מהן ההגנות החוקיות הקיימות להורים עובדים שילדיהם נשארו ללא מסגרות חינוכיות

גם בשנים כתיקונם, לוח החופשות של הילדים ושל ההורים אינו תמיד חופף, ותקופת החגים היא תקופה מאתגרת. אבל בתקופה של סגר, שבה נסגרים מוסדות החינוך, ואי אפשר גם לשלוח את הילדים לסבא וסבתא, לדודה או כל סידור דומה, הורים עובדים רבים יאלצו להישאר איתם בבית ולא ללכת לעבודתם. שוחחנו עם עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמ"ת בניסיון להבין במה החוק מגן על זכויות ההורים, ומה האפשרויות הפתוחות בפניהם.

האם ניתן לפטר עובד או עובדת שנשארו בבית עם הילדים?
"למרבה הצער, במצב הקיים התשובה היא שכן. היות ואין שום הכרזה על מצב חירום במשק ולא הופעלה חקיקה שמעניקה הגנות לעובדים שנשארו בבית עם ילדיהם – היעדרות מהעבודה מחייבת הסכמה. אם המעסיק אומר תגיעי לעבודה או תגיעי לשימוע – הוא יכול לעשות זאת. זה מצב בעייתי מאוד. אני מסייגת את דברי, כי הסיטואציה הנוכחית לא הגיעה עדיין לדיון, זה מצב משפטי חדש ולא מוכר לנו. יכול להיות שבבית הדין לעבודה יחשבו על זה באופן אחר.

"באופן כללי, בכל התחומים, אני חושבת שזו העת לעבוד לפי דיני הגינות מכל הצדדים. אני חושבת כך גם בהיבטים של דיני משפחה שמגיעים אלינו כעת הרבה תיקים בנושאי מזונות. זה מפגע טבע שאף אחד לא צפה אותו וכולם נפגעו ממנו. גם המעסיק וגם העובד, אני ממליצה ללכת אלו לקראת אלו. לאפשר ולא להתעקש. לא לעמוד על קוצו של יוד".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אז מה היית מציעה לעובד שכזה, שנדרש להישאר בביתו עם ילדיו?
"קודם כל הייתי בודקת את היתכנות של עבודה מהבית. גם פה אי אפשר ‘לדרוש’ מהמעסיק לעבוד מהבית, ונחוצה ההסכמה שלו. אבל כן יש איזו ציפיה שהמעסיקים ינסו להתגמש ולאפשר את זה. גם בנושא הזה יש היבט של חובת תום הלב של שני הצדדים, אך הנושא איננו מובהק וטרם נבחן בבתי הדין לעבודה אל מול העובדה שאופן ההעסקה הוא בסופו של יום מה היקף הפרורגטיבה של המעסיק. בסופו של דבר גם בעניין הזה אני ממליצה לחתור להסכמות.

"בבית שיש בו שני הורים, אני ממליצה לבחון את חלוקת התקופה הזו והנטל הזה בין שני ההורים. זה גם יכול להקל על המעסיקים "לבלוע" את זה ומאפשר להציע למעסיקים מודלים של עבודה משולבת שחלקה מהבית וחלקה מהמשרד. הרבה מעסיקים בתקופה הזו גם היו מאוד קשובים, הבינו את המצב וניסו לאפשר ולבוא לקראת העובדים. אני חושבת שמהתנהלות כזו כולם ייצאו נשכרים.

"אם אין אפשרות לעבודה מהבית, אני ממליצה לעובדים לעבור על התלושים ולהבין מה מצבם מבחינת ימי חופשה ולנסות לנצל אותם. לעובד יש זכות לדרוש חופשה – אלא שבחוק הרגיל מצופה ממנו לתאם אותה מראש עם המעסיק. גם כאן ייתכן ויש היבט של חובת תום הלב מצד המעסיק, באשר לניצול ימי חופשה צבורים על מנת להיות עם הילדים כשאין מסגרות. מי שנגמרו לו ימי החופשה הצבורים, יכול לבקש מהמעסיק חל"ת או אפילו חופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים – ושוב הדברים הללו דורשים הסכמה של המעסיק. חשוב לזכור שבקונסטלציה הנוכחית – חל"ת מזכה בדמי אבטלה רק אם הוא למעלה מ-14 יום".

את חושבת שנדרש שינוי ברמת המדיניות?
"ברמה הלאומית, ובכובעי כיועצת חקיקה, הייתי אומרת שיש שני חוקים שעם תיקוני חקיקה יוכלו לסייע: ישנו ‘חוק ההגנה על עובדים במצבי חירום’ שמקנה לעובד הגנות מסוימות, במידה והוכרז ‘מצב מיוחד בעורף’ במסגרת ‘חוק התגוננות אזרחית’. אלא שהיום מצב חירום שכזה יכול להיות מוגדר רק בנסיבות ביטחוניות. אולי צריך לעשות פה תיקון שיאפשר להכיר גם במצבי חירום אחרים כמו אסונות טבע או מגיפות כך שניתן יהיה להפעיל את מנגנוני ההגנה על עובדים כמו במצב מלחמה או איום ביטחוני.

"חשוב לי להדגיש שהראשונות להיפגע מהמצב הזה הן עדיין נשים. כי בחברה שלנו היום מי שבדרך כלל מנהלת את ה’פרוייקט’ הזה שנקרא ילדים הן הנשים. זה לא כך בכל הבתים ויש בזה תהליך והתקדמות בחברה שלנו. אולי אפילו תקופת הקורונה מעט שינתה וטשטשה את ההבדלים והרגילה יותר אבות להיות בבית ולעבוד מהבית עם הילדים. ראינו מקומות שבהם נשים עובדות בעובדות חיוניות והיו חייבות להגיע לעבודה: אחיות, רופאות, עובדות סוציאליות שעמדו בחוד החנית, והרבה פעמים בני זוגן נדרשו להשאר בבית עם הילדים. אבל בכל זאת, לצערי אפשר לראות שהנפגעות הראשונות ממצבים שכאלה הן נשים עובדות, וזה רק מדגיש את החשיבות שהמדינה צריכה לייחס למצב הזה ולספק הגנות לאותן עובדות ועובדים שנאלצים להישאר בבית עם ילדיהם בהיעדר מסגרות".