מה מברכים על החיסון לקורונה? העולם ההלכתי מתלבט כיצד להתייחס להתפתחות החיובית

בשעה טובה הבוקר (ראשון) החלו אנשי הצוותים הרפואיים והאוכלוסייה המבוגרת בישראל להתחסן, וככל הנראה בשבועות הקרובים יוכל לעשות זאת כל מי שחפץ בכך. החיסון לקורונה נושא עימו חששות, אך גם תקווה שסוף המגיפה נראה כבר באופק, ובקרוב נוכל לחזור לחבק את יקירנו, להתפלל בצוותא בלי חשש, התלמידים יוכלו לחזור לבתי הספר והכלכלה תוכל להתחיל ולשקם עצמה.

"בעולם ההלכה ישנן שתי ברכות שתיקנו חכמים לברך על דברים משמחים", השיב לשאלתנו הרב ואיש החינוך יובל אהלי. "הברכה המוכרת יותר היא ברכת ‘בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה’, שאותה אנחנו אומרים גם בחגים ובאירועים משמחים אחרים. השניה, אולי מעט פחות מוכרת – היא ברכת ‘בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב’".

לדבריו, בין שתי הברכות ישנם כמה הבדלים. "’שהחיינו’ משמשת יותר כשהשמחה היא אישית, אבל אם השמחה היא משותפת לשני אנשים או יותר אז השמחה גדולה יותר והברכה היא ברכת ‘הטוב והמיטיב’. למשל, כשאדם זוכה בפרס הוא מברך שהחיינו, אבל אם למשל קיבל פרס משותף לכמה אנשים – אז הוא מברך ‘הטוב והמיטיב’".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"אני חושב שקבלת החיסון, יש בה לא רק שמחה פרטית על כך שהאדם הפרטי מחוסן ולא יהיה חולה, אלא גם משהו שמשמח בכלל את כל העולם – כי הוא מונע הדבקה ומחזק את הבריאות של הכלל". עוד הבדל עקרוני לדבריו הוא שאת ברכת הטוב והמיטיב מברכים בדרך כלל על טובה ממשית כמו בית חדש, כלים חדשים או הכנסה כספית. ‘שהחיינו’ היא סוג של הודיה כללית יותר המשמשת גם בחגים ומועדים. "בהחלט אפשר לדון האם החיסון הוא יותר ‘טובה ממשית’ או ‘כללית’ אבל אני סבור שהוא ממשי יחסית, גם כי הוא חומר ממשי שאותו מכניסים לגוף וגם כי הוא ממש פועל ברפואה בעולם. לכן, אם צריך לפסוק בעניין, אני חושב שהברכה המתאימה היא ‘הטוב והמיטיב’".

כמובן, הוא מוסיף, שכל מי שרוצה להוסיף או להתפלל בנוסח אחר זה לגמרי לגיטימי. "אנחנו רגילים היום שלתפילות יש נוסח קבוע, אבל מהות התפילה היא לשפוך את שיחי בפני אלוהים".

יש לברך על חיסון?

"היופי של עולם ההלכה הוא שהוא תמיד מתכתב עם עולם החיים, ולכן זו שאלה לגמרי לגיטימית לאדם שומר מצוות – האם מאורע שכזה מצדיק ברכה כלשהי", אומר אהלי. "אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאלוהים הוא המנהיג את העולם כולו, וממנו מגיעים גם הטובה וגם הרעה. מכאן נובעות הברכות – כשקורים דברים רעים אנחנו נדרשים לאיזה חשבון נפש כיחידים וכקולקטיב, אבל כשקורים דברים טובים, אנחנו רוצים להודות לאלוהים".

כשמדברים על החיסונים לדבריו, הדוגמה אולי הכי קרובה שאפשר להשוות אליה היא הגשם. "בשנת בצורת אנחנו מצווים על תהליך של חשבון נפש, ויש גם תעניות שעולם ההלכה מזכיר. אבל כשמגיע הגשם יש ברכה של תודה על כך שהגיע ועל כל טיפה וטיפה. אני חושב שאפשר להשליך מכאן גם על הקורונה, כי היינו כעת בתקופה ארוכה של צרה, לא רק לעם היהודי אלא לעולם כולו, וזה שינה את כל המציאות שלנו. את הכלכלה, את החינוך, את החברה".

גם העולם הדתי לדבריו השתנה, ובין היתר הרבנים נדרשו לשאלות חדשות כמו סוגיות של שימוש בזום בליל הסדר, שאלות על טבילת נשים בבידוד במקווה. "בנקודת הקצה ראינו את זה גם בתפילה שזה דבר מאוד משמעותי שקורה כל יום ושהוא קולקטיבי, קהילתי. פתאום נלקחה ממנו התמצית הזו של התפילה בצוותא. להגיד לאנשים להתפלל לבד – זה משנה מהותית את מה זה תפילה, את מה שאנחנו מכירים שהיא מאז שאנחנו ילדים".

לדבריו, במהלך תקופת המגיפה, רבנים רבים תיקנו ברכות ותפילות חדשות לרפואת העולם ולסיום המגיפה. "עכשיו כשיש חיסון, אנחנו רואים את הטוב ובהחלט ראוי לאמר על זה תודה".

מה לגבי החששות מהחיסון ומתופעות הלוואי האפשריות שלו? אהלי מציין שהרב אליעזר מלמד מציע בספרו ‘פניני הלכה’ תפילה טרם כניסה לניתוח או להליך רפואי אחר, המתאימה גם כאן ולקוחה מתוך תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס’, עמוד א’: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ וֵאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה לִי עֵסֶק זֶה לִרְפוּאָה, כִּי רוֹפֵא חִנָּם אַתָּה".

ד"ר יעל לוין, חוקרת יהדות ותלמוד שחידשה מספר תפילות לסיטואציות מגוונות, חלקן גם במהלך תקופת הקורונה, פרסמה במוצאי שבת חלק מפיוט ‘אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה’ (למחבר לא ידוע), לצום עשרה בטבת שיחול ביום שישי הקרוב, שאותו מצאה מתאים גם לתחינה טרם קבלת החיסון:

"אֵ-ל נָא רְפָא נָא תַּחֲלוּאֵי גֶפֶן פּוֹרִיָּה…  דִּגְלֵי עָם פְּדוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָשֹוּף, הַצֵּל מִנֶּגֶף… וְהַצְמַח לָנוּ תְרוּפָה".

אֵ-ל נָא רְפָא נָא תַּחֲלוּאֵי גֶפֶן פּוֹרִיָּה – אנו כולנו בנים למקום, וכרחם אב ואם על בניהם ובנותיהם כן תרחם עלינו, ומתחננים אנו לפניך כי תעצור את מגיפת הקורונה ותרפא את כל החולים כולם במחלה.

דִּגְלֵי עָם פְּדוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָשֹוּף, הַצֵּל מִנֶּגֶף – חשוף נא את זרוע קדשך; כבר אמר קהלת "אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱ-לֹהִים" (ז, יד) ואנו עומדים לחשוף את זרוענו על מנת להתחסן מפני הנגיף.

וְהַצְמַח לָנוּ תְרוּפָה – מודים אנו לך על החיסון והרפואה לקורונה, ומייחלים אנו כי החיסון יהיה לברכה ולחיים. עזרנו על דבר כבוד שמך ועשה ששום אדם לא יינזק מהחיסון לטווח ארוך, וכי תופעות הלוואי יהיו מיידיות וזמניות בלבד. אמן כן יהי רצון".

"עברתי בשבת על הסידור רינת ישראל, מנוסח אשכנז, לקראת עשרה בטבת, ולקראת סופו מצאתי את הפיוט הזה, וכשקראתי אותו ראיתי כמה יפה הוא מתחבר לקבלת החיסון לקורונה", מספרת ד"ר לוין ל’דבר’. "במילים ‘בזרוע חשוף’ הכוונה היא לזרוע קדשו של הקב"ה, לישועתו, אבל חשבתי לעצמי שמי שמקבל את החיסון חושף גם הוא את זרועו ונוצרת מעין הקבלה. במוצאי שבת כתבתי על כך בין היתר כיוון שידעתי שהיום מתחיל מבצע ההתחסנות".

"בעיני האדם המאמין, התפילה יכולה לשנות את המציאות, והמוטיב הכי מרכזי בעיני בתפילה הזו הוא הבקשה ששום אדם לא יינזק מהחיסון לטווח הארוך. שככל שיהיו תופעות לוואי הן יהיו מיידיות וזמניות בלבד", מסבירה לוין. "אני חושבת שיש בציבור חששות לקראת קבלת החיסון, ולכן נראה לי שהתפילה כל כך חשובה. ביהדות יש מצווה ‘להקדים תרופה למכה’ – להקדים תפילה לצרה, להתפלל לבורא עולם. גם אם המדע מוגבל, לתפילה יכולת להשפיע ולשנות גם סדרי בראשית. לכן אני חושבת שהחששות ברורים, והדבר היחיד שיכול להשקיט אותן בקרב רבים, דתיים, מסורתיים ואולי גם אחרים – זו התפילה לבורא עולם שיחשוף זרוע קדשו".