גם משפרת את שוויוניות השכר.  גברים חרדים אקדמאים הם קבוצת המיעוט שמשולבת בצורה המיטבית ביותר, גם בהיבט של ייצוג וגם בהיבט של שכר.

לנשים לא-אקדמאיות יוצאות אתיופיה יש, לעומת זאת, ייצוג יתר בחמישה מהענפים המשלמים את השכר הנמוך ביותר. בשאר הענפים שנבחנו השתלבותן היא הנמוכה ביותר בקרב כל יוצאי אתיופיה (גברים ונשים, אקדמאים ולא-אקדמאים). שכרן של נשים ערביות עומד על 60% בקירוב משכרם הממוצע של יהודים (משני המינים).

בדרך לחברה שוויונית

"הנתונים האלה מספרים לנו מה מצב הפערים החברתיים והמגדריים בישראל, והאם אנחנו מצליחים לצמצם אותם. הם מספרים לנו למי פתוחות ההזדמנויות והדלתות בשוק העבודה ולמי פחות, והאם הכלים שלנו באמת מצליחים לייצר מוביליות חברתית, ולמי" אמר הנשיא ריבלין. "אנחנו רואים בצורה ברורה שלצד ההצלחות ויש כאלה, עומדת בפנינו עוד מלאכה רבה בכל הנוגע לפערים האדירים בשכר ובאפשרויות התעסוקה של החברה הערבית, של המגזר החרדי, ושל ישראלים יוצאי אתיופיה. הפערים האלה חמורים וחריפים שבעתיים כאשר מדובר באישה מאחת הקבוצות האלה. זוהי מציאות שאנחנו לא יכולים להשלים איתה ואנחנו לא משלימים איתה".

עוד הוסיף הנשיא: "כולנו משלבים ידיים במאמץ הזה. אני באופן אישי, וכולנו כאן בבית הנשיא שותפים של משרדי הממשלה, של החברות הגדולות במשק, של המוסדות האקדמיים של השלטון המקומי במאמצים הגדולים שנעשים היום כדי לשנות את המציאות הזאת. כדי להבטיח לעצמנו שכל ילדה וילד בישראל אם רק יתאמצו יוכלו להגשים את החלום הישראלי שלהם".

"חברה צודקת היא חברה שבה כולם נהנים מפרותיה" אמר שר האוצר משה כחלון. "גיוון תעסוקתי אינו רק כלי לצמצום פערים וערך בפני עצמו, אלא גם כלי להגברת הצמיחה והפריון במשק. כשר אוצר, אני רואה חשיבות עליונה לגיוון תעסוקתי וניתן את כל התמיכה שצריך כדי לראות את מדד הגיוון התעסוקתי משתפר משמעותית בשנים הקרובות".

שר העבודה והרווחה, חיים כץ הדגיש: "גיוון תעסוקתי מקדם שוויון ומחזק את החוסן החברתי והכלכלי של אזרחי ישראל. המשרד פועל להכשרה איכותית של אוכלוסיות מאותגרות תעסוקה ולעידוד קליטה של עובדים מגוונים בעבודה. התחלנו בפיילוט מוצלח  לקידום הרב-גוניות בחברות הממשלתיות, ובכוונתו להרחיב את הפעילות בשנה הקרובה גם לחברות ביטוח ומוסדות אקדמיים".

באירוע נכחו גם נציגי חברות ממשלתיות הפועלות לקידום נושא הגיוון התעסוקתי. כך, בחברת החשמל מפורסם מדי שנה דו"ח המתייחס לגיוון התעסוקתי בחברה. ״גיוון תעסוקתי הוא מצוין לעסקים" אמר מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך. "חשוב לזכור שלכל חברה יש לקוחות ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה, נשים ואנשים עם מוגבלות. רק טבעי שכל הלקוחות הללו יקבלו שירות מעובדים שהם בדיוק כמותם. חברת החשמל גאה להיות חלק מהפרויקט הזה ואנחנו מתחייבים להמשיך!". אורנה הוזמן בכור, יושבת ראש חברת נמל אשדוד שהציגה את פעילות הנמל למען גיוון אמרה במפגש: "במהלך השנתיים האחרונות למעלה מ-50% מהעובדים שקלטנו בחברה הם מאוכלוסיות ייעודיות וחלק מפרויקט הגיוון התעסוקתי יחד עם רשות החברות הממשלתיות ונציבות שוויון בעבודה. אני גאה על כך שאנחנו משלבים אצלנו לעבודה אתיופים, בני מיעוטים ונשים. פתחנו בפני נשים תפקידים רבים שהיו בעבר על טהרת הגברים וכבר קלטנו נשים כסוורות, תצפיתניות ומלחיות עגינה".

מדד  הגיוון פותח על ידי צוות חוקרות מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. המדד מדרג עשרים ענפי כלכלה מרכזיים במגזר הפרטי המעסיקים מעל מיליון עובדים וכוללים 40% מהמעסיקים בישראל. המדד מדרג ענפים אלו לפי ציוני ייצוג ושוויוניות שכר.

נשיא המדינה קיבל לידיו הבוקר את מדד הכיוון בתעסוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת… "לצד ההצלחות ויש כאלה, עומדת בפנינו עוד מלאכה רבה בכל הנוגע לפערים האדירים בשכר ובאפשרויות התעסוקה של החברה הערבית, של המגזר החרדי, ושל ישראלים יוצאי אתיופיה" אמר הנשיא ראובן ריבלין. "הפערים האלה חמורים וחריפים שבעתיים כאשר מדובר באישה מאחת הקבוצות האלה. זוהי מציאות שאנחנו לא יכולים להשלים איתה ואנחנו לא משלימים איתה״.

המדד מעלה כי בממוצע משתכרות נשים עדיין 59% בלבד מגברים, וכי נשים, אתיופים וערבים שרכשו השכלה נתקלים במחסומי כניסה ופערי שכר גבוהים, ביחס לפערי השכר והייצוג בקרב לא אקדמאים. בענפים מרכזיים במשק כלל לא מועסקים בני הקהילה האתיופית.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website