מנדלבליט הכריע נגד נתניהו: שוחד בתיק 4,000, הפרת אמונים בתיקים 1000-2000

עכשיו כבר אי אפשר לטעון ש"לא יהיה כלום כי אין כלום": ראש הממשלה בנימין נתניהו יועמד לדין בכפוף לשימוע בסעיפי שוחד, מרמה והפרת אמונים. כך הודיע היום (חמישי) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

ההודעה באה 40 יום לפני הבחירות הצפויות. נתניהו יזומן לשימוע, שבו יוכל לנסות לשכנע את מנדלבליט לשנות את החלטתו ולא להגיש כתבי אישום. פרקליט המדינה שי ניצן צפוי למסור חוות דעת נפרדת ולפיה ניתן היה להאשים את נתניהו בשוחד בכל שלושת התיקים. בליכוד ניסו הבוקר למנוע את פרסום ההחלטה והגישו לבג"ץ בקשה דחופה לצו מניעה, בטענה כי הפרסום עלול להוות "התערבות בוטה בבחירות כתוצאה מלחץ של השמאל". במשרד המשפטים טענו מנגד כי אין מניעה לפרסום.

מנדלבליט החליט כי בתיק המתנות – אספקת סיגרים, שמפניה ותכשיטים לנתניהו ובני משפחתו מהמיליארדר ארנון מילצ’ן, להלן תיק 1000, מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים. מילצ’ן עצמו כנראה לא יועמד לדין. בתיק ידיעות אחרונות, הוא תיק 2000, העוסק בשיחות של המו"ל נוני מוזס עם נתניהו סביב סיקור אוהד ובלימת התרחבותו של ‘ישראל היום’, יואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים. מוזס לעומת זאת יואשם בעבירת שוחד ככל הנראה. בתיק אלוביץ’ בזק, הוא תיק 4000, מואשם ראש הממשלה בעבירה החמורה ביותר – שוחד, וכן במרמה והפרת אמונים. שאול אלוביץ’, בעל השליטה לשעבר בבזק ובוואלה, יואשם גם הוא בעבירת שוחד.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90).

אתמול (רביעי), ביקשו פרקליטי ראש הממשלה בנימין נתניהו בקשה חריגה מהיועמ"ש: לא להעביר לאף אחד מהחשודים בשלושת התיקים את עיקרי חומרי החקירה בעניינו. זאת, גם אם יזומנו לשימוע לפני הגשת כתב אישום. מדובר בבקשה חריגה, שכן באופן רגיל, יחד עם זימון חשוד לשימוע לפני הגשת כתב אישום, מועברים לחשוד ולבא כוחו עיקר חומרי החקירה נגדו. זאת, על מנת לאפשר לו להתכונן להצגת טענותיו בשימוע שיתקיים בעניינו.

אם מנדלבליט יקבל בקשה זו, ולא יעביר את עיקר חומרי החקירה עד לאחר הבחירות בעוד כחודש וחצי, משמעות הדבר בפועל היא כי ההליך המשפטי כנגד נתניהו יתעכב. מבלי לקבל חומרי חקירה, החשודים לא יוכלו להיערך לשימוע בעניינם, מה שידחה את קיום השימוע, ואת ההחלטה לגבי הגשת כתב אישום.

בשבועות האחרונים, עם התקרבות קבלת הכרעת היועמ"ש בתיקי נתניהו, הפנו פרקליטיו בקשה אחר בקשה אל מנדלבליט. בין היתר, ביקשו פרקליטיו למנוע את ההכרעה בתיקים עד לאחר הבחירות, ולחקור עדים אותם הציעו הפרקליטים. אל ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה פנו הפרקליטים פעמיים בבקש לגייס מימון להגנתו המשפטית של נתניהו מבעלי הון, ושלשום פנו לשרת המשפטים בבקשה כי תורה לשחרר חומרים פנימיים שמשרד המשפטים העביר בעבר למבקר המדינה בעניין נתניהו. כל הבקשות המוזכרות, נדחו.

תיקי נתניהו: קיצור תולדות

כזכור, נתניהו חשוד בשלושה תיקים פליליים. תיק 1000 עוסק במתנות בשווי מיליון שקלים, אותן קיבל נתניהו על פי החשד, מאנשי העסקים ארנון מילצ’ן וג’יימס פאקר. על פי החשד, נתניהו ובני משפחתו קיבלו ואף דרשו מתנות שונות – תכשיטים, שמפניות, סיגרים, ועוד – בשווי מצטבר של מיליון שקלים, משני אנשי העסקים. טענתו של נתניהו היא כי מדובר היה במתנות בלבד, אך חקירת המשטרה הצליחה לקשור ביניהן ובין טובות הנאה שונות אותן סיפק נתניהו לכאורה בחזרה לאנשי העסקים – ביניהן, קידום "חוק מילצ’ן", ויוזמות שונות שקידם כשר התקשורת ושנועדו לסייע למילצ’ן כלכלית.

עם סיכום חקירת המשטרה, הודיעה המשטרה כי קיימת תשתית ראייתית כנגד נתניהו לביצוע עבירה של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ’ן, ועבירה של מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים האוסטרלי ג’יימס פאקר.

ארנון מילצ’ן ובנימין נתניהו ב-2005 (צילום: פלאש 90).

תיק 2000 עוסק בחשד ליחסים שוחדיים בין ראש הממשלה ובין מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. על פי ממצאי החקירה, החל משנת 2009  התקיים בין נתניהו ומוזס קשר בו דנו השניים בסיוע אחד לשני כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם. במסגרת זאת דובר אודות סיועו של מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי ואוהד בעיתון "ידיעות אחרונות", בתמורה לסיועו של ראש הממשלה למוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של "ידיעות אחרונות" על ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון "ישראל היום".

החקירה התבססה על שתי הקלטות שמתעדות את השיחות בין השניים, ושחושפות חילופי דברים קשים אלה. ההקלטות מציגות כיצד השניים יזמו מהלכים משותפים שנועדו למקסם את האינטרסים איש של רעהו ועסקו במספר כיווני פעולה שלובנו בין השניים: תמיכת ראש הממשלה ב"חוק ישראל היום", צמצום תפוצת "ישראל היום". וביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום". בנוסף חשוד נתניהו כי פעל לתווך בין מוזס לבין בעלי הון, לרכישת "ידיעות אחרונות", בעודו מכהן כשר התקשורת.

רה״מ בנימין נתניהו לצד ארנון ׳נוני׳ מוזס (צילום: הדס פרוש | קוקו / פלאש 90).

עם סיום החקירה, עמדת המשטרה הייתה כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד ראש הממשלה, לביצוע עבירות של בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים. נגד מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, עמדת המשטרה היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של הצעת שוחד.

תיק 4,000 עוסק בעיקרו בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי נתניהו ועל ידי שאול אלוביץ’, בעל השליטה בקבוצת בזק ואתר "וואלה". החשד המרכזי הינו שראש הממשלה לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המטיבות עם שאול אלוביץ’ ועם "קבוצת בזק", ובמקביל דרש במישרין ובעקיפין, להתערב בתכני אתר "וואלה" באופן שיטיב עמו. בתוך כך, נחקרה בין היתר גם עסקת בזק-יס.

שאול אלוביץ ורה"מ נתניהו (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

עם סיום החקירה עמדת המשטרה היא כי נגד ראש הממשלה, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.  נגד שרה נתניהו התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט. נגד שאול אלוביץ’ התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. נגד איריס אלוביץ’ התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. בפרשה קיימים חשודים נוספים.