מסעדנים עתרו נגד השופט פליטמן עקב דבריו בראיון ל’דבר ראשון’

בצעד חריג, פנתה עמותת ‘מסעדנים חזקים ביחד’ לנציב הקבילות על השופטים, בעתירה כנגד נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס השופט יגאל פליטמן, בגין דברים שאמר בראיון שהעניק ל’דבר ראשון’, בה טען כי פסק דין הטיפים אותו כתב כמעט ואינו מתיר תשלום זכויותיהם הסוציאליות של מלצרים מכספי הטיפים אותם הם מקבלים כשכר.

השופט בדימוס יגאל פליטמן, על כס השיפוט בדיון בבית הדין הארצי לעבודה. 24 באוקטובר 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ב’מסעדנים חזקים ביחד’ טוענים כי דבריו אלה סותרים את פסק הדין עצמו. "הבעת דעה ומתן פרשנות שונה מהאמור בפסק הדין, על ידי הנשיא בדימוס  פליטמן אשר מפיו נכתב פסק הדין, עשויה לייצר כאוס בענף ולהוביל לחוסר אמון ומשבר קשה מצד המעסיקים והעובדים כאחד במערכת המשפטית, על כל הכרוך בכך" אמר מנכ"ל עמותת מסעדנים חזקים ביחד, תומר מור.  מעסיקים רבים בענף  קיוו להימנע מהגדלת הוצאות השכר לעובדים באמצעות תשלום הזכויות הסוציאליות מכספי הטיפים עצמם ואף פעלו להחתמת עובדיהם על חוזי העסקה חדשים ברוח זו כחלק מהיערכותם לפסיקה החדשה.

מלבד הטענה כי דבריו של פליטמן סותרים את פסק הדין עליו הוא חתום, טוענים ב’מסעדנים חזקים ביחד’ בעתירתם לנציב הקבילות על השופטים, כי הם גם מנוגדים לסעיף 18 בכללי האתיקה לשופטים, על פיו "שופט יימנע מלהביע בפומבי דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית" – זאת, על אף שמדובר בפרשנות משפטית של פסק דין. כללי האתיקה אף אינם חלים על שופטים לאחר פרישתם, אם כי בסעיף 10 שלהם נכתב כי ראוי ששופט בדימוס ישווה אותם לעיני רוחו ויכוון התנהגותו על פיהם.

במשרד המשפטים הבהירו ל’דבר ראשון’ כי "מבלי להתייחס לתלונה כזו או אחרת, הרי שלפי חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, אין לנציב סמכות לברר תלונות על שופטים בדימוס (למעט ‘שופט עמית’ כהגדרתו בחוק)".

בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (צילום: ניצן צבי כהן)

הפסיקה והפרשנות

בפסק הדין קבע הנשיא פליטמן, בהסכמת ההרכב כולו, כי ברירת המחדל באשר להעסקת מלצרים היא ש"המעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר אך ורק לשם תשלום שכר עבודה לעובדי שרשרת השירות, וזאת על פי ההסדר המוסכם במסעדה, שצריך להיות במפורש ועדיף בכתב; והוא אינו רשאי לשלם באמצעות כספי התשר תשלומי חובה (חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי ובמס בריאות), הפרשות לפנסיה (חלק המעסיק) או זכויות סוציאליות אחרות. תשלומים אלה יש להעביר בגין מלוא השכר המשולם לעובד". בחישוב התנאים הסוציאליים על פי פסק הדין, יש להביא בחשבון גם את הכנסות העובד מטיפים.

עם זאת, פסק הדין כלל פסקה המכונה ‘התניה חורגת’, בה תלו המעסיקים תקוות רבות, על פיה יוכל המעסיק, "כמי שקובע את הסדרי השכר וכלל תנאי ההעסקה במסעדה, לרבות בכל הנוגע לכספי התשר" להגיע להסכמה עם עובדי שרשרת השירות בעסק שלו בדבר חריגה מברירת מחדל זו – למשל, שימוש בכספי התשר העולים על שכר המינימום או השכר שסוכם בהסכם העבודה, לצורך תשלום הזכויות הסוציאליות של העובדים.  התניה חורגת זו, הדגיש פסק הדין וסייג – ‘כפופה לכל דין’.

יושבים בבית קפה בתל אביב (Fotokon / Shutterstock.com)

בראיון שנתן פליטמן ל’דבר ראשון’, ערב כניסת פסק הדין לתוקף, הדגיש כי לטעמו ההתניה החורגת הינה אפשרות בעייתית, וכמעט תאורטית. "השאלה היא אם ישנה אפשרות מעשית. אני רואה בעיות מהותיות בפני יישום ההתניה החורגת. היא בעייתית בשלוש בחינות: יכול להיות שזו תהיה התנהלות חסרת תום לב של מעסיק, שישלם מכספי הטיפ את הזכויות הסוציאליות; יכול להיות שידובר כאן בעשיית עושר ולא במשפט; ויכול להיות שתתאפשר הגשת תובענה ייצוגית כנגד מעסיק שיעשה זאת… כיוון שהבעיה המהותית הראשונה היא שהטיפ ששולם על ידי הלקוח למלצר מוחזק לפעמים בנאמנות על ידי בעל המסעדה, אבל הוא מיועד לתשלום שכרו – לא למימון חובות המעסיק".  פליטמן הדגיש כי פסק הדין קובע שהטיפ מהווה שכר עבודה רגיל לכל דבר ועניין, ולכן בית הדין עשוי להידרש לניסיון להטיל עליו את חובות המעסיק.

על דבריו אלו חזר מאז פליטמן בכמה הזדמנויות, הן בתקשורת והן בכנסים אליהם הוזמן על ידי מסעדנים שונים.

בינתיים השטח בשלו

בשטח כאמור הוחתמו מלצרים רבים על חוזי העסקה חדשים המבקשים להטיל עליהם את עלות הוצאות המעביד, באמצעות כספי הטיפים. אלפי מלצרים פנו להסתדרות בעקבות פסק הדין והחוזים עליהם הוחתמו במטרה למצות את זכויותיהם, וההסתדרות אף פתחה בקמפיין בנושא. בחלק מהמקרים, ניצלו מעסיקים את הבלבול השורר בענף גם להרעת תנאים נוספים מלבד סוגיית ניכוי עלויות המעביד מהשכר. כך, חלק מהחוזים שהגיעו להסתדרות כוללים סעיפים המבקשים להטיל על עובדים קנסות שונים, בניגוד לחוק הגנת השכר, כוללים סעיפי סודיות שאינם חוקיים, או מבקשים לאסור על העובד לתבוע מהמסעדה את זכויותיו באיום שיאלץ להחזיר את הכנסותיו מטיפים – איום שאף הוא, איננו חוקי.

"פליטמן לקח על עצמו באופן חסר אחריות ומבלי שהצטייד בכלים הראויים  משימה שגדולים ממנו לא העזו לקחת או בחרו להתחמק לאורך השנים אך ורק לצורך האדרת שמו  ולהיחשב מעל דפי ההיסטוריה כנושא הבשורה של סדר עולמי חדש בתעשיית ההסעדה" טען כלפי פליטמן רו״ח תיקו פרנקו, המייעץ ל’מסעדנים חזקים ביחד’, בהודעה שהוציאו על העתירה. "אם תרצו, פליטמן תר אחר המלוכה אך מצא עצמו בסוף היום עם אתון עיוורת – ואותנו ביחד עם המלצרים ושלטונות המס בתוך בוקה ומבולקה".

ערב כניסת פסק הדין לתוקפו, פרסם תיקו פרנקו, מרואי החשבון המובילים בענף המסעדנות, מנשר ללקוחותיו, ובו המליץ להם להצטייד בהסכמי עבודה חדשים שיחתמו כאמור עם כלל עובדי שרשרת השירות: "ללא הסכם זה לא תוכלו ליטול מהמלצרים הפרשות למימון חלקם בדמי הביטוח הלאומי, הפרשות לקרנות פנסיה וכו’" כתב, והוסיף: "זוהי אגב הזדמנות מצוינת לבצע רביזיה בכל מה שקשור לתנאי ההעסקה של עובדיכם, קרי נותני השירותים (בעיקר מלצרים), ומבלי לחשוש להרעת תנאים לנוכח פסיקה כה דרמטית שמאלצת אתכם, למעשה, לשנות את תנאי ההעסקה של המלצרים. במילים אחרות, נוצר חלון הזדמנויות חד פעמי למסד ואף לתקן או לשפר את הסכם ההתקשרות שלכם עם המלצרים".

‘מסעדנים חזקים ביחד’ אף הצביעו על כך שדבריו של השופט פליטמן נאמרו ל’דבר ראשון’, בטענה כי האתר מזוהה באופן ישיר עם הצד הפוטנציאלי שעתיד להגיש תובענה ייצוגית או לפתוח בהליכים משפטיים כנגד מעסיקים בענף – בשל היותו אתר חדשות היוצא לאור על ידי ההסתדרות הכללית.

דעתי כאן ברורה" מסר הנשיא בדימוס פליטמן בתגובה לטענות. "אם לוקחים את החריג והופכים אותו לכלל, ומנכים זכויות סוציאליות מהשכר – זה מנוגד להוראות חוק הגנת השכר ועל כן זהו ניכוי שאינו כדין".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website