מטפלים ומטופלים משלבים ידיים למען מערכת בריאות הנפש הציבורית

"כל עוד הפסיכולוגים זועקים לבד והמטופלים זועקים לבד, הזעקה הזאת לא תישמע. עלינו, מטפלים ומטופלים, לזעוק יחד את זעקת מערכת השירות הפסיכולוגי", אמרה ירדן מנדלסון, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות ונציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, שערך אמש (רביעי) אירוע לציון הקמת קואליציה רחבה של ארגונים שמייצגים ציבורים מגוונים בחברה שחשובים להם השירותים הפסיכולוגיים. הקואליציה הוקמה יחד עם הפורום המייצג של נותני שירותים פסיכולוגים. בין הארגונים הנוספים בקואליציה איגוד מנהלי אגף החינוך, ארגון נפגעי פעולות איבה, קואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, האגודה למען הלהט"ב ועוד. באירוע נכחו גם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב ונציגי משרדי האוצר, החינוך והשלטון המקומי.

בין מטרות הפורום, הרחבת מספר התורים וצמצום זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי. לפי נתונים שפרסם הפורום, אדם שמחפש טיפול קליני ציבורי נאלץ לחכות כ-200 ימים עד קבלת שירות, ומשרד הבריאות מדווח כי המטופל הממוצע זוכה לשבעה מפגשי טיפול בלבד. למערכת בריאות הנפש יש חשיבות רבה בחברה. מחקר שפרסם מכון ברוקדייל מעיד כי כמעט אחד מחמישה מבוגרים חוו קשיים נפשיים שלא הצליחו להתמודד איתם לבד. אולם, 54% מאלה שחוו קשיים נפשיים לא פנו לעזרה מקצועית בגלל קשיים כלכליים, חוסר אמונה במערכת, או חוסר הבנה למי ניתן לפנות.

ירדן מנדלסון, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות ונציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, באירוע קואליציית ארגוני החברה האזרחית למען השירות הפסיכולוגי הציבורי בישראל באוניברסיטת תל אביב. (צילום: דפנה איזברוך)

רויטל לן, נציגת ארגון ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, מתארת את הבעיות במערכת בריאות הנפש שפוגשות המשפחות שמתמודדות עם סוגיות פסיכולוגיות מורכבות. לדבריה, "במערכת החינוך, מיעוט בתקנים גורם לכך שילדים לא מטופלים ומצבם מתדרדר. ילדים אלה מפתחים התנהגויות מאתגרות למערכת החינוך ונפלטים מהחינוך הרגיל לחינוך המיוחד ומשם החוצה לגמרי. בפסיכולוגיה הקלינית, התור לאבחונים ארוך מאד ואי-אפשר להתחיל טיפול ולפעמים זה גם גורם לכך שילד לא מקבל זכאות לתמיכה במערכת החינוך".

ב-2015 יצאה לדרך רפורמה בבריאות הנפש, שבמסגרתה תקציבים לבריאות הנפש הועברו מהמרכזים של משרד הבריאות אל קופות החולים, בניסיון לשלב את תחום בריאות הנפש לתוך שאר הטיפולים הבריאותיים, והעלו את תקציבי בריאות הנפש בכ-300%. הרבה גורמים רואים את הרפורמה ככישלון וכמהלך שלא הצליח לשפר את השירות שהמטופל מקבל.

הפורום שואף להוביל שינוי במצבה של המערכת דרך העלאת מודעות הציבור לחשיבות שירותי הפסיכולוגיה הציבורית ולבסס את מעמדה כשירות בסיסי בתמיכת הממשלה הבאה שתוקם אחרי הבחירות. הם מתכננים להציג לממשלה הצעה לתוכנית לאומית לבריאות הנפש שתגדיר איך השירות הפסיכולוגי הציבורי צריך לפעול, כולל פירוט של כל התחומים שלו: הזרם החינוכי שפועל במערכת החינוך, תחום הפסיכולוגים הקליניים, הפסיכולוגיה השיקומית, הפסיכולוגיה הרפואית ופסיכולוגים שמלווים את המחלקות האונקולוגיות, הפגיות וההפריות החוץ גופניות (IVF) , והתחום ההתפתחותי במרכזים להתפתחות הילד. בכל התחומים האלה, התוכנית הלאומית שתתגבש תגדיר איך תעבוד המערכת, מי זכאי לאיזה טיפול, באיזה תדירות ותוך כמה זמן, כמה תקנים נדרשים כדי לתת מענה ראוי למטופלים ואופן העבודה בצוות המטפלים, נושא חשוב בתחומים כמו מערכת החינוך שבה צריך להגדיר את מקומו של הפסיכולוג בסגל בית הספר.

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, הדגיש את החשיבות של הצגת תכנית לאומית לבריאות הנפש לממשלה שתקום. לדבריו, "לשיח הציבורי יש חשיבות ביכולת לקבל משאבים ולקדם תהליכים ממשלתיים".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, באירוע הקמת קואליציית ארגוני החברה האזרחית למען השירות הפסיכולוגי הציבורי בישראל באוניברסיטת תל אביב. (צילום: דפנה איזברוך)

בארגון הנוער הגאה (איגי) הסבירו איפה מצוקת המערכת פוגשת אותם. "באיגי תומכים במהלך מתוך מחשבה שכל אחד צריך להיות מסוגל להרשות לעצמו שירות פסיכולוגי. בני נוער להט"ב הרבה פעמים לא מספרים להורים שלהם ולכן אין להם כסף ללכת לטיפולים הפרטיים. יש מגוון מאד רחב בקהילה של אנשים שזקוקים לטיפול בין אם זו האוכלוסייה הטראנסית, אוכלוסייה מהמגזר הדתי והערבי שלא תמיד מקבלים אותם בבית וצריכים איזושהי תמיכה נוספת". אירועים אקטואליים מחזקים את עמדת הארגון: "הדברים שפרץ (שר החינוך, רפי פרץ – ד.א) אמר גם בקיץ וגם עכשיו מעלים את אחוזי הפניות, זה יוצר אימפקט גדול על בני הנוער והם צריכים עזרה. מאז הרפורמה בבריאות הנפש יותר קשה לשלם על הטיפולים באופן פרטי ואנחנו רוצים שתהיה אפשרות לכל מי שרוצה לקבל שירות פסיכולוגי".

הארגון מפעיל מערך תמיכה של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, פורום דיגיטלי וקו ווטסאפ שאפשר לפנות עליו. ריבוי האנשים מהקהילה שמגיעים לטיפול, ובהרבה מקרים נדרשים להמשך טיפול מורכב יותר ממה שהארגון יודע לספק לתת, מצריך שיהיה למי להפנות אותם. "הארגון שלנו לא יכול לתת מענה ארוך טווח לכל בני הנוער הלהט"ב במדינה ואנחנו צריכים את הגב הציבורי כדי להצליח, כדי שנוכל להפנות את בני הנוער למטפלים שמבינים את העולם הלהט"ב כי הרבה פסיכולוגים בשירות הציבורי לא מכירים את העולם הזה, והם צריכים שיתאפשר להם במערכת הציבורית גם לשלם על טיפול וגם לקבל טיפול בצורה דיסקרטי". בארגון מוסיפים כי אין היום פתרון ציבורי ייעודי ללהט"ב מבוגרים וכי הרבה פסיכולוגים לא מכירים את צרכי הקהילה הלהט"ב. "השירות ציבורי צריך להיות יותר כולל כך שמי שצריך יוכל לקבל, וצריך יותר התמקצעות בתחום של להט"ב, מגדר ומיניות, זה תחום שעדיין מאוד חסר".

הקשיים במערכת בריאות הנפש פוגשים גם את העובדים בה. "מתן טיפול נגיש זה חובה מבחינתנו והוא לא קרוב למימוש במדינה שלנו. אנחנו עוברים תהליך הפוך בו הנגישות לטיפולים נפשיים הולכת ומתרחקת", מסביר רפי לוי, אחראי ציר הבריאות באיגוד העובדים הסוציאליים. "יש לחץ אדיר במקומות הטיפול של בריאות הנפש, גם בקופות וגם בתחנות הממשלתיות, והעובדים הסוציאליים שעובדים לצד הפסיכולוגים נמצאים תחת לחץ מאוד גדול. זה משפיע על היכולת של המטופלים לקבל את השירות שהם זקוקים לו. בן אדם שנמצא במשבר יכול לחכות שנה ומעלה כדי להיפגש עם איש מקצוע".