מחיר החשמל הסולארי: מכרזים ישנים, מכרזים חדשים, תחנות גז וסוללות

המכרז האחרון של רשות החשמל לחשמל סולארי השיג מחיר נמוך של 17 אגורות לקוט"ש. זהו מחיר שפל מרשים, בייחוד בהתחשב בכך שהוא כולל אגירת אנרגיה לארבע שעות, שיפור של 12% לעומת המכרז הקודם מסוג זה. 

במקביל, שימוע תעריף החשמל שפרסמה הרשות כולל ייקור של תעריף החשמל בשל שילוב מוגבר של אנרגיות מתחדשות שהן ברובן חשמל סולרי. שני הנתונים הללו סותרים זה את זה.

משלמים את מחיר המכרזים הקודמים

השפעת החשמל הסולארי על תעריף החשמל איננה חד משמעית. מדובר בטכנולוגיה שמחירה ירד בחדות, וממשיך לרדת, בזכות שיפור מתמשך בתהליכי הייצור של הפנלים הסולאריים. בימים אלו, השיפור המרכזי והמהיר ביותר בעלויות הוא דווקא בטכנולוגיה המשלימה, של אגירת אנרגיה בסוללות, שיש לה השפעה מהפכנית גם על התעריף. 
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

תעריף החשמל בישראל כולל בתוכו גם הסכמי רכישת חשמל סולארי יקרים מאוד מהעבר, במחיר 200 אגורות לקוט"ש, וגם מתקנים חדשים וזולים פי כמה וכמה. לפי רשות החשמל, המתקנים הסולאריים שישולבו השנה ברשת החשמל יכללו גם הם מתקנים שקמים על בסיס חוזים מלפני מספר שנים, כאשר מחיר החשמל הסולארי עדיין היה יקר משמעותית לעומת היום.  

מרכיב משמעותי נוסף הוא גודל המערכת הסולארית. כך למשל, מתקן סולארי על גג ביתי הוא מתקן שסובל מ’חיסרון לקוטן’ והוא יקר להתקנה. על מנת לשמור על ההשקעה הזו כדאית, רשות החשמל מקצה למתקנים כאלו תעריף כדאי ויקר יחסית, של בין 41 ל-49 אגורות לקוט"ש. 

מנגד, הקמת מתקנים סולאריים בשדות קרקעיים בחוזים החדשים כבר דוחפת את המחיר הממוצע של החשמל הסולארי למטה ובמהירות. אם בשנת 2019, המחיר הממוצע של חשמל סולארי בישראל היה 68 אגורות לקוט"ש, השנה צפוי מחיר ממוצע של 48 אגורות לקוט"ש, כאשר המגמה הזו צפויה להמשיך בשנים הקרובות, בזכות שדות קרקעיים חדשים שישולבו ברשת החשמל. 

העתיד תלוי בסוללות

החשמל הסולארי משפיע על תעריף החשמל לא רק דרך עלות רכישת האנרגיה, אלא גם בשינויים שכל משק החשמל חייב לבצע על מנת לקלוט אותו. עלות אחת משמעותית היא הצורך להאיץ השקעות בשדרוג רשת החשמל. השקעות אלו נדרשות בייחוד בדרום הארץ, לאור הקמת שדות סולאריים באזורים בהם הביקוש לחשמל איננו גבוה, כשיש בהם במקביל גם ריכוז גבוה של תחנות כח בגז. 

רכיב נוסף בתעריף אשר קשור בחשמל הסולארי הוא עלות הגיבוי. לרשת החשמל אין אפשרות להסתמך על חשמל סולארי באופן קבוע, מפני שייצור החשמל תלוי בשמש וצריכת החשמל איננה מסונכרנת עם הייצור הסולארי. במצבים כאלו, מנהל מערכת החשמל נאלץ להפעיל את התחנות הכי מיושנות, יקרות ומזהמות שיש במשק – תחנות ‘פיקריות’ שמונעות בגז, או גרוע מכך, בסולר, אך ורק בזכות יכולת ההתנעה המהירה שלהן. לכן, חלק מהחיסכון בכסף ובזיהום שחשמל סולארי מאפשר ‘נבלע’ על ידי מהלך זה.

את ההפסד הזה ניתן לצמצם כמעט לחלוטין, באמצעות שילוב של מתקני אגירה בסוללות, אשר מחלקות את תפוקת החשמל הסולארי על פני יותר שעות. עם זאת, משק החשמל בישראל עדיין לא כולל בתוכו מערכי ייצור סולארי משולבים במתקני אגירה והמכרזים הראשונים שהושלמו בנושא ימומשו רק בשנתיים שלוש הבאות. 

השפעות הדדיות

 השאלה חשובה אחרת שמעניינת את קובעי התעריף לגבי מאנרגיות מתחדשות בכלל וחשמל סולארי בפרט, היא השפעתו על עלויות הון. המלים אחרות, לולא היה לנו חשמל סולארי, כמה תחנות כח בגז היינו נדרשים להקים על מנת להחליף אותו ולהצליח לעמוד בביקוש לחשמל ? 

לשאלה הזו אין תשובה אחת, והחיסכון בתחנות כח נדרשות בקיץ, כשהייצור הסולארי בשיאו, שונה מהיקף החיסכון בחורף. לפי בדיקת רשות החשמל בשנת 2020, בשיא הקיץ בצהריים, החשמל הסולארי חסך הקמת תחנות כח בגז בהיקף של כ-1,200 מגהואט, אך בשעות הערב, החיסכון "דועך" לכ-300 מגהואט בלבד.  

השפעה נוספת על תעריף החשמל קשורה לעדיפות שמקבל חשמל סולארי על פני תחנות כח בגז. מנהל מערכת החשמל מחויב לרכוש קודם כל חשמל מאנרגיות מתחדשות, ועליו להשלים את הפער בין הייצור הסולארי ובין רמת הביקוש לחשמל במשק מייצור חשמל בגז ופחם. מבנה העלויות של תחנת כח יעילה בגז נהיה יקר יותר, ככל שהשימוש בה פוחת וככל שהיא עוברת יותר התנעות והדממות בשנה. בשל כך, תעריף החשמל כולל בתוכו הכרה חלקית בהוצאות קבועות לחברת החשמל ו’תשלומי זמינות’ ליצרנים פרטיים בגז. כך, ה’נגיסה’ של החשמל הסולארי בייצור החשמל המזהם, גם גורמת לייקור מסוים שלו.  

הקמת מתקני האגירה בהיקף גדול יאפשרו בעתיד "למתוח" את התפוקה הסולארית גם לשעות הערב, לייצב את הייצור בגז, להפחית את השימוש בתחנות פיקריות וגם להפחית את כמות תחנות הכח שיש להקים. אז, נוכל להינות ממלוא פוטנציאל החיסכון הכלכלי של החשמל הסולארי. 

לכן, חשמל סולארי ברשת החשמל בישראל יכול להיות בו זמנית יקר מאוד וזול מאוד, תלוי בגודל המתקן, בשנת ההקמה שלו, במיקום הגיאוגרפי שלו, במצב ההשקעות ברשת ובהיקף מתקני האגירה הזמינים לשימוש. 

העלות הסביבתית

שימוש בחשמל סולארי מפחית זיהום אוויר ופליטת גזי חממה – שני יתרונות משמעותיים, בריאותית וכלכלית, שלא מחושבים כיום בתעריף החשמל. ישנם מודלים שונים להערכת האפקט הכלכלי של שימוש באנרגיה נקיה, כאשר הדרך המקובלת להכליל אותם בתוך התעריף היא דווקא דרך הטלת מסים על השימוש בדלקים שתורמים לאפקט החממה ולזיהום אוויר. כיום, אין בישראל מסים כאלו ולכן היתרון הכלכלי היחסי הזה לא זוכה לביטוי בתעריף החשמל. 

Leave a Reply

Name *
Email *
Website